בוחרים: הטייה פוליטית

פיזור על משרעת תפישתית

במשטרים דמוקרטיים
סוגיות פרט – חברה – ריבון,

משרעת פוליטית

הן האחו בו מקננות פעילויות פוליטיות, לוחכות נטיית בוחרים מנסות להטות הטיותיהם.

תזה

זו לא משרעת, זו משרעתיים. 

חברות אנושיות, ארגונים, צִבְרֵי פרטים, נבדלים, בין היתר, בפיזור תפישות פרטיהם על פניי המשרע(ו)ת התפישתיות עליה מונחות הטיות פרטיהן.

  • משרעת תפישתית מכילה שתי גישות נבדלות עיקריות:
    • קונסרבטיבית,
    • פרוגרסיבית.
  • המשרעת היא בתוך הגישות.
  • יש הפרדה בין שתי מערכות הספקטרום.
  • טיפוסי קינון על ההמישורים:
    • צד אחד – קונסרבטיבים,
    • צד שני – פרוגרסיבים,
    • בלתי מובחנים
      • אינדיפרנטיים נטולי תפישה
        תומכים בפתרון סוגיה מוצע לסוגיה קונקרטית
      • היברידיים חולקים תפישות מובחנות משתי המשרעות,
        בעלי תפישות אופייניות מכאן ומכאן,
      • ‘לא זוכרים למה’ הסוציולוגיה המקיפה אותם, סוכני ממסד מסוים השפיעו עליהם בשלבים מוקדמים בחייהם – ההטמעה נותרה.
  • בלתי מובחנים, בְּפוּ של מותקף אסטמה בעת התקפה, קונסרבטיביות, גם אם בלתי מתומללת, תיחשף, שכן, ממד הערעור – תנאי הבסיס לקיום מחשבה פרוגרסיבית – לא קיים.
  • חברות נבדלות [גם] במידת פרגמנטיות –– דה פרגמנטיות, פיזור/ התקבצות הטיות פרטים על פני המשרעות.
  • פרטים נבדלים, בין היתר, במידת
    • קרבתם לאידיאולוגיה התפישתית,
    • מידת האנרגיה שהם מוכנים להקצות ליישומה,
    • האידיאולוגיה עצמה היא הווריאנט, לכן פחות חשוב,
  • הטיית פרטים, הסנטימנט התפישתי – סטטי.
  • המעשה – התמיכה הכללית, ההצבעה המקומית עשויה במקרים מסויימים להיות דינמית.
  • מפלגות שממוקמות על אחת המשרעות מבקשות להגדיל את כוחן היחסית באמצעות
    • פניה לאינדיפרנטיים והיברידיים,
    • שימוש בפרסונות בעלות כריזמה או מעוררות אהדה,
    • הצעה לטיפול מובחן בסוגיה על הפרק.
  • מקור המושגים ‘ימין’, ‘שמאל’ הוא בפרלמנט הצרפתי, בו מצדדי שימור השלטון המלוכני, הענקת זכויות יתר לאצולה, ושימור מעמד הכמורה ישבו בצד הימני של האסיפה הלאומית, בעוד שמנתצי הסדר הקודם, שואפי השיוויון מוקמו בצד שמאל.
  • המושג ‘שמאל’ קיבל החל מתחילת המאה העשרים התייחסות של סוציאליזם –– קומוניזם וזאת בשל הקצנת המושג שיוויון.
  • פרדוקסלית, חברות ‘שמאל’ ‘קומוניסטיות’, כשהן על בסיס לאומי, שלטון חזק ושאיפה לסדר מוחלט מדגמנות תפישות קונסרבטיביות.

הבחנה בין המשרעות

זיקוק עיקרי תפישה

קונסרבטיביות

פרוגרסיביות

מונחי סנטימנט

  • מידתיות עד כמה

חותרי רציונליות

  • מוחלטת
מכירים ב- שואפים ל- כוחות-על מארגנים, בתצורות
  • דת – אמוניות ציבור,
  • מדינה – לאומנות, ערך שלעצמה
    ומקובל שיחד
חתירה לרציונלית, מערערת פרדיגמות
  • דחיית פרקטיקה אמוניות,
    • אמוניות תחומה לפרט זולת כחופש פרט,
  • מדינה כמבנה חברתי אד-הוק
לקולקטיב – ערך כשלעצמו
  • תפישה דת, עם, מדינה, שבט, עדה, קבוצה כת, בעלי  חשיבות ערכית מיסטית, קדושתית,
  • פרטים שייכים למבנה ארגוני, מלידה בדרך כלל, או מתוך הצטרפות ריטואלית, הכרתית תפישתית,
  • משרתים את המבנה חברתי
  • נטישת השתייכות ארגונית נתפשת כבעלת משמעות רגשית, מיסטית, בגידתית.
מבנה חברתי – אינסטרומנט יוטיליטרי
  • התארגנות אד-הוק, כורח או כיעילות – ‘בית משותף’, נטול חשיבות עצמית, ערך מקומי זמני,
  • פרט חולק עם עמיתיו התארגנות, מבחירה, כל עת שנהנה מתשתית ארגונית,וזאת מול אלטרנטיבת היעדרו; חברה כמִנְשָא לקידום רצון פרט, כל זמן שאינו מתנגש ברצון פרט אחר, כשגופי המדינה ממונים על בקרה זו.
  • נטישת ארגון היא אקט רציונלי ללא משקעים סנטימנטליים

סדר

  • ויתור על חופש פרט לטובת סדר

חופש

  • הכרה שסדר מחלט מגביל חופש, מוכנות לחיות עם סיכון סדר רופף לטובת חופש פרט 

נכון – מוחלט,נצחית, ערעור הוא ‘כפירה בעיקר’

נכון וטוב, זמנית, עד שלא עורער

טוב, רע, נכון, שגוי: מוחלטים

טוב–רע, נכון–שגוי: יחסיים, דינמיים

שאיפה להוכיח נכונות

שאיפה לערער פרדיגמות

כמיהה לסדר

  • ייחול מתכנס לסדרי חיים, חוקים ציוויים ממקור-על
    • אל
    • מדינה

התבדרות

  • הסתמכות על רציונליות
  • והבנה שמכיוון שפרשנות אנושית עלולה להניב תגובות סותרות, הקמת סטרוקטורות סדר
    • מינימליות ככל הניתן
    • הבנה שאין סדר מוחלט ויש לבקר ולערער על כל קביעה כדי להימנע מקידוש קיים 
מרחב ציבורי שייך לכלל
  • בעצם לריבון, השואף
    • לחזק את הקולקטיב,
    • את אחיזתו בקולקטיב
מרחב ציבורי אינו שייך לאף אחד, מתכונת ‘פארק ציבורי’
  • תפקיד הריבון
    1. ליצור ולשמר תשתיות
    2. למנוע מגורם מסויים להשתלט על המרחב

דת, מדינה כגופים מושלמים

הידיעה שאין קונפיגורציית חיים מושלמת לתפישות חיים ועולם, אלא חתירה דינמית מתמדת לטיוב

על-אדם

  • ההבחנה בין אנשים עם תכונות-על, מלאכים קדושים – קנדידטים לגן עדן
  • בעלי רוע מוחלט – מועמדים לגיהינום
  • ‘גאולה’ יכולה לשנות את התנהלותם,
  • שימוש בהמתה ל’חסרי תקנה’.

אדם

  • אנשים בעלי תודעה שונים אחד מאחר, בעלי פרוטוקולי התנהלות שונים,
  • חיפוש מתמיד לאפשרויות ‘טיפול’ בגורמי הפרעה לעצמם ולחברה, בידיעה שאין פתרונות גורפים.

ריבון-על

  • על הריבון, המנהיג, נציגיו, להיות אישיות-על, מודל, כנישא מעל הקולקטיב, ומרכיב את זהותו.

מנהל

  • פרט שנמצא על ידי הארגון כמתאים ביותר לתפקידו, ממונה על ידי עמיתיו לפרק זמן מוגבל ובפיקוח הדוק.

שימור ערכים

  • מתן לערכי הקהילה מעמד קדושה, יש לשמרם מעצם היותם, והיותם גורם משמר, מלכד ומקדם קולקטיב

בקרת ערכים מתמדת

  • האם כל פעולה משרתת טובה מצרפית,
  • הסרת פעולות שתפקידן טקסי ייצוגי, רוטיני לשימור עצמו

התנייה להפעלת כוח, אלימות אינהרנטית, מאורגנת, רתומה ל-

  • התקפה להחלת תפישה,
  • הגנה מפני כרסום כוח השפעתה.

רתיעה משימוש בכוח

  • הפעלה בשל איום על קיום או חופש פרט(ים), מינימלי, מבוקר מידתית,

עוצמה

  • אהדה לפעולות רדיקליות מקדמות או משמרות ערכים
  • כולל הצדקת אלימות אם שומר על ממלכה

חולשה

  • שינויים רק באבולוציה, אורגניות, קוהורנטיות הסכמה תהליכית,
  • רובספייר שמגן על ערכי הנאורות באמצעים אלימים, נוקט בפרקטיקה מימין, 
התכנסות הזדהותית לקולקטיביזם תפישתי
  • זהות, השתייכות לקולקטיב מהווה עילה לתפישת ערך עצמית של פרטיה. שימוש ב-
    • ציביון,
    • קונפורמיות,
    • טקסים
התבדרות אינדיבידואליסטית
  • פרט מזדהה עצמאית,
    • מינימליזציה של הסמלות
  • נון קונפורמיזם תפישתי הוא מאפיין אישיותי, ועם זאת, עם יש חתירה לניפוץ גורף של כל מסגרות, זה 180 מעלות לפרוגרסיביות, זו התבדרות נטולת רציונליות, שכן עצם הניפוץ הוא הרעיון, לא הליך הבחינה והערעור.

זיקת גורל משותף לעמיתי הקולקטיב

  • לאוחזים בתפישות, מקדמי האידיאולוגיה המשותפת,
  • מקיימי הטקסים הרוטינות,
  • העדפה לבעלי איפיונים משותפים של דת, אמונה, לאום, ומתוך קח קיפוח מי שלא, גם אם לא מבוטא מילולית,

סולידריות אד-הוק

  • חוסר הבנת המושג גורל, בחינה מתמדת של העניין המשותף,
  • מניעת העדפה או קיפוח כלשהו על רקע מגדר, גזע, דת, לאום, אתניות
חתירה לפתרונות מוחלטים
  • חתירה לטוב מוחלט – גן עדן
  • התגוננות מרע מוחלט – גיהינום
שיפורים מתמידים, אבולוציוניים, אורגניים, קוהורנטיים

דמוקרטיה – שלטון הרוב

  • הרוב יכול להחיל את ערכיו על מיעכוטים שמהווים מיעוט.
  • יש לאפשר לריבון הנבחר חופש מוחלט ככל הניתן כדי שיישם את הערכים הנעלים בגינם נבחר.

דמוקרטיה – שלטון העם

  • המבנה הארגוני מכוון לטוב מצרפי של כל חלקי הארגון, כולל למי שמתנגד לריבון.
  • יש לבקר את הריבון באמצעות איזונים ובלמים, בשל מורכבות המבנה השלטוני והסיכוי הסביר לפעולות שלטוניות לא הוגנות כלפי מיעוטים. 

פרגמנטציה, אחידות נאמנות

  • התכנסות לרעיונות קיימים, ברורים, וותיקים.

דה -פרגמנטציה, חוסר אחידות

  • חתירה לרציונליות מערערת מביאה למסקנות אחרות באותם נושאים שבהם עוסקים, 

הגבלת חופש פרט, ביטוי ומידע מגן על הקהילה.

חופש פרט, ביטוי ומידע מקדם את פרטיה ומחצין את עוצמתה.

רטוריקה – מלל יוצר מציאות

  • שימוש במלים בעלות משמעות קדושה,
  • לרהב מילולי יש יכולת שכנוע,
  • התרגשות המון, כמיהה לכריזמת מנהיג יש השפעה על תפישה.
  • שימוש בעזרים פירוטכניים קשים להשפיע על תודעות רכות.

דיאלקטיקה רציונלית היררכית, מלים כאינסטרומנט לאחיזת מציאות

  • התייחסות למהויות,
  • רתיעה ממניפולציות רגשיות באמצעות מלל ואמצעים פירוטכניים.

בניית קונסטרוקטים תפישתיים

בקרה, ערעור, ניפוץ פרדיגמות שריריותיות, אמוניות מסורתיות

חתירה לפעולה, מיידית נחרצת, פותרנית, כאן ועכשיו

תירה להבנה ולתהליך אבולוציוני, אורגני קוהורנטי, בהסכמה

עקשות נחרצת

  • וויתור על עקרונות אמונה הוא פגיעה בעיקר, בקדושה

פשרנות מערערת

  • אין דבר שאינו שרידתי, שמקבל חשיבות שרידתית,
  • פשרנות היא יסוד רדמה אורגנית, אבולוציונית קוהורנטית

הטייה לנורמטיביות

  • קיצוניות – טועה, מסוכנת
  • היות ריבוי אנשים מחזיקים ברעיון מסוים משווה לו נופך של היותו ‘נכון’, ‘אמת’. 

העדפה לסבירות

  • רציונליות אינה דמוקרטית
  • מעשה נבחן לפי  היותו ‘נכון’ בסבירות רציונלית, ובבקרה של תודעה שאינה בעלת ענין.

הטייה תפישתית מגזרית

  • שאיפה להחלת ערכי אמוניות הקולקטיב ברוח המגזר

הטייה תפישתית ארגונית

  • שאיפה לקידום מכלול החברה לערכים

מערך מפלגתי

דדוקציה

בראיית עין אחת עצומה,
ועיין שנייה למחצה,
בהסתכלות על עשרות אלפי אנשים,
ב- 30 השנה האחרונות,
בהתעלם מהעדפות לפרסונות מסויימות, מהתנהלות תפעוליות, מקומיות זמניות,
אלא
בבחינה ערכי יסוד שהמצביעים מבקשים לקדם,
ניתן לראות ש-

  • הטור הימני של הטבלה למעלה מאפיין את ערכי מצביעי המפלגות בטור הימני בטבלה למטה,
  • הטור השמאלי למעלה תואם יותר את תפישות ערכי הטור השמאלי בטבלה למטה:

קונסרבטיביות

פרוגרסיביות

ישראל

  • ליכוד,
  • הבית היהודי,
  • ש”ס,
  • יהדות התורה,
  • דגל התורה

ישראל

  • העבודה, מרץ

ארה”ב

  • רפובליקנית

ארה”ב

  • דמוקרטית

הרשימה המשותפת, בשל אילוצים ביורוקרטים של טקטיקות התמודדות עם אחוז החסימה, היא בליל  של גישות, שנעשה כדי לייצג ציבור מובחן אתנית. 

קדימה, שינוי, ישראל ביתנו, כולנו, יש עתיד, בני גנץ – שם זמני, אורלי אבקסיס ש”ז?

בוחריהן בלתי מובחנים.
ככאלה, מוטים לאחד משתי האפשרויות:

  • לדמות העומדת בראשן כתקווה,
  • הסוגיה שההתארגנות המפלגתית מציגה היא גבוהה בסדר העדיפות של התומכים בהן; נניח, התנגדות לחרדים, שינוי/ יש עתיד, קבלת משכנתא גבוהה – אבקסיס. 

בכל מקרה, בדרך כלל, בין תומכי התארגנויות ממין אלה ישנו סנטימנט קונסרבטיבי מובהק.

הערה: רוב, מיעוט

חיים נורמטיביים הם סוג של ייצור ושימור שגרה.

פרוגרסיבים הם מעטים. בהגדרה.

מי שלא קומוניסט בצעירותו אין לו לב,
ומי שנשאר בבגרותו אין לו שכל.

פעולת הצבעה למפלגות ‘פרוגרסיביות’ אינה מעידה על היות המצביעים כאלה, שכן,

  • בעוד שמי שמצביעי מפלגות קונסרבטיביות חותרים למימוש ערכיהן,
    לעיתים קרובות, בריבוי מצביעים, מצביעי מפלגות פרוגרסיביות, הם מי שצחפשחם מזור מהריבון הנבחר למצוקתם מחפשים חמלה שלטונית,
    • השלטת שיוויון כלכלי,
    • רווחת אוכלוסיה מוחלשת או מודרת.
      אם, ובעת שיצאו ממצב, המצוקה, הגורם המטה מהסנטימנט, ישובו לקנן במשרעתם הטבעית.
  • תפישה פרוגרסיבית, נתפשת בכלל הציבור כסוציו-אקונומיה, כאינטליגנטית יותר, מפני שהיא מוטה רציונליות ולא לסנטימנט. יש קונסרבטיבים ‘שלא נאה’ להם להשתייך לסוציואקונימיות שנתפשת אצלם כנמוכה יותר.
  • מי שהיה במסגרות ‘שמאל’, וכבר איננו, הסנטימנט הקונסרבטיבי שלו משמר את נטייתו למפלגות אלה, אף שהוא שמרן.

הדמויות הפוליטית הפרוגרסיבית המובהקת ביותר בישראל, שאני מכיר הן אורי אבנרי ושולמית אלוני.

ישנן דמויות פרוגרסיביות

אישית

בבחירתי מי שמנהל את ‘וועד הבית’ שלי – המדינה לצורך העניין,
אין לי עניין ישיר במפלגה מסויימת,
בוודאי שלא לקדם אישיות מנהיגותית.

אני רואה בשלטון כורח.
מהיותו מחיל סדר מרכזי, אני לא אוהב שלטון, לא מייחס לו משמעויות מיסטיות, אלא הכרח פרקטי, מפני שהעדרו יוביל לביזור אנרגטי בלתי יעיל, ולאיום של ‘כל דאלים גבר‘.
ככזה, עלי לצמצמו למינימום רע הכרחי, לפקח על הריבון שבהתנהלותו יתמקד בקידום ערכים רציונליים מקדמים מצרפית.
קידום ערכים אלה נעשה בידיעה, שערכים אלה מתבדרים, מורכבים, שלא לומר בלתי ניתנים להגדרה ולכן עליהם להיבחן תמידית, וזאת בשונה מקלות ההצמדות לערכים שמרניים מוחלטים.

מבנה שלטוני זה 

  • יקדם את הערכים המצרפיים של ההתארגנות החברתית עליה מופקד,
  • ימונה זמנית, עד שיוחלף בטוב יותר ממנו,
  • יפעל בשקיפות ככל הניתן,
  • על פי ערכֶי הטור השמאלי.

יש לי עניין בהבנתן מה הם הערכים בניהול ‘וועד הבית’ שלי – המדינה לצורך העניין, בסדר חשיבות יורד:

  1. להבין מה הם עיקרי ערכיי שלי בסוגיות אלה,
  2. להבין את תצריף ערכי המועמדים למשרות פוליטיות,
  3. הערכת יכולתיהם ליישום ערכיהם.

‘לא חשוב מה מדברים, חשוב מה עושים’ – לאאאאא!

‘מה עושים’ הוא תוצר

  • מערכת הערכים שהנוקט במעשה מחזיק
    – העיקר לטעמי.
  • הסיטואציה המקומית, זמנית שבה מעשה ננקט,
    – החלק המזערי פחות חשוב.

לכן, אם מיניסטר התשתיות או התיירות מקדם את הנושאים תחת אחריותו במנותק מערכים פוליטיים, לא משנה לי על איזו מפלגה נמנה.

לכן, אני עשוי לתמוך במפלגה שאין לה סיכוי להיות חלק משלטון, ומשמשת כמונעת, מעכבת יישום ערכים שאינני שותף לרצון לקדמם.

בבחירות עלי לבטא את מקומי בנדנדת פרישת התפישות הפוליטיות.
אין לי כל רצון או יכולת להשתמש בקול הבודד שלי 1/5,000,000 באופן טקטי, להחליש אחר.

כך אני יכול לא לאהוד את מי שעומד בראש מפלגה מסויימת,
ולהצביע להתארגנות המפלגתית, שכן, היא מקדמת את ערכי סך הפרטים התומכים בה.

Share

מניפולציה קונסרבטיבית

Get Me Roger Stone

בני חשף אותי לרוג’ר סטון. Εὕρηκα.

הטבלה המחזורית – מנדלייב, ניבאה קיום יסודות כ- סקנדיום, גליום, וגרמניום, שלא היו ידועים בעת שנערכה – על פי ויקיפדיה. זו דוגמא לפרקטיקה מדעית חתירה למחשבה רציונלית; ניסוח הנחה שמנבאת ביטוי ‘מציאות’. מציאות חיווי ניתפש באמצעות תודעה בלתי קשורה.
כך חשתי כשצפיתי בסרט;

Continue reading “מניפולציה קונסרבטיבית”

Share

מינורי בדרום

ירדתי לדרום תל אביב, לרַפָּד, שינקוב בהערכת מחיר לתיקון שֶסָע במושב הקטנוע.

לִפְנֵי, בהתאם להתניותיי ולחשיבות המופרזת שאני מייחס לזמני ולחוסני הנפשי המתנדף בגילויֵי חמיסתו, התקשרתי לברר. “בוא” הורה. באתי; אין ספוג, לא חוט לא מחט ולא רפד – חנות סגורה. לשאלתי “אני עוד שתי דקות שם” הצהיר טלפונית.
זמן מרצע.

בינתיים גלשה אלי וספה ישנה עם רוכב תואם – משופם.
“תגיד” פנה אלי “איפה יש פה נַפָּח?” Continue reading “מינורי בדרום”

Share

אוהב ישראל

טראמפ

אישיות שנויה במחלוקת כטראמפ, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.

בישראל, חלק ממי שמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – בשל היותו ‘אוהב ישראל’, שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. Continue reading “אוהב ישראל”

Share

מצב רגשי

טיפול ישיר

אינני יודע מי אמר,
בערך – לא מצטט – ש,

‘להיסטוריה יש את הדרך לנקום במי שמנסה להשפיע עליה.’

משפט נפלא, לא בלתי נכון.

אני ארתום את המכניקה ל –

Continue reading “מצב רגשי”

Share

מלאכה וכבוד

מי אמר ש’אין מלאכה שאינה מכבדת את בעליה’?

הכניסו אותו, בבקשה,
אפגיש אותו עם כמה שיעידו בפניו שאינם גאים במלאכתם.

אראה לו, על הדרך,
גם כמה בעלים שאינם מכבדים את עסקם.

Share

פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****

מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.

Continue reading “פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות”

Share

הם קוברים גם נייר, הלא כן?

מה ההבדל מאמוניים עצלים?

לא ממחזרים – גונזים: “כדי שלא יהפכו לנייר טואלט”

סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”

שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. Continue reading “הם קוברים גם נייר, הלא כן?”

Share

פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

מוקדש* לנברנים מולקולריים** נטולי תפישת עולם מוטי סנטימנט***

נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.

סוגי נברנות

  • יצירת סדר ביורוקרטי, כשאין סדר לוגי
  • פרימת סדר לוגי כשקיים
  • אדישות לסדר / העדרו – התייחסות לגירוי.

Continue reading “פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות”

Share

לתת תקווה

שיח מלפני 4 דקות:

שלום, מדברת נטלי מארגון לתת תקווה.

מאיזה ארגון?

לתת תקווה.

נטלי, תודה לך שהגעת אלי, אכן יש בך תקווה.
עם זאת, הגעת למקום הלא נכון, אלא אם את מבקשת חוסר תקווה, באסה, מצוקה ואובדנות. תודה לך.

האמת?
נטלי שלנו צחקה. נקווה שתקוותה לא אבדה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

מוקדש* לקונסרבטיבים** שרואים בעצמם את עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים**** ברתיעה*****

השמרןץ’ הנבוןץ’ והפוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, יותר מצד הסדר, הכוח, הלאום, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.

ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים. Continue reading “פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ”

Share

רופא ואני

בדומה לסטיגמה על רופאים, גם כתב ידי לא קריא. שוין.
בשונה מרופא, שמפענח את כתב ידו, אני לא. אופסט.
בניגוד לרופא, גם כשאני מפענח את כתב, לא מבין את התוכן. אויש.

Share

אינטליגנט דיסציפלינרי

אחיזה תודעתית

מומחה בתחום צר, שמיומנותו מצריכה יכולת מנטלית גבוהה,
ובה בעת, קונסרבטיב בסוגיות פרט––חברה––ריבון.

מינוח מתאר “רופא”, “רב”, “עורך דין”, “מתימטיקאי”, סמכויות בתחומם, אוחזים בדעות אמוניות לאומניות, מתכנסות הזדהותית, תולדה של היעדר או כיבוי מנגנוני ערעור או בקרה אינטלקטואלית לטובת קידום סנטימנט מוטמע לתפישות אמוניות.

לא הוכחה

ועדיין

למה תפישות אמוניות אינן אינטליגנטיות?

מאותה סיבה שחרא לא שווה כלום: לעני יש אותו כמו לעשיר.

אם בערות עמוקה חולקת סנטימנט אמוני – אינטליגנטי זה לא, גם אם לסנטמינטל האמוני יש אינטליגנציה דיסציפינרית סדורה ותחומה.

Share

פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

אוסף אוקסימורונים ואמיתה אחת

Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 Continue reading “פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה”

Share

מה זו אמת

אחיזה תודעתית

האמת היא מה שאתה מאמין שהיא.

אמירה נפלאה.
ניתן לומר עליה, שהיא לא בלתי נכונה.
זו אמירה אופיינית לאמוניים, של מי שלא בוטחים ברציונליות.

ואחר, מ.ק.:
“תיאור לשוני למצב נפשי בו אדם בוטח במשהו במקסימום הביטחון שקיים.”

ובאמת 😆 מה זו אמת?

אמת זה מה שתודעות בלתי תלויות יכולת לתפוש תמלולית להבין ולהסכים עליו.

Share

‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’

שתי אידיאולוגיות ופרקטיקה היברידית מוטה

פרידריך הגל

אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן

הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.

במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: Continue reading “‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’”

Share

מינורי במצוקה ובתוצר

אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונה לכלב השחור. הוא בתקופת השיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל ההמחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.

מה קורה?

Continue reading “מינורי במצוקה ובתוצר”

Share

מינורי בערב מתעתע

קבעתי עם ר’ישל’ה בנווה צדק; דיסקוס ענייני מעלה, ובעיקר פטפטת של מטה.

נענו במעלה שבזי, הוא בגמישות של חתול, ואני של פנתייר צולייע.

בפתח קפה, מלצרית בשחור, שחומה, אתלטית, בגיל ילדיי, קדמה אותנו בחמימות ראויה – כלומר בחן נטול התלהבות מעיקה.
הגרפיקה הכוללת, על מצע מאור הפנים, היטו אותי לחשוב שזו הדר – בפריפריית משפחתי. עיניי המתטשטשות הטעו אותי לבדוק האם זו היא: Continue reading “מינורי בערב מתעתע”

Share

מזל טוב

לחתונתכם

מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.

הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:

  1. את/ה
  2. טקס, מסיבה
  3. אני

Continue reading “מזל טוב”

Share

פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

אם הקונפליקטים

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869

הארץ, 29/9/2018

פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.

גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. Continue reading “פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב”

Share

אקזיסטנציאליזם מוטורי

הרחבה של באיזו שורה להוסיף ברזומה?

בחינת עיקרי התנהלות, ממראת צד

פתיח

כשהתנהלות מניבה תוצרים חיוביים מובהקים יש

  • לפרק אותה לגורמיה לשם שחזור עיקריה ליישום עתידי,
  • להבין מה גרם לביטויי אי-ההצלחה, גם אם היו מעטים.

הצלחה. התנהלות

לא חכמה

ידידי הנערץ חרץ, שהצלחה כזו זו ‘לא חוכמה‘.

וואלה. לא מתווכייח.
בהזדמנות, ברוח ימי כתיבת הטקסט, אתן שָנות טובות לחלוקה בין 70 חברות. בשבעה שבועות. לרוחב דרום ארה”ב. רק לתת ביד.

תאונה

במעופי הנמוך והקצר בתעופה למדתי, ש

תאונה: תוצר צבר טעויות שכל אחת מהן ניתנה למניעה.

התנהלות

העובדה שהתוצאות היו מעבר לציפיות,
מראה, ש

צבר המאורעות שנקרו במהלך המסע
טופלו באופן שכמות ועוצמת הטעויות שנעשו
השפיעו מינורית
על תוצרי ההתכוונות התוצאתית המקדמית.

לא נקרע המקרה, לא נשגעה השגיאה,
שפרמו את מטרות הנסיעה.

הסבר, ייחוס להצלחה

שאלתי חבר בקהילה חרדית לשעבר, צעיר נבון ומתוק,
היכן במקורות יש התייחסות להשקיית בהמה טרם שְתות בעליה, הנוהג בה.
שלח אלי את דיני האכלת בעלי חיים.

דיני האכלת בעלי חיים

“אסור לטעום קודם שיתן לבהמתו,
אבל לשתות אדם קודם כדאשכחן ברבקה שאמרה שתה וגם גמליך אשקה”

(מגן אברהם סי’ קסז ס”ק יח)

קטונתי לפרש את הנכתב.
מה שבאופן מתבקש אומר כמובן, שמתכוון לעשות זאת :roll:]

מניח, בפרשנותי, שיהיו מי שיניחו שדאגה לבעל החיים הוא כאקט, כתקנה, חמלתית;

  • ייתכן, אקט הומני (– הומני דאגה לבעל חי? אוקסימורון.)
  • אני מניח שמנסחי ההנחייה ראו בתקנתם זו, אקט פרקטי קונקרטי של
    הטבה מצרפית מצטברת עם מבצעיו,
    שבבחינה על ציר זמן מתמשך,
    עדיף לממלאי ההנחיה
    לספק את צרכי תשומותיהם
    טרום
    סיפוקיהם המיידיים,
    וזאת, כדי שיוכלו לחיות טוב יותר בטווח רחוק, לעומת האלטרנטיבה.

כך:

התייחסותי ל‘האכלת בעלי החיים’, נחלקת ל –
תשומה – משאב אחד ממכלול מרכיבים שרתימתם מאפשרת להתכוונן לתוצאה רצויה
יעד – תוצאה אליה מכוונים
תוצאה – בחינת תפוקות, תוצרת, בסיום תהליך.

הטיפול במשימה,
בתשומות המצריכות את השלמתה, ביעדיה ובתוצאה,
– המקבילה לביטוי ‘בעל החיים’ המוזכר –
קודמים לנוחותי הפיזיולוגית,
כך, ניהול היררכיית משאבים באופן המאפשר את השגת התוצאה ה’מקדמית’, ה’גדולה’, בגינה התכנסנו, על חשבון דחיית סיפוק ביניים קטן יותר, שמימושו אולי היה מונע מפחית את קיום המטלה הגדולה.

פרקטיקה: דפנסיביות אקטיבית

סקירת המרחב ואיתור גורמים מונעים או מעכבים את השלמת המשימה,
וזאת,

  • טרם
    טיפול בהנאה ובנוחות פיזיולוגית,
  • לאחר
    טיפול באלמנטים של כשירות, השרדות המאפשרת את המשך המשימה, שכן, בלעדיי –אין משמעות למשימה
    בתקווה שאלמנטים של כשירותי מצומצים, מינוריים כלל האפשר, וניתנים לדחייה.

כך,

  • תחזוקה מאפשרת
    אטפל באופנוע, בתדלוקו, תחזוקו בדיקתו טרם התפנות לטיפול ברווחתי,
  • מיפוי תשומות ואיומים
    אמפה את האמצעים הרלוונטיים להשגת המטרה המסויימת, בהמשך הדרך; מחסה מבחינת גשם, נגישות חליפת סערה, מרחק תחנות דלק, היות מלון סביר, וכיוצא באלה כתלות בגיאוגרפיה, ובמטרה,
  • דחיסת תוצרים
    אנסה לדחוס תוצרים לתחילת התהליך ככל הניתן, כדי שאם התהליך תפוקות רבות ומשמעותיות מאלה שהכוונו ליירט – יושגו.

דחיית הנאות

ראיתי, חוויתי, נתקלתי במצבים בהם התנייתי זו התנגשה בהתנגדות שותפיי, לעקרונות הטיפול הקודם ב’בהמה’, תחת כותרת ‘מחרב שמחות’ – בחי אלוהים בספר התורה – אני רוצה לחשוב ש – ההתבאסות שלי בקונפליקטים אלה הייתה עניינית: אם לא הצלחתי לכפות את האכלת הבהמה, את קידום המשימה, ולאו דווקא תיוגי כמחרב מסיבות מועד – של מי ש

  • עמדו על זכותם, לא לדחות את סיפוק שתיית קפה / עישון סיגריה / אכילת ארוחת הבוקר, טרם בירור מתי אמצעי ההגעה מכאן לשם קורה.
  • או, שהעלו את סיפוקים אלה לרמת צורך פיזי ברמה של שתייה השרדותית הקודמת להאכלת הבהמה.

Having said that

האם שמעתי ‘Sagfan‘?
?U TALKIN’ TO ME

להערכתי, מעטים – אם בכלל – יאמרו עלי שיש בי ממד סגפני.

זיהוי הזרם

הדגשה

אינני מתכוון להיבט רוחני, אלא למחוזות אולי אמורפיים, גבוליים, של מאורעות ריאליים לחלוטין – כאלה ה’יכולים להיתפש בתודעות בלתי תלויות’.

זרם – אחיזה תודעתית

זיהוי תנועת אובייקט, או יותר, ביחס לאובייקט או יותר’
תנועה שיכולה להתפש באמצעות תודעה אחרת בלתי תלויה.

זיהוי

‘זרם’ במובן לאן נע מומנטום, על איזה מצע, האם

  • להמשיך?
  • להגביר?
  • להאט?
  • לעצור?
  • לפנות?
  • לאן?

פרקטיקה

זרם יכול להיות

  • תנועה פיזיקלית, רכיבה על דרדרת אבנים, להבין שהאופנוע (במקרה זה) על צמד צמיגיו המונחים על קרקע ותופסים שטח כשל כף יד נטולת אצבעות, צפים על האספלט בשר חצץ ואבק שמפחיתים את האחיזה דרמטית, ומה שמשאיר אותי בשיווי משקל הוא הזמניות של מהירות מסויית, ומעלה, בוקטור ישר, שאם אחד מהם יופר מעל רמה מסויימת אתממשק עם רצפה.
  • כשמזהה ‘זרם’ לא ברור או מובהק, כגשם מרוחק – עלי להמר האם אני מתקדם בכיוונו, האם אמצא מקמומות מסתור בהמשך, או להתכונן מיידית.
  • ברכיבה בנתיב מחורץ, כשהנתיב השני תקין, אך גבוה בכמה סנטימטרים, איך נכון לעלות עליו, בזרימה, בהטייה לכיוונו, בהטייה לכיוון נגדי תוך פניה אליו, או אולי, כדאי לשמור על הזרימה הפחות נעימה אך עובדת, של שמירה על נתיב קיים?
  • האם זרם פיתוח התוכנה תואם את מועד פגישותיי אם הלקוחות , התנעתי אותם לכיוונם, ואולי, אם לא יקבלו מענה לתקווה שהפחתי בהם יגרום לזרם הופכי, שיקשה על המשך הפעילות מולפם על ציר זמן?
  • אני אבסטרקטית, האם בימי שבת וראשון, האם האנשים שאני מאלץ אותם להפגש, לפעול בניצב להתנייתם, בעצם מעצים את התנגדותם לאינסטינקטיבית לסחורה אותה מתכוון למכור להם,

התנהלות ביקורתית

אין להתאהב בפעולות ולהצדיקן – גם אם אינסטינקטיבית ישנה הנטייה להריח את בית השחי האישי להתבשם ולהשתכר מהניחוח –
לבקרן, על בסיס קבוע – האם היו יכולות להיות שונות כדי להגיע לתוצאה טובה יותר?

סוג של אקזיסטנציאליזם, לא?

Share

באיזו שורה להוסיף ברזומה?

הרחבה של ‘דיקמן איפה אתה?

סיכומי ‘דיקמן, היכן אתה?’

פתיח

“לך ותיסע ותביא את ה-uBook לכאן” בקצב התרנגולים,
הורה לי רביב, הבעלים.

נסעתי.

הוא, אופטימיסט חסר תקנה, קיווה לתריסר, שניים.
אני – פסימיסט חרבן מסיבות שכמותי – רציתי לפחות חמישה, להצדקת הנסיעה.

התוכנית –

  • נחיתה להתחיל בפלורידה,
  • לרכוש אופנוע
  • ולנוע
  • בזרם התודעה החופשית. פתוח. לא צמוד לתוכנית, אלא לשיקול הדעת, תוך כדי.

Continue reading “באיזו שורה להוסיף ברזומה?”

Share

דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?

היכן ולמי מציק?

‘יאירי’, אבי שאל/ בירר/ ווידא/ גער, ‘וִוי בִּיסְטֶה?’

uBook

סיכומים: ג’ינג’י ואני

מטרה – הסיבה בגינה התכנסנו – הצלחה ברורה,
חווייתית – אחד המאורעות המשמעותיים,

סיכום: באיזו שורה להוסיף ברזומה?

Continue reading “דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?”

Share

מינורי במגדריאדה

ד’, 12 בספטמבר, ברקלי

מוצא מקום ראוי לישבניי – פלוצריאדה עם מחשבים. ברקלי(ת), גרפיקה אנושית מרצדת מכל רחבי הקשת המראה, הלבוש והסטייל.
הולך לשירותים ומבחין בשלט – ‘שירותים לכל המגדרים’.
בין הנושאים שבעת זו מפרידים בין רפובליקנים לדמוקרטים פרוגרסיביים בארה”ב,  נמצא גם עניין המגדר; האם מגדרו של אנוש הוא מה שנולד איתו, או נתון לבחירה אישית.
בין ההיבטים הפרקטיים של הנושא נמצאים השירותים: מי, היכן?
כאן, כבמקומות רבים בקליפורניה בכלל ובאיזור המפרץ בפרט, מעוז פרוגרסיביות עד התבדרות, מתמודדים עם הסוגיה על ידי תיוג השירותים כמעורבים, לכ-ו-ל-ם, ללא הבדל, מין.
נפלא. אני בעד; שיהיה מי כזה, ומי כזו, ומי שהחליפו, ומי שגם וגם, ומי שלא ולא, ומי שאולי, ובערך. הכל טוף.
עוד היבט כלבוש, אבזרים, מכוניות, פייסבוק, שיח, הקצנה של איך הסובייקט מבקש לנהל איך ייתפש בעולם. עניינו, אל לחברה להכנס לשם פרקטית.
מה שפחות טוב, לי, 🙄 , הוא, המקום, שבמסגרת תרבות הייצוגיות מציע brewed coffee כבמחירי אספרסו. באופן מובחן, מאובחן, וכמאפיין התנהלותי משחקים עם הייצוגיות, כדרך חיים.

חזרה ל-דיקמן איפה אתה?

Share

לבוא מהקוועץ’

אחיזה תודעתית

בִּיאה מהקוועץ’ –
כאשר ניכרת בפעולות, תגובות, סובייקט
נטייה/ העדפה,
לטיפול מתקן
בעיה רגשית תודעתית מקדמית,
על
קידום, רווחה, עתידיים מתבקשים.

Share

רק שאיילה

בקצרצרה

  • בשפה כלשהי, נניח עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית,
  • מה אחוז המלים בשימוש שנוצרות מצירוף
    1. שתי אותיות,
    2. שלוש אותיות,
    3. ארבע,
    4. חמש,
    5. שש,
    6. שבע

מסך האפשרויות?

 


תוצר הפרשות תודעתיות תוך כדי רכיבה.

Share

מטפורה רעה

דימוי מתאמץ, מעיד על בעליו, לא על מושאו

לא אוהב מטפורות.

מטאפורות מתוקות, מיוזעות מתאמצות,
שתכליתן להעיד על מנסחיהן,
לא על מושאן,
דוחות אותי,
עושות לי – תתרן בגינת וורדים רגשית – רע לעור הפנים. Continue reading “מטפורה רעה”

Share

מה עושים הילדים?

ארבעה יהודים מסבים במועדון הגולף אחרי משחק, ומספרים על הצלחות הילדים.

‘הבן שלי, מייקל,’ מתחיל ג׳ייקוב, ‘סיים עריכת דין בקולומביה, שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחברָה שלו שעון זהב.’

‘יפה לך ג’ק’ מחמיאים לו.

Continue reading “מה עושים הילדים?”

Share

אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם.

רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט.

המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.

Continue reading “אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים”

Share

הטבעות טעמים

מה יש לכם מקרוזרים?

בארה”ב, ממעט לראות אופנועים בכבישים בינעירוניים.
במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע.

מקשר את התופעה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactly what I need. Continue reading “הטבעות טעמים”

Share

שאלה פיזיקלית לאופנוענים

או אופנוענית לפיזיקאים

אופנוע נע בנתיב ימני על כביש דו מסלולי, ב 90 קמ”ש.
נכון גם לאופניים במהירות שיוט.

הנתיב השמאלי גבוה מהימני בכמה סנטימטרים.
יש מגרעת שיש לחצות אותה. Continue reading “שאלה פיזיקלית לאופנוענים”

Share

It Ain’t Over Till

זכרונות עובד עמרם

יעקוב בן נג׳לא היה אב לבן יחיד ואהוב שהעניק לבנו, הרצל – היגוי האות צ’ כס’ – את כל עולמו ומרצו.

יעקוב התאלמן בעוד בנו נער. משגדל הרצל ואביו הזקין בשנים, היה הרצל משען תמיכה לאביו – האב שהה בדירתו בודד, עייף, כואב ולאה ונראה שחייו אבדו משמעות.

הרצל, כבן אוהב, הבין, שחיי אביו חסרי טעם והחליט שיסייע ליעקוב לסיים את חייו בדרך ראויה. Continue reading “It Ain’t Over Till”

Share