Berlin שלי

העדפותיי בברלין

עבורי, העיר החשובה והמעניינת היום, זו שאני הכי שמייח לחזור אליה;
לגרמנים אין הומור. ניכר במגע עם הסטרוקטורה והפרטים.
עם זאת, תמהיל ההיסטוריה, המבנה האורבני, זוּׁלֶת המחייה, היותה אבן שואבת לכוחות מגוונים עושים אותה, כה
תוססת, רוטטת, מבעבעת, לחה, קוסמופוליטית, ליברלית, מחירים שפויים – כוחות יצריים, יצרניים, צעירים שוצפים פנימה, ומורגשים במורכבות אורבנית פרקטלית, בריבוי רבדים.

ב Lonely Planet נכתב שהיא כעת מה שניו יורק היתה בשמונימים.

כמי שחי בשנות ה-80 בניו יורק, שהייתה הכרך השוקק והמעניין – שותף לתפישה.
בתשעימים ג'וליאני ניקה את העיר, סינתט אותה. הפך את רחוב 42 ממוכה פורנו ושתן לחבוּט מיקי, לבָּעוּט מאוס.

עיר פצצה!

איפה שתהיו תיהנו. כל מדריך טיולים ירעיף עייצות לא בלתי ראויות, כל מומחה יעיף טיפים.

להלן מה נכון לי:

  1. כשנוחת, לא לוקח מונית. עולה על מטרו לאלכסנדר פלאץ. זול, מהיר, מדליק, משתלב.
  2. מבחינתי, האיזור להיות בו זה מיטֶה.
    מה שהיה ה'מזרח' יותר מעניין.
    שם שוּמרו רמזורי הולכי הרגל בבבואה של דמות חבושת מגבעת, עומדת או צועדת.
    אי אפשר לטעות.
    שאלו במלון על סיורי חינם של 3 שעות שיוצאים מכיכר ברנדנבורג. סיורים באתרים החשובים כולל אנדרטאת השואה הייחודית. עושה סדר בעיר, בראש.
  3. אני מתאכסן באכסניית נוער ברחוב רוזה לוקסמבורג.
    אם מלא, מדלג לאלטרנטיבה 200 מטר מהם. יש גם חדרים אישיים, וזוגיים.
    אף אם יאה יותר מלון, מבחינתי, לשמוע את זמזום הנעורים על אוכל בסיסי וספורט מרצייד עלן מסכים – שמחה.
  4. כשרוצה שקט עם המחשב יוצא ימינה מהאכסניה 200 מטר לקפה לוקסמבורג- 2 Weydingerstraß פינת Rosa-Luxemburg-Straße 30, ליד קולנוע בבילון.
  5. המתחם להיות בו- hackescher markt. בתי קפה, כקפה סינמה ליד מוזיאון אנה פרנק. על המוזיאון מוותייר.
  6. אם מעניין מסגרות משקפיים – ic! berlin shop max-beer-strasse 17, מסגרות ייחודיות בחנות מxימה. ואם מעניין – אותי מרתייק(!), שאלו היכן המפעל – כקילומטר משם. שווה ביקור. מסגרות עודפי ייצור ב- 100 יורו.
    אפשר לבקר במתחרי-יוצאי חלציהם שיצאו מקרבםם, MYKITA שגם קרובה- Rosa-Luxemburg-Straße 6. וכן בחנות אדידס.
  7. קניות בקודאם (Kurfurstendamm).
    ביגוד ואלקטרוניקה זולים בברלין. במובן קניות, לי ברלין היא על תקן שוק הכרמל – בא לראות לא לקנות.
    בקודאם רוכש נעלי Ecco. כלבו Saturn, וסניף נוסף שלו ליד האנטנה במיטֶה.
  8. בהמשך הרחוב, נמצא המוזיאון הכי מעניין שביקרתי בו – http://www.story-of-berlin.de/ בפתחו מוצבת כנף מטוס.
    המוזיאון מציג את היסטוריית העיר בברלין, ביושר אינטלקטואלי שמעורר את הערכתי. חווייתי ומלמד שממש לא מעיק לפרועי קשב.
    למאותגרי הטקסט באנגלית, ניתן לבקש חוברת הסבר בעברית.
    בכלל, בשונה מהצפוי, הגרמנים הבינו שבמקום להצדיק ולתרץ מה שהיה, הם מחצינים:
    כך

    1. גם מראים לעצמם שאסור שיהיו דברים כאלה, חשוב,
    2. גם אומרים לעולם שהם מצטערים, עוד יותר חשוב,
    3. וגם מצ'רג'רים. כלומר עומד אמות מידה כלכליות. הכי חשוב.
      יד ושם צריך ללמוד איך עושים את זה נכון.
  9. שואה- מעבר לסיור המודרך, אל תשחיתו זמנכם במוזיאוני שואה. הייתי- לא דחוף. ואם כן, בביקורים הבאים. לא היתה לי התשוקה לעזוב את מתחם מיטֶה ולבקר במחנה ריכוז זקסנהאוזן– התחנה האחרונה של הרכבת התחתית, נדמה לי הסגולה. א-שטיקאלע שואה. הייתי באלה שבפולין ובזקסנהאוזן, על אף ריבוי ביקורים בברלין, טרם.
    תקלה. אתקן. (מאחל לעצמי שבפעם הבאה שאעדכן את הדף יהיה גם בהקשר זה.)
  10. ליד בית העיריה יש את ARGENTINO Steakhaus  Martin-Luther-Str. 103, Schöneberg, אין סיבה אחרת להגיע לאזור. המסעדה נסגרת לפני 22:00. אחת ממסעדות הבשרים הטובות שאכלתי בחיי.
  11. כשיורד גשם, סאונה ב-liquidrom.
Share

תגובה אחת בנושא “Berlin שלי”

השאר תגובה