האם אלוהים קיים?

Wrong Question

השאלה: האם אמונה קיימת?

טרדה המאפיינת מתמודדים עם שאלת קיום אל – אגנוסטיקנים – מי שאינם שוללים את התכנות קיומו.

הסוגיה מאפיינת מפגש בין אינסטינקט אמוני קיים בפרט לבין אי-נחות פרקטית, עצלותו. 'דתיים עצלים'.

פרט שבתודעתו נדבך אמוני,
שהוטמעו בו רבדי הזדהות התכנסותית [גם] לדת,
בדגש לקונבנציונלית מונותאסטית,
חרד מהזנחת פרוטוקול מעשים הנלווה לאמונה – דת,
חושש מאל שהזניח, חש מאוים שהאל ייקום וייטור על פי פרוטוקול מוכר – שכר ועונשים בחייו, גיהנומים אחריהם.

אגנוסטיות
מתח בין
– סנטימנט אמוני,
– לחרדה מאל לא מסופק,
– ועצלות להקצות משאבים למילוי פרוטוקול דתי.

בין אמונה מקננת לבין בקרה אינטלקטואלית שמתקשה להסכין עם היות 'אל' במתכונת קונבנציונלית*. נשענת על רציונליזציה של חוסר מוכנות להשקיע את המשאבים, באמצעות החלשת האמונה.

המאפיין המידתי-אמוני של אדם היא כמידת נכונותו המנטלית להיות במרחב אי-וודאות או הבנה רציונלית לגבי תופעות סביבו.

גישה מדעית מסכינה עם חוסר ידע.

המדע שואף להרחיב ידע;
למפות, לצמצם, להציע הסברים ניתנים לצפייה, לחיזוי, לתופעות שאין להן הסבר, או שיש להן הסבר חלקי או לקוי כדי לצמצם את אי הידע.

מתוך כך הגישה המדעית יוצאת מנקודת הנחה שמה שמוכתר בכל רגע נתון כ'ידע', בחלקו, הוא הבנה זמנית, כלומר יוכח בהמשך כשגוי.
כך בגישה מדעית יש להקצות משאבים לניסיונות להפרכת מה שכבר מתוייג כ'ידע'.

גישה אמונית מתקיימת כשאין טולרנטיות לחוסר הבנה או ידע.
אמוניות משלימה ידע בייחוס השליטה במציאות לכוחות מאורגנים, מארגנים, מיסטיים, מטפיזיים, תוצר תודעת בעל האמונה – בהטמעה או עצמאית.

גישה אמונית לא בהכרח מניחה אפשרות קיום אל.

גישה אמונית היא אינסטינקט לקיום סנטימנט המאפשר תפישת עולם המניחה פרדיגמות, קובעת את היותן, נמנעת מהפרכתן או אף את בדיקת תקפותן.

אמונה אינה מפריכה ידע אצור.
אמונה מקצה משאבים לביסוס הסברים, אמונות תומכות ושימור רעיונות מקדמיים, שמספקים מענה לחוסר היכול להיות במצב חוסר אמונה, ושאיפה.

 


* אלוהות קונבנציונלית? אוקיסמורון?

Share

השאר תגובה