משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
חשש מהלא סביר שיקרה אך נורא אם יתממש
עשיית/ מניעת פעולה, שהעושה/ הנמנע או המעריך מחווה, שמחוץ לסיטואציה החרדתית היה פועל אחרת.
- תיעול אהבה עצמית באופן שגוי.
[על פניו, ‘שגוי’ הוא חיווי שיפוטי. נוקט במושג ‘שגוי’ שכן החרד עצמו ב-off line יודה שהחשש לא מוצדק, שיפוטיות שלו.] - החצנת חוסר יכולת להתמודד עם איום בתצורתו המקסימלית אם מתממש.
- בסוציו-אקונומיה של הקורא את הנכתב כאן, יש סיכוי גבוה, שהחצנת ביטויי חרדה ורבליים ומחוותיים, נתפשים כביטויי אהבה, וככאלה הם חיווים ראויים להערכה. בעיקר כלפי ילודים אישיים.
- ככאלה ביטויי חרדה מעצימים את עצמם, וכן את החרדה עצמה.
- כך, חרדה מותמרת ממצב שלילי לחיובי.
בעלי אישיות חרדית
מזהים התרחשות ממחוזות חרדתיותם המוטמעת מקדמית,
מפתחים אותה לשיאה המאיים,
וככל שחוששים מהתממשותה חווים את היבטי וביטויי חרדתם.
חרדה מעידה על אופן התמודדות החרדים עם האיום בהתממשות, מתעלמים מהטריגר או מההתכנות לאיום, גם אם חרדים משתמשים במכלול תשומותיהם ומיומנותם להתמיר את חרדתם הסובייקטיבית לסוגיה אובייקטיבית.
One thought on “חרדה”