תקשורת מערערת מגוננת

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

אקטואליה

תקשורת פוליטית, אקטואלית, חוקרת, מבקרת, נושכת, מעריכה, מפרשת ומפרשנת, אמורה לפעול באמצעות ערעור קונסטרוקטים, בחינת סטרוקטורות, בקרה על מעשים וחריגה מכוונה, אמירות, תפישות, השוואה בין דיבור מקדים למעשה, להסבר בדיעבד.

פובליציזם

פובליציסטיות היא ביטוי מילולי של יחסי גומלין בין תפישות הפובליציסט לבין מציאות.

עיתונאות מזוהה

סובייקטיביות

דיווח באשר הוא מוטה סובייקטיבית, לתפישת עולם המדווח,
במיוחד בתקשורת המונים, הדווח גם מוטה לצבע האכסניה ממנה מדווח – אקסטנציה פרטיקולרית של המדיום הוא המסר.

זיהוי

את ההטייה התפישתית התקשורתית ניתן לבצע כאשר עיתונאי אקטואליה, מגיש את המידע, מפרק למרכיבים, ניתן להסיק – כפרשנות – באמצעות שילוב של

  • עדות הטייתו על עצמו
  • היסטוריית דיווחיו
  • ארומת, צבע, שאלותיו
  • הסנטימנט הרוחש לדעות פוליטיות
  • מידת האמפטיה שרוחש לדמויות פוליטיות
  • אמירותיו כפובליציסט.

עיתונאות מזוהה

להלן דוגמאות לעיתונאים מזוהים תפישתית והם ‘מפרקים’

  • רזי ברקאי
  • נמרוד נוביק
  • עמית סגל
  • ספי עובדיה

עיתונאות ימנית חדשה

פובליציסטיות הייתה בעבר.
בשנים האחרונות, לתקשורת הצטרפו פובליציסטים המטפלים באקטואליה בשם ה’איזון’ לפירוק, במטרה ל’גונן’ על תפישות.

להלן כמה דוגמאות של דמויות שבשאלות אחרים, בחובשם את כובע ‘עיתונאי’ הם מתנגדים ל’פירוק’ ומחזקים בניית קונסטרוקטים תפישתיים:

  • יועז הנדל
  • קלמן ליבסקינד
  • אראל סג”ל
  • שמעון ריקלין.

עיתונאות שמאל מגוננת

טלי ליפקין שחק מהווה דוגמא לתקשורת היברידית, בה ערכיה הם ‘שמאל’
– אינני יודע האם המאפיין התפישתי של גברת ליפקין-שחק חותרת רציונלית, ליברליות אינדיבידואליות, הבנה –
היא באה מאג’נדה וחלק מביטוי תפישתה התקשורתית אינה מיטוט תפישות אחר, אלא קידום תפישתה שלה, בדומה לעיתונאים ימניים, לבטח לפובליציסטים באשר הם.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share