(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.

שטנה

רואה בכך שנאה? שטנה?
עניין שלך.

קריעת מסיכה

מטרת ניסוח זה לקרוע את המסיכה המזוייפת של ‘ליברליות’ לדעה אחרת.

מבחינתי, יש להפריד

  • בין חופש כל פרט, לומר את כל מה שעולה על דעתו,
  • לבין העניין שיש לי לשמוע את דברי אחר כלשהו,
  • לבין יחסי שלי לתוכן דברי אחר, להטיותיו הפוליטיות. אני שומר את אפשרותי – זו לא זכות, זו התנייה, לשפוט את דבריו כבעלי ערך רב מאוד עד ערך שלילי עובר דרך חסרי ערך,
  • לבין תפישות עולם שמאיימות לצמצם את חרותי, פולשות למרחב שלי בניגוד לדעתי, כתפישת עולם, או סתם בחסות עמיתיו לתפישות. וכשהם רוב, עדיין אינני שמייח לכפייתם.

אני מסרב להתרגש מ – ‘איך אתה רוצה להגיע לשלטון אם עמיתיך לתפישה מתנשאים, בזים לי?’

  • אני לא.
  • אם ארחוש הערכה לעומק אמונותיך תסיר אותן?
  • ומה עם אמת? פשוטה, שאינני רוחש הערכה להן?
Share

השאר תגובה