סבירות שרירותית

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

במהלך חיי הזוגיים נטענו כלפי טענות רבות, רובן ככולן היו מוצדקות בבחינה רטרוספקטיבית, גם אם בזמן אמת לא הצדקתי.

אחת מהן מרהיבה, בעיני, יוצאת מהחור של עצמה ומשליכה על הכלל:

כשנייר הטואלט נצרך עד תומו, במקרים שאני הייתי מעורב בהם
– למען הגילוי הנאות, אני צרכן די צנוע של מוצר זה, חלום חיי הוא בידה יפני עתיר פטנטים, כיוונונים וחיישנים –
כשהתקנתי גליל חליפי, לא נתתי את דעתי על הצד ה’נכון’, להתקנת הנייר. בהמשך כשגוערתי, לא יכולתי לזכור את הצד הנכון – עד היום לא פיענחתי את רציונל ההנחיה, גם אם לנותניה ההגיון היה נהיר כקיום כוח הגרביטציה, וגם אם זכרוני המתקהה ייחד תשומות לזכירת שרירות זו.

רואה את ההגיון השרירותי של מי שברור לו ש…, רק שאני לא רואה את זה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share