פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

היא הרבה יותר מכך

וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וקונסרבטיב עִם פרוגרסיב יִרְבָּץ, וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

לא בדמוקרטיה.

אין מי ש’אוהב’ אוהד, מכבד, כפייה פוזיטיבית של אורח/צביון – חיים על אחר.
גם לא כשהכופה חמוש בעמיתיו, גם אם הם רוב.

בצימצוםציה

להמשיך לקרוא פוליטיקה אינה עניין של חיים ומוות

Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

שיח שנאה, אותנטי

בתוכנית מלל ברדיו, האזנתי לשדרנית שואלת פרופ’ ללאזוכרמה על שיח ‘אהבה’ לעומת שיח ‘שנאה’. שאלה באריכות למה שיח ‘שנאה’, בעיקר בפוליטיקה, אפקטיבי יותר משיח ‘אהבה’.

הפרופ’ ענה באריכות ש-

  1. שיח שנאה עוסק בפחדים, שהם מוטיב מרכזי בחיי אדם,
  2. שיח שנאה קל יותר אינטלקטואלית, אין ניואנסים בדמויות השנואות.

ולא שלא נכון, או שאינני מסכים.

עם זאת הסיבה ששיח שנאה אפקטיבי יותר הוא ש’אהבה’, מחוות, הצהרות, מלל מתוק, עלול להיתפש כמטעה מניפוליטיבי שקרני, מחביא אג’נדה אחרת מזו הנתפשת

שיח שנאה הוא אותנטי. 

Share

פגוש פוגייש פגשתי – טיפול בדרמות

יש מכורים לדרמות, ליצירתן,
אישיותם מתבטאת בדרמה.

יש מכורים לטיפול בדרמות,
כההוא עם פטיש התר אחרי מסמר, לנעוץ.

יש שונאי דרמות,
מבכרים שהגזמות והפרשות תודעתיות יהיו אצל אחרים.

Share

“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

Share

הסבר רגרסיבי

רציונל ברֶבֶרְס, אחיזה תודעתית

הסבר
להתנהגות אנושית,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית.

להמשיך לקרוא הסבר רגרסיבי

Share

הנגשת קונספטים

למחייתי

כששואלים אותי מה אני עושה, התשובה משתנה על ציר זמן ושואל; הסתובבתי הרבה, ולא מספיק.

התשובה לעצמי – למחייתי, אני עוסק בפירוק קונספטים מורכבים והנגשתם לשימוש ויישום.

עושה זאת לעצמי, כהתנייה תודעתית, ואם ואז כבר 😆 מעבד אותם תכנית ושפתית כדי שיובנו ברמת יישום לתודעות-מטרה אחרות, מגוונות.

למחייתי, אני מפרק קונספטים וורבליים, כולל ביטויים מורכבים, להגדרה והסבר לצורכי הסנפה פרטית, וערכים בויקיפדיה לצריכה ציבורית.
דוגמא? הקלדה במנוע חיפוש “יושר אינטלקטואלי“. להמשיך לקרוא הנגשת קונספטים

Share

סימפתיה – אמפתיה

אחיזה תודעתית,
הבחנה והערות

תודה למ.ל. הטריגר.

בילדותי, אבי סיפר לי החמור שהלך לאיבוד:

בכל הכפר חיפשו אותו, לא מצאו.
בחורשות בחוץ – נאדה.
בשדות ובמרחבים – גורנישט.
כעבור יומיים שוטה הכפר נכנס לעיירה מוביל את החמור.
הכפריים צהלו. “איפה מצאת את החמור?” שאלו.
“בקרחת היער ליד הנהר.” ענה השוטה.
“איך מצאת אותו?” הקשו.
“שאלתי את עצמי” הסביר “אם אני חמור, לאן הייתי הולך?”
“ומה עצמך ענה?” התעניינו.
שאם הייתי חמור הייתי הולך לקרחת היער. ליד הנהר.”

עד כאן אבי, ומכאן התוספת –

אז הם נתנו לו חיבוקים וליטופים.
לו = לשוטה/ לחמור/ לשניהם.

להמשיך לקרוא סימפתיה – אמפתיה

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

הרחבה על רכיבים

א’, מודל אוזן המן

ב’, ביטויי שיח מאפיין תפישה

פרדוקס

אבסורד

תמיכת מקופחים מודרי ממסד בשליט דומיננט.

פתרון

השליט המניפולטור מצליח לגעת בסנטימנט המקופחים, כשהוא ממצב עצמו תודעתית כלוחם את מלחמתם באליטות שהדירו אותם, ובאויבים החיצוניים בעלי מכניקה תפישתית אמונית לאומנית דומה, ולעומתית במימוש אינטרסים אידיאולוגיים. להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ג’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

ביטויי שיח מאפיין תפישה,
כתבים בשם אומרם

א’, מודל אוזן המן

הקדמה

לא, אינני נוטה, שואף להתדיין עם מי שיכול לתרום לדיון את החצנת הסנטימנטים שלו. אין עניין בשיח.

יכול לשמוע – זה מרתק.

יכול לענות על תפישתי, אם נשאל.

ייתכן שלא לזכותי, מחצין במודע עוינות, לעג, חוסר הערכה באופן כללי לבעלי תפישות קונסרבטיביות שהנימוק באחיזתן, הוא להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית, ב’

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

מודל אוזן המן**

טרילוגיה, ניסיון לאחיזת מהות נאו קונסרבטיביזם רדיקלי:

  1. אחיזה תודעתית,
  2. ביטויי שיח מאפיין תפישה,
  3. הרחבה על רכיבים.

* שם זמני, עד היסגרות על מונח מתאים 💡 . גיל דיקמן מציע קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית,
** ייצוג, אוזן המן אינו מושלם, שכן אין ביטוי למידת שיפוע הפאות ביחס לעצימותן. התרחקות בפאות להקצנתן הוא ירידה לבסיסן.
כדרכם של ייצוגי מציאות גרפיים, יש אנלוגיה חלקית, מדגימה, ולא מהותית. יש לנטוש אנלוגיות בעת שהקשר למושא האנלוגיה ניתק, בידיעה שאחריות על הפרכת ההקשר אינה חלה על מושא ההשוואה 🙄 . להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*, א’

Share

ביקורת, ביקורת בונה

אחיזה תודעתית

הבחנה

ביקורת

ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.

בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

סוגיית עולי אתיופיה

לא פוליטיקלי קורקט

הערותיי, הארותיי ואמירותי

הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה’ מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל’אסתטית’ זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.

להמשיך לקרוא סוגיית עולי אתיופיה

Share

כפיה חילונית

אין דבר כזה

אין יכולת לכפות על אחר אי-אמונה.

וכן, גם אמונה לא ניתן לכפות.

בהינתן פיזית, מישהו מונע מאחר, לעשות פעולה כלשהי, כולל פרקטיקה דתית של תפילה או שימוש בתשמישי קדושה, הפעולה כשלעצמה היא פעולה פיזית. פעולה פיזית בניגוד לרצון אחר, נופלת בתחום של כניסה למרחב אישי אחר, כלומר אלימות פיזית. אין בכך פעולה של מניעת אמונה, אין פה כפייה חילונית.

לטעמי, גם היכולת לכפות אמונה על אחר מצטמצמת רק להחלת צביון על מרחב ציבורי.
באוירה אמונית כוללת כפי ששרתה לפני מאות שנים, סט מעשים, טקסים, ביטויים ומראות מקושרים לאמונה אחת והדרת ביטויים של אחרת, ייתכן והספיק ‘להעביר אנשים על אמונתם’.

תתכנה שתי מגמות:

  • החלה, בכפייה, ציביון מובחן – להלן ‘כפיית סממנים דתיים’ – על מרחב ציבורי ובמקרים מסויימים גם על פרטי,

או

  • שאיפה להתנערות ככל האפשר מכפיית צביון והותרת תמהיל אקלקטי רנדומלי של התנהגויות אנושיות שאינן חורגות ממרחב פרט. להמשיך לקרוא כפיה חילונית
Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

חסד, צדקה – מילים טעונות

אחיזה תודעתית

חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.


כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.


אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.

נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע

התנצלות מחשקת

שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.


* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.


פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות.

חישוק מקדמי

אמי: אני לא רוצה להתערב… אני: אופ, אופ, אופ. אם את לא רוצה להתערב – את עוד יכולה להתחרט. עצרי כאן.

ובגרסה מורחבת

סט-אפ מקדים

בת/ן-השיח מזהה מצב שהתנהלותי גורמת לו אי-נוחות מסויימת.

כנראה – פרשנותי, התלבט, האם להעלות את הנושא. בחר ‘כן’.

שיח

“סליחה שאני שואל/ת, תוכל לומר לי למה אתה רוצה/ לא רוצה…?”

אוה, כעת השיח מעניין; מתפצל לשני נושאים, מבחינתי:
– סוגיית בירור שהשואל מעלה,
– משמעות ההקדמה המתנצלת,

“מה משמעות, ה’סליחה’? על מה התנצלותך?”

“לא הבנתי”

אני מבין, ששֵאלָתי ניחֶתת בהפתעה.
להבנתי הקדמת ה’התנצלות’ מבהירה שעצם שאלת השאלה גורמת לשואל אי-נוחות.
הקדמת ההתנצלות לשאלה, להבנתי, היא טיפול באי-נוחות השואל על ידי משיחת וזלין, עלי; השואל מטפל בעצמו, באי-נוחותו, בכך שהוא מורח עלי התנצלות מאלחשת – ישנו טיפול בשואל באמצעותי: הפגנת אי-נוחותו באמצעות ביטוי אפולוגטי אמורה לגרום לי לשתף פעולה ולא להתרעם על עצם השאלה, שהוא מזהה בה כשאלה שמזמינה תרעומת אצל רגישים. אולי הוא היה מתרעם משאלה כזו, לו היה נשאל?
השאלה עצמה, ה’למה’ הענייני לגיטימי, לטעמי, בהחלט.
כפיתתי הבלתי מודעת, המניפולציה התודעתית הבלתי מודעת שההמתנצל מפעיל היא אקט, שעליו אני מגיב/ מצגונן/ מתקיף – you name it.

“ישנה בקשת ‘סליחה’, כלומר הכרה שלך בגרימת אי-נוחות, נזק. על מה?”

זו שאלה מפתיעה, שבר השיח לא מוכן לה.
מבחינתו, השיח מותמר מסוג של בירור שנראה לו לגיטימי – הוא המברר, ואכן גם בעיניי כל בירור הוא לגיטימי – הוא הנושא, הפך קורבן לאגרסיה. שלי.
נתקלתי, יותר מפעם אחת, ביבשות שונות בתגובות דומות בנוסח:

“אתה מנסה לשנות/ לחנך אותי?”

“לשנות לא אצליח, וממילא לא לחנך. לשרוד אותך. את המניפולציה
אינני מבין את הסט-אפ התודעתי שאתה מחיל עלי.
בכל מקרה, אם תרצה, אבהיר את ה’למה'”

 

Share

מינורי בשיוויון

פגוש פוגייש פגשתי

רקע

הפתולוגיה:

התניה מייחסת לחיווים חיצוניים כמבחן וולונטרי, בלתי מבוקר, לתפישת ערך עצמית בשילוב התניה להתגונן מהפחתת ערך עצמית.

הייתי בקשר עסקי עם ספקית שהומלצה על ידי חבר – “תותח. בלתי נסבלת”.
לא חשוב אולי כן התחום. גם לא העדה.
תותחית אמיתי בהתמחותה. בתת-תחומה, בפריפריה של התוצר אליו רוצה להתקדם, לטעמי, הציעה את תוצרי מוצקות אופייה המסוים, פחות התמחות דיסציפלינרית.

סיפקה תוצרת ברמה גבוהה, ביחס הפוך לרמת כיף האינטראקציה.

לא המשכנו את צריכת תוצריה. להמשיך לקרוא מינורי בשיוויון

Share

מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

הסכמה לסמכות

הסרט בצמצום מוחלט לקדם את הנקודה שאותה רוצה להבהיר מראה אוניית קרב ענקית עם מאות מלחים עליה, וחלקם בהתקוממות אודסה, אוקראינה, כנגד הצאר, במהפיכת 1905.

רב החובל, הקצינים, הרופא, מתעמרים במלחים, מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים אותם, ואף מבצעים פעולת הוצאה להורג, שנעצר על ידי מלחים עמיתים, לאחר שהנידונים כוסו בבד ונשמעה פקודת הירי. להמשיך לקרוא מודל שלטוני – אניית הקרב פוטיומקין

Share

כִּיוּר פרסונלי

אימפרסיוניזם פרסונלי פיסולי

בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב’שימת אנשים במגירות’
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.

אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי

Share

האופנוע הבא

Triumph Street Triple 765 RS

אני את האופנועים שלי מחפש מראש. יודע מה אני רוצה ואז הולך לחפש אותם.

אלימינציה


אני יודע, בעיקר, מהן הרגישויות, מה אני לא רוצה בנקודת זמן מסוימת. להמשיך לקרוא האופנוע הבא

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

מי יותר פרימיטיב?

גם ילדים פיליפינים

עונת המילה בפיליפינים.

 

‘הם’ הפיליפינים

‘אנחנו’ היהודים

נימול בן 9-11 שנים נימול בן 8 ימים
המילה ניתנת לבחירת נימול,
גם אם חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים
לא נתון לבחירת נימול
מילה כטקס חניכה תרבותי ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה
רציונל סוציולוגי רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי
טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. טראומה – לא ידוע לי.

 

‘הם’ הפיליפינים

‘אנחנו’ היהודים

נימול בן 9-11 שנים נימול בן 8 ימים
המילה ניתנת לבחירת נימול, סוג של – חשוף ללחצים סוציולוגיים רגשיים לא נתון לבחירת נימול
מילה כטקס חניכה תרבותי ערבוב מילה עם אל, אומה, מסורת, תפילה
רציונל סוציולוגי רציונל סוציולוגי, דתי, לאומי, רפואי
טראומה – לא ידוע [לי], בהחלט ייתכן. טראומה – לא ידוע לי.

נִיאוּת גלוי

גילוי נאות

מלתי את בני. בת זוגי התנגדה. לי היה חשוב ‘שיהיה דומה’ לאחרים.

טעות.

Share

היהדות היא מונח נוצרי מומצא

מעניין

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.7394071

בבחינת*

לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.


תומר פרסיקו, ועוד יותר פרופסור בויארין, לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית אינני שותף.

עם זאת מכבד, באמת, את תפישתם,
בשונה מחוסר הכבוד שאני רוחש להתכנסות אֱמונית יהודית, לא מודעת, שאינה מתומללת, של שאר תשעים ומשהו אחוז.

 


* יש מי שלא רואה את ההקשר בין מי גילה שהמים רטובים לבין ‘יהדות’.

אם הלצה, ייצוג, אלגוריה דורשים הסבר, הם לא מוצלחים.

ובכל זאת, לפי המאמר המצורף, גם את היהדות וגם את רטיבות המים יש לבחון מחוץ להם.

Share

fomo

Fear Of Missing Out

את התרגשות ‘הפסד’ ההתרחשות, ניסוח התסכול, אני מייחס לחורף 1969-70, כשאני בפיג’מה אפור-ורוד-בז’ עם נקודות בורדו ופסים כחולים, מתפוררת מהוהה מכביסות יד על קרש, ירושה מאפי הלפרין, ש[אם] ירש אינני-יודע-מתי-וממי.
אז, בחנוכה, יגאל, ויובל, וישי, וישראל, וסבִּי וכל השכונה הרעישו למטה ואני עם אדמת במרפסת, מרגיש שהכל קורה ברשת החברתית הריאלית, בלעדי. בעיקר בטע החווייתי.

 הקופסא  בהשראת  פיג’מה, כן? 

להמשיך לקרוא fomo

Share

ריסוק שלטון החוק

נתניהו – טראמפ, פוטין, ארדואן

טראמפ, פוטין, ארדואן, מוסוליני, ההוא שלא אוהבים להזכיר,
כולם, כשעלו לשלטון ריסקו – טראמפ שואף – את רשויות החוק והמשפט, לחמו באליטות, אקדמיה, תקשורת, באופן יזום, מרצונם לחזק שלטונם, בהישען על תמיכת המונים.

נתניהו שונה מהם ב-
1. מרסק, אקטיבית את שלטון החוק אחרי שנים של שלטון, לא על ההתחלה,
2. נתניהו עושה זאת מפרקטיקת חששו מהעמדה לדין פלילי, לא מאידיאולוגיה.

Share

“לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

אמיר אוחנה

שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.

אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

פרקי פייק

פרק ראשון

אהוד ברקובו נראה אהוד ברק מצולם לפני מספר שנים בלכתו ברחוב אבן גבירול, תל-אביב, לבוש מגוחך משהו, חמוש ארנק קלאץ’, שכנראה אקדח בתוכו, לפי עדות נושאו. להמשיך לקרוא פרקי פייק

Share

ירצו יאכלו

אז זה הולך ככה

בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.

המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל “מה יש לך במזוודה?”

“אוכל לציפורים.” השיב הלה.

“פתח!” הורה לו המוכס.

ידידנו פתח ת’מזוודה. המוכס פשפש והבחין בשתי שקיות קפה.

“מה זה?” שאל.

“אוכל לציפורים.” השיב חבריקו.

“וממתי ציפורים אוכלות קפה?” שאל המוכס.

“יירצו יאכלו” השיב.

Share

השמצה

אחיזה תודעתית

השמצה: אמירה על אחר שתחילתה במציאות, והמשכה בבדיה, שתכליתה הפחתת ערך על מושא ההשמצה.

כך, השמצה היא תמהיל של אמת ושקר כרוכים יחד, שחוברו על ידי מי שהתכוון להפחית ערך מהמושמץ.

Share

איך השרות?

אז זה הולך ככה

אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.

פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו “מה אדוני מעדיף?”

“אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת.” פירט.

“אין על ליסה הפראית” מעידה המדאם “במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך.” להמשיך לקרוא איך השרות?

Share

ליברליות

יש לך את זה ביותר קצר? לא*

חתירה
למניעת
התערבות
במרחב
אחר.

להמשיך לקרוא ליברליות

Share

איפה ה רוי כהן שלי?

Where’s my Roy Cohn

מקור התמונות

רוי כהן דמות מרתקת; ייצוג מזוקק, בוטה, לרטוריקה מתחפשת לדיאלקטיקה – ניסיון לשכנעאת שומעיו באמצעות שימוש במכלול אמצעים וורבליים, לעומת ניסיון להגיע ל’אמת’ באמצעות מערכת מבחני שלילה:

שכנוע באמצעות
♠ אגד רכיבי קונסטרוקטים תודעתיים
כעובדות נתפשות
בהקשרי סנטימנטים מקדמיים, אמונות, תפישות עולם, מסקנות, הסברים, תיאוריות
♠ באופן מקדם
במודע
ו/או בכוונה מקדמית של המכוון
♠ אינטרסים כלכליים
♠ ו/או רגשיים של בעל האג’נדה,
♠ באמצעות מניפולציות תודעתיות,
פרשנויות שלא עומדות במבחן אמת או בהיגיון של מי שאינו בעל עניין בסיטואציה, על ידי מתיחות אמת, התעלמות מנתונים או עובדות סותרות, הכחשת אחרות,
שימוש בתימוכים שאינם עומדים בהקשרים לוגיים או רציונליים,
לעיתים שקרים,
♠ ולשווק אותה לשומעים באופן שעומד בקריטריונים של היררכיה פורמלית.

להמשיך לקרוא איפה ה רוי כהן שלי?

Share