דעה מתכנסת

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה. בסוגיה שעל הפרק.

 

Share

סוגיית עולי אתיופיה

לא פוליטיקלי קורקט

הערותיי, הארותיי ואמירותי

הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה’ מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל’אסתטית’ זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.

להמשיך לקרוא סוגיית עולי אתיופיה

Share

כפיה חילונית

אין דבר כזה

אין יכולת לכפות על אחר אי-אמונה.

לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באוירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק ‘להעביר אנשים על אמונתם’.

תתכנה שתי מגמות:

  • החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן ‘כפיית סממנים דתיים’  – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,

או

  • שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפיה חילונית
Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית

אחיזה תודעתית

גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית”.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית ביטוי המכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית

Share

חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע

התנצלות מחשקת

שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.


* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.


פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות.

חישוק מקדמי

אמי: אני לא רוצה להתערב… אני: אופ, אופ, אופ. אם את לא רוצה להתערב – את עוד יכולה להתחרט. עצרי כאן.

ובגרסה מורחבת

סט-אפ מקדים

בת/ן-השיח מזהה מצב שהתנהלותי גורמת לו אי-נוחות מסויימת.

כנראה – פרשנותי, התלבט, האם להעלות את הנושא. בחר ‘כן’.

שיח

“סליחה שאני שואל/ת, תוכל לומר לי למה אתה רוצה/ לא רוצה…?”

אוה, כעת השיח מעניין; מתפצל לשני נושאים, מבחינתי:
– סוגיית בירור שהשואל מעלה,
– משמעות ההקדמה המתנצלת,

“מה משמעות, ה’סליחה’? על מה התנצלותך?”

“לא הבנתי”

אני מבין, ששֵאלָתי ניחֶתת בהפתעה.
להבנתי הקדמת ה’התנצלות’ מבהירה שעצם שאלת השאלה גורמת לשואל אי-נוחות.
הקדמת ההתנצלות לשאלה, להבנתי, היא טיפול באי-נוחות השואל על ידי משיחת וזלין, עלי; השואל מטפל בעצמו, באי-נוחותו, בכך שהוא מורח עלי התנצלות מאלחשת – ישנו טיפול בשואל באמצעותי: הפגנת אי-נוחותו באמצעות ביטוי אפולוגטי אמורה לגרום לי לשתף פעולה ולא להתרעם על עצם השאלה, שהוא מזהה בה כשאלה שמזמינה תרעומת אצל רגישים. אולי הוא היה מתרעם משאלה כזו, לו היה נשאל?
השאלה עצמה, ה’למה’ הענייני לגיטימי, לטעמי, בהחלט.
כפיתתי הבלתי מודעת, המניפולציה התודעתית הבלתי מודעת שההמתנצל מפעיל היא אקט, שעליו אני מגיב/ מצגונן/ מתקיף – you name it.

“ישנה בקשת ‘סליחה’, כלומר הכרה שלך בגרימת אי-נוחות, נזק. על מה?”

זו שאלה מפתיעה, שבר השיח לא מוכן לה.
מבחינתו, השיח מותמר מסוג של בירור שנראה לו לגיטימי – הוא המברר, ואכן גם בעיניי כל בירור הוא לגיטימי – הוא הנושא, הפך קורבן לאגרסיה. שלי.
נתקלתי, יותר מפעם אחת, ביבשות שונות בתגובות דומות בנוסח:

“אתה מנסה לשנות/ לחנך אותי?”

“לשנות לא אצליח, וממילא לא לחנך. לשרוד אותך. את המניפולציה
אינני מבין את הסט-אפ התודעתי שאתה מחיל עלי.
בכל מקרה, אם תרצה, אבהיר את ה’למה'”

 

Share

מינורי בשיוויון

פוגייש פגוש פגשתי

רקע

הפתולוגיה:

התניה מייחסת לחיווים חיצוניים כמבחן וולונטרי, בלתי מבוקר, לתפישת ערך עצמית בשילוב התניה להתגונן מהפחתת ערך עצמית.

הייתי בקשר עסקי עם ספקית שהומלצה על ידי חבר – “תותח. בלתי נסבלת”.
לא חשוב אולי כן התחום. גם לא העדה.
תותח אמיתי בהתמחותה. בתת-תחומה, בפריפריה של התוצר אליו רוצה להתקדם, לטעמי, הציעה את תוצרי מוצקות אופייה המסוים, פחות התמחות דיסציפלינרית.

סיפקה מוצר ברמה גבוהה, ביחס הפוך לרמת כיף האינטראקציה.

לא המשכנו את צריכת תוצריה. להמשיך לקרוא מינורי בשיוויון

Share

מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

הסכמה לסמכות

הסרט בצמצום מוחלט לקדם את הנקודה שאותה רוצה להבהיר מראה אוניית קרב עצומה עם מאות מלחים עליה, וחלקם בהתקוממות אודסה, אוקראינה, כנגד הצאר, במהפיכת 1905.

רב החובל, הקצינים, הרופא, מתעמרים במלחים, מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים אותם, ואף מבצעים פעולת הוצאה להורג, שנעצר על ידי מלחים עמיתים, לאחר שהנידונים כוסו בבד ונשמעה פקודת הירי. להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

Share

כִּיוּר פרסונלי

אימפרסיוניזם פרסונלי פיסולי

בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב’שימת אנשים במגירות’
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.

אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי

Share

האופנוע הבא

Triumph Street Triple 765 RS

אני את האופנועים שלי מחפש מראש. יודע מה אני רוצה ואז הולך לחפש אותם.

אלימינציה


אני יודע, בעיקר, מהן הרגישויות, מה אני לא רוצה בנקודת זמן מסוימת. להמשיך לקרוא האופנוע הבא

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

מי יותר פרימיטיב?

גם ילדים פיליפינים

עונת המילה בפיליפינים.

 

‘הם’ הפיליפינים

‘אנחנו’ היהודים

נימול בן 9-11 שנים נימול בן 8 ימים
המילה ניתנת לבחירת נימול,
גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים
לא נתון לבחירת נימול
מילה כטקס חניכה תרבותי ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה
רציונל סוציולוגי רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי
טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. טראומה – לא ידוע לי.

 

‘הם’ הפיליפינים

‘אנחנו’ היהודים

נימול בן 9-11 שנים נימול בן 8 ימים
המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים לא נתון לבחירת נימול
מילה כטקס חניכה תרבותי ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה
רציונל סוציולוגי רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי
טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. טראומה – לא ידוע לי.

נִיאוּת גלוי

גילוי נאות

מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב ‘שיהיה דומה’ לאחרים.

טעות.

Share

היהדות היא מונח נוצרי מומצא

מעניין

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.7394071

בבחינת*

לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.


תומר פרסיקו, ועוד יותר פרופסור בויארין, לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית אינני שותף.

עם זאת מכבד, באמת, את תפישתם,
בשונה מחוסר הכבוד שאני רוחש להתכנסות אֱמונית יהודית, לא מודעת, שאינה מתומללת, של שאר תשעים ומשהו אחוז.

 


* יש מי שלא רואה את ההקשר בין מי גילה שהמים רטובים לבין ‘יהדות’.

אם הלצה, ייצוג, אלגוריה דורשים הסבר, הם לא מוצלחים.

ובכל זאת, לפי המאמר המצורף, גם את היהדות וגם את רטיבות המים יש לבחון מחוץ להם.

Share

fomo

Fear Of Missing Out

את התרגשות ‘הפסד’ ההתרחשות, ניסוח התסכול, אני מייחס לחורף 1969-70, כשאני בפיג’מה אפור-ורוד-בז’ עם נקודות בורדו ופסים כחולים, מתפוררת מהוהה מכביסות יד על קרש, ירושה מאפי הלפרין, ש[אם] ירש אינני-יודע-מתי-וממי.
אז, בחנוכה, יגאל, ויובל, וישי, וישראל, וסבִּי וכל השכונה הרעישו למטה ואני עם אדמת במרפסת, מרגיש שהכל קורה ברשת החברתית הריאלית, בלעדי. בעיקר בטע החווייתי.

 הקופסא  בהשראת  פיג’מה, כן? 

להמשיך לקרוא fomo

Share

ריסוק שלטון החוק

נתניהו – טראמפ, פוטין, ארדואן

טראמפ, פוטין, ארדואן, מוסוליני, ההוא שלא אוהבים להזכיר,
כולם, כשעלו לשלטון ריסקו – טראמפ שואף – את רשויות החוק והמשפט, לחמו באליטות, אקדמיה, תקשורת, באופן יזום, מרצונם לחזק שלטונם, בהישען על תמיכת המונים.

נתניהו שונה מהם ב-
1. מרסק, אקטיבית את שלטון החוק אחרי שנים של שלטון, לא על ההתחלה,
2. נתניהו עושה זאת מפרקטיקת חששו מהעמדה לדין פלילי, לא מאידיאולוגיה.

Share

מינורי באלימות

שוחרת טוב

משרדנו הצנוע בפאתי תל אביב, מאכלס חמישה וקצת; הבעלים, תכנת, איש סיסטם, איש שרות, מעט המייסד ואותי.

המילה ‘צנוע’ אוחזת היטב ובאמינות את מידת פאר המקום, בה במידה ש’בעלים’, ‘תכנת’, ‘איש סיסטם’, ‘איש שרות’ ו’מייסד’ מתארים דמויות מובחנות אלה.

ו-לא, אין תלונות לתנאים, מתאים ומתואם. סביבה אהודה, רגועה, נעימה. אולי מדי.

בואו לפרקים של המייסד, יזם – קל על הדק המקדחה – מהווה טריגר לפעולה מנתצת סדר קיים, בתיקון, שיפוץ או רמונט לסדר חדש.
להמשיך לקרוא מינורי באלימות

Share

“לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

אמיר אוחנה

שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.

אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

פרקי פייק

פרק ראשון

אהוד ברקובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק

Share

ירצו יאכלו

אז זה הולך ככה

בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.

המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל “מה יש לך במזוודה?”

“אוכל לציפורים.” השיב הלה.

“פתח!” הורה לו המוכס.

ידידנו פתח ת’מזוודה. המוכס פשפש והבחין בשתי שקיות קפה.

“מה זה?” שאל.

“אוכל לציפורים.” השיב חבריקו.

“וממתי ציפורים אוכלות קפה?” שאל המוכס.

“יירצו יאכלו” השיב.

Share

השמצה

אחיזה תודעתית

השמצה: אמירה על אחר שתחילתה במציאות, והמשכה בבדיה, שתכליתה הפחתת ערך על מושא ההשמצה.

כך, השמצה היא תמהיל של אמת ושקר כרוכים יחד, שחוברו על ידי מי שהתכוון להפחית ערך מהמושמץ.

Share

איך השרות?

אז זה הולך ככה

אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.

פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו “מה אדוני מעדיף?”

“אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת.” פירט.

“אין על ליסה הפראית” מעידה המדאם “במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך.” להמשיך לקרוא איך השרות?

Share

ליברליות

יש לך את זה ביותר קצר? לא*

חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.

להמשיך לקרוא ליברליות

Share

איפה ה רוי כהן שלי?

Where’s my Roy Cohn

מקור התמונות

רוי כהן דמות מרתקת; ייצוג מזוקק, בוטה, לרטוריקה מתחפשת לדיאלקטיקה – ניסיון לשכנעאת שומעיו באמצעות שימוש במכלול אמצעים וורבליים, לעומת ניסיון להגיע ל’אמת’ באמצעות מערכת מבחני שלילה:

שכנוע באמצעות
♠ אגד רכיבי קונסטרוקטים תודעתיים
כעובדות נתפשות
בהקשרי סנטימנטים מקדמיים, אמונות, תפישות עולם, מסקנות, הסברים, תיאוריות
♠ באופן מקדם
במודע
ו/או בכוונה מקדמית של המכוון
♠ אינטרסים כלכליים
♠ ו/או רגשיים של בעל האג’נדה,
♠ באמצעות מניפולציות תודעתיות,
פרשנויות שלא עומדות במבחן אמת או בהיגיון של מי שאינו בעל עניין בסיטואציה, על ידי מתיחות אמת, התעלמות מנתונים או עובדות סותרות, הכחשת אחרות,
שימוש בתימוכים שאינם עומדים בהקשרים לוגיים או רציונליים,
לעיתים שקרים,
♠ ולשווק אותה לשומעים באופן שעומד בקריטריונים של היררכיה פורמלית.

להמשיך לקרוא איפה ה רוי כהן שלי?

Share

הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

לא בגרמניה, ולא בישראל

יואב רינון

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-MAGAZINE-1.7200321#hero__bottom

“המהות של הזהות הישראלית־יהודית מכילה בתוכה, מבראשית, את פוטנציאל ההידרדרות לגזענות, משום שהבסיס שלה נטוע באופן עמוק בשאלות של גזע. אם לנסח זאת בצורה חד משמעית, הזהות הישראלית־יהודית היא במהותה, ובאופן בלתי־נמנע, זהות גזעית. הזהות הישראלית־יהודית, שנוצרה בשלביה הראשונים, עוד בטרם קום המדינה, כתגובת נגד לאנטישמיות ולאחר מכן לשואה, נוסחה, בכוונת מכוון, על בסיס של גזע, כך שתוכל להעניק לכל יהודי ויהודייה, על הבסיס הבלעדי של עצם היותם יהודים, את הזהות הישראלית הלאומית. יתרה מכך, הזהות הישראלית־יהודית הזאת עוצבה, במודע ובמוצהר, כתמונת מראה: תחילה של הגזענות האנטישמית ולאחר מכן של הגזענות הנאצית, אותה גזענות ששמה לה כמטרה לחסום כל אפשרות של הכלת היהודי במסגרת זהות לאומית כלשהי. הנאצים, שהפכו את חסימת הזהות הלאומית בפני היהודים לשלב ראשון בדרך להשמדתם הפיזית, יצרו מציאות חדשה שבה עיצובה של זהות יהודית הפך לשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. זהות יהודית זו היתה חייבת להיות הפוכה וזהה בו־בזמן לזהות של היהודי שיצרו הנאצים: הפוכה, משום שהיא פתחה את אותה הדלת שהנאצים סגרו; וזהה, משום שהיא נשענה על אותו בסיס בדיוק — הגזע.”

להמשיך לקרוא הידרדרות לפשיזם איננה מקרית

Share

פטריה שחורה, וייטנמית

תסמונת הלא רלוונטיים

אחד, לא-חשוב-מאיזו-עדה, התעורר ונחרד לגלות שביצה שלו – שחורה.

התבאס, מישש, לחץ, פיצ’פץ’, קבע תור לרופא.

הדוקטור שאל לסיבת הגעתו “אשך שלי השחיר” ענה.

הדוקטור הורה להפשיל ת’מכנסיים, הביט בביצה ופסק “פטריה שחורה וייטנאמית. לעקור!”

ההוא נלחץ, רצה סקונד אופיניון, אץ לאורולוג בכיר, פשט תחתוניו ולפני שתיאר את הבעייה הספציאליסט שהציץ חרץ – “פטריה שחורה וייטנאמית. להסיר!”

בכל זאת, אשך.
נסע לוייטנאם, לסמכות העליונה לענייני פטריה שחורה וייטנמית.
המומחה הורה להפשיל ת’מכנסיים, בחן את שק האשכים.

הבחור שאל “פטריה?”
הספציאליסט הנהנן.

“שחורה?” ווידא.
“אהההם” אישר, הפרופסור.

“לחתוך?” שאלה באימה.
“אין צורך” נענה “תיפול לבד!”

 

Share

מינורי במכירות, שיווק ושרות בעזרת השם

בס”ד

מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.

מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול ‘טלית ברמה אחרת’; על חשמל? סוללות? נטענת?

להמשיך לקרוא מינורי במכירות, שיווק ושרות בעזרת השם

Share

פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

מוקדש* למיומנים** מקדימי התכנסות הזדהותית**** להערכה רציונלית***** בהסכנה******

סנטימנט קודם

להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

Share

מינורי אל-זמני

אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.

אני שעון שמש/ אלקטרוני.

התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.

להמשיך לקרוא מינורי אל-זמני

Share

נמה גולמה טקטיקה

כמו שזה נשמע

חבר ילדות אהוב – שמואל ורון, מניח שיודע יותר בולגרית ממני. יש לי חשש שלא בהרבה.

בביקורתו התנהגות אחר, הוא מתמצת מצב בשחרור משפט המחץ לא יודע באיזו שפה

נֶמָה גוּלֶמָה טקטיקה.

Share

גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך

קרקור חול חורק – לעשות קולות

ביידיש, כלומר באנגלית, זה נשמע טוב יותר.


במהלך השנים האחרונות, שמעתי משחקי קול. בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. קחו עוד קצת – יגוייר – מגוייר, בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך

Share

סוציאליזציית החשיבות

כשפרט פחות חשוב, שקול בחשיבותו לפרט החשוב ביותר.

רלוונטי לסיפור סיפור,
או סתם, לניהול חיים.

ולהיפך.

מה זה להיפך?

Share

משקפיים ומגבעת

‘ארררייפוטייפובסקי’, חיקינו את המורה לכימיה, הקפוצה מרומניה. למד איתי בכיתה י’. שנה. עלה מבריה”מ, טשקנט, טרם התפרקותה ל’חבר העמים לשעבר’ בעליית שנות ה-70. ביטחון עצמי של אי אפשר עלי. עור חלבי, גבוה ובה בעת בריון מוצק בתצורה הגוצית דחוסה, בנוסח מרימי המשקולות או המתאבקים מהקשת הטטרית – אוזבקיסטן קירגיסטן טג’קיסטן קזחסטן טורקמניסטן אזרבייג’ן גיאורגיה. הרכיב משקפיים ייחודיות, עבות עדשה ומסגרת שחורה, עבה אף יותר. להמשיך לקרוא משקפיים ומגבעת

Share

ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

היסק

פרק ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

תפישה רציונלית

חתירה לרציונליות נמנעת מרומנטיקה, מגיעה למסקנה באמצעות דיאלקטיקה מערערת, היררכיית סיבה–תוצאה, שיישומה מהווה כר נרחב לפרשנות במהותה.

הומור

הומור ‘מתוחכם’, נשען על אלמנטים בלתי ישירים אלה.
להמשיך לקרוא ה’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא ‘טביעת תודעה’ שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.
להמשיך לקרוא ד’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

פופוליזם

פרק ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות תוכן

פרט

התייחסות סובייקט לעצמו, לפרטים עמיתים בחברה איתם הוא בממשק.

חברה

אוסף פרטים עם מכנה משותף תפקודי הזדהותי מתמשך, ביחסי גומלין ביניהם – מעבר למשפחה – קבוצה, קהילה, שבט, לאום, דת, מדינה.
להמשיך לקרוא ג’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share

ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

≠ מיידיות פופוליזם

פרק א’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Statements

תקשורת קונסרבטיבית פופוליסטית,
החל מתחילת המאה העשרים, בריבוי תרבויות,
נמנעת, בחלקה במודע וביתר באינסטינקט, משימוש ב –
בביטויי אנדרסטייטמנט, מורכבות דיאלקטית, יושר אינטלקטואלי, ניואנסים או סאבטקסט.
להמשיך לקרוא ב’: אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

Share