בני ציפר: “הדרישה מאייל גולן…”

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

 בני ציפר

בני ציפר מאמר הארץ

התייחסותי

אמירתו של בני ציפר מבטאת תפישה קונסרבטיבית, אמונית לאומנית, ובעזרת ציפר כעת גם ארטיסטית, אמנית, בו תפקיד פרט הוא שירות רעיון נשגב קולקטיביסטי.

אכן, רעיונרים כאלה היו בעבר. חלקם הגיעו רחוק מאד.

התָלותו של ציפר באילנות דיקטטוריים שחיזקו עמדתו באפשרם לפרטים נבחרים לחרוג מנוקשות המשטר אכן במקומה; רעיון פרט מחזק נשגבות קולקטיב משתלב היטב עם תפישות טוטליטריות באשר הן.

עם זאת,

  1. טוב שבני ציפר מבטא עמדה זו,
    משמח שעיתון הארץ נותן לכך במה- ליברליות פלורליסטית במיטבה.
    טוב שאין רעיון שימנע ממנו ביטוי.
  2. אישית, ללא ידיעה, אני מעריך שמר ציפר לא באמת מזדהה עם עמדתו זו.
    להערכתי מר ציפר מזדהה עם עמידתו בגזוזטראת הפרובוקטור.
    וזה יופי. יתכבד וימשיך לשתף בעמדותיו בכתיבתו הרהוטה.
  3. אם אכן מר ציפר מזדהה עם עמדתו זו- מעניין אף יותר,
    שכן מושג ה’היברידי’ות, שמארח במקרה זה, ערכים כ

    • ‘חופש וקידום תרבות’
    • עם ‘חופש וקידום פרט’

בגרסת ‘הסכמת הקצאת חברה, חותרת ליברליות, פרטים, לטובת מימוש תאוות פרטים אחרים, וזאת, לטובת קידום חופש יצירה תרבותית’ לשם קידום החברה,
זוכה כאן לגרסה חדשה, מרתייקת, אם גם מבולבלת שלא לומר אוקסימורונית.

יופי, מר ציפר, המשך להביע תפישותיך,
ראה שאם הן יאבדו את הקוהורנטיות וימתחו את גבולות ההיברידיות לכלל אוקסימורון- העניין בך, בכתיבתך- יאבד.

בהצלחה


שבוע לאחר מכן,
בני ציפר כתב את טורו האחרון, בני ציפר: בבקשה, תסלחו לי – הארץ,
ועל כך- הערכתי העמוקה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share