בחירה: הטייה פוליטית

ניסיון זיקוק אחיזה תודעתית

יומרה

להלן הערות על מאפייני מכניקה מחשבתית של פרטים בנהייתם אחר הטייה פוליטית.

פיזור על משרעת תפישתית

הן האחו בו מקננות התארגנויות פוליטיות, לוחכות נטיית בוחרים מנסות להטות הטיותיהם לתמיכה בתפישותיהן. להמשיך לקרוא בחירה: הטייה פוליטית

במשטרים דמוקרטיים
סוגיות פרט – חברה – ריבון [- במובן של שלטון משטר, לא הנשאף, שהחברה האזרלחית היא הריבון]

משרעת פוליטית

הן האחו בו מקננות התארגנויות פוליטיות, לוחכות נטיית בוחרים מנסות להטות הטיותיהם לתמיכה בתפישותיהן. להמשיך לקרוא בחירה: הטייה פוליטית

Share

אוהב ישראל

טראמפ

אישיות שנויה במחלוקת כטראמפ, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.

בישראל, חלק ממי שמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – בשל היותו ‘אוהב ישראל’, שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. להמשיך לקרוא אוהב ישראל

Share

מלאכה וכבוד

מי אמר ש’אין מלאכה שאינה מכבדת את בעליה’?

הכניסו אותו, בבקשה,
אפגיש אותו עם כמה שיעידו בפניו שאינם גאים במלאכתם.

אראה לו, על הדרך,
גם כמה בעלים שאינם מכבדים את עסקם.

Share

פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****

מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

Share

פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

מוקדש* לנברנים מולקולריים** נטולי תפישת עולם מוטי סנטימנט***

נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.

סוגי נברנות

  • יצירת סדר ביורוקרטי, כשאין סדר לוגי
  • פרימת סדר לוגי כשקיים
  • אדישות לסדר / העדרו – התייחסות לגירוי.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

מוקדש* לקונסרבטיבים** שרואים בעצמם את עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים**** ברתיעה*****

השמרןץ’ הנבוןץ’ והפוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, יותר מצד הסדר, הכוח, הלאום, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.

ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

Share

מה זו אמת

אחיזה תודעתית

האמת היא מה שאתה מאמין שהיא.

אמירה נפלאה.
ניתן לומר עליה, שהיא לא בלתי נכונה.
זו אמירה אופיינית לאמוניים, של מי שלא בוטחים ברציונליות.

ואחר, מ.ק.:
“תיאור לשוני למצב נפשי בו אדם בוטח במשהו במקסימום הביטחון שקיים.”

ובאמת 😆 מה זו אמת?

אמת זה מה שתודעות בלתי תלויות יכולת לתפוש תמלולית להבין ולהסכים עליו.

Share

מינורי בערב מתעתע

קבעתי עם ר’ישל’ה בנווה צדק; דיסקוס ענייני מעלה, ובעיקר פטפטת של מטה.

נענו במעלה שבזי, הוא בגמישות של חתול, ואני של פנתייר צולייע.

בפתח קפה, מלצרית בשחור, שחומה, אתלטית, בגיל ילדיי, קדמה אותנו בחמימות ראויה – כלומר בחן נטול התלהבות מעיקה.
הגרפיקה הכוללת, על מצע מאור הפנים, היטו אותי לחשוב שזו הדר – בפריפריית משפחתי. עיניי המתטשטשות הטעו אותי לבדוק האם זו היא: להמשיך לקרוא מינורי בערב מתעתע

Share

מזל טוב

לחתונתכם

מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.

הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:

  1. את/ה
  2. טקס, מסיבה
  3. אני

להמשיך לקרוא מזל טוב

Share

פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

אם הקונפליקטים

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869

הארץ, 29/9/2018

פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.

גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

Share

רק שאיילה

בקצרצרה

  • בשפה כלשהי, נניח עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית,
  • מה אחוז המלים בשימוש שנוצרות מצירוף
    1. שתי אותיות,
    2. שלוש אותיות,
    3. ארבע,
    4. חמש,
    5. שש,
    6. שבע

מסך האפשרויות?

 


תוצר הפרשות תודעתיות תוך כדי רכיבה.

Share

מה עושים הילדים?

ארבעה יהודים מסבים במועדון הגולף אחרי משחק, ומספרים על הצלחות הילדים.

‘הבן שלי, מייקל,’ מתחיל ג׳ייקוב, ‘סיים עריכת דין בקולומביה, שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחברָה שלו שעון זהב.’

‘יפה לך ג’ק’ מחמיאים לו.

להמשיך לקרוא מה עושים הילדים?

Share

אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם.

רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט.

המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.

להמשיך לקרוא אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

Share

הטבעות טעמים

מה יש לכם מקרוזרים?

בארה”ב, ממעט לראות אופנועים בכבישים בינעירוניים.
במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע.

מקשר את התופעה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactly what I need. להמשיך לקרוא הטבעות טעמים

Share

חוסר סבלנות לאחר

ותשומות מנטליות אישיות

חסרי סבלנות לסביבתם,
חסרים תשומות מנטליות לתחזוק עצמם.

המסמן בנחרצות מה אינו רוצה,
לא בהכרח מסמן מה הוא כן רוצה.

Share

יצר לב האדם … מנעוריו

יישום טוב מצרפי

בפרברי ארצות הברית המנומנמת בה עיקר התנועה היא צאת וחזרת התושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.

להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים

  • חלופת רימזור יקרה מדי,
  • אלטרנטיבת כיכור, בזבזנית מדיי לכל צומת פרברית.
  • מיישמים את הקונספט של ‘עצור מכל כיווןק, לפני כניסה לצומת.

להמשיך לקרוא יצר לב האדם … מנעוריו

Share

מינורי באבולוציה הסטריאוטופית

תודה על הקפה

רקע

בחולון גדלתי במציאות בה בתים מזרחיים היו יותר מארחים, נדיבים, מכניסי אורחים, כמאפיין לבטח יותר מאשר בבתים אשכנזיים בהם ביקרתי, או בביתי שלי.

איפיון זה כמאפיין סוציולגי, טרם שהתמצק לסטריאוטיפ אובחן גם ביוצאי הדופן שלהם, כאימו הרומניה של סטלין שאירחה אותי בנדיבות עמוקה אף יותר מאביו המצרי והמצחיק, כדוגמא יוצאת מההכללה ושאינה מזימה אותה.

להמשיך לקרוא מינורי באבולוציה הסטריאוטופית

Share

פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’

מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****

ממצקים את הסֶטְ-אָפּ

בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.

אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.

מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.

בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.

כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.

העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.

ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.

Share

שמרן סטה מפרוטוקול

מה השתבש?

לכאורה,
שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.

בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות.

שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.

 

Share

אתה לא מכיר אותי

אני מכיר אותך

כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי”

  • נראטיב
    על פי רוב מתכוון, ל-

    • ‘הנראטיב שהייתי שמח לקדם לגביי שונה מתפישתך אותי’,
    • ‘ מכיר אותך; הנרטיב שאתה מנסה למכור לי – לא קונה.’
  • מורכבות – פשטות
    בדרך כלל, האומר מייחס לעצמו את עומק הבנת שטחיות האחר,
    ובה בעת מחיל על אחר את פשטנות חוסר יכולתו להכיל את מורכבותו,
    בבחינת ‘פשטותך חשופה למורכבותי, מורכבותי נסתרת מפשטותך’.
  • ואולי צודק
    ייתכן שאכן, האחר לא מכיר רבדים נוספים באומר, בעוד הוא מכיר את רבדי האחר.
  • MeToo
    מה, מישהו מכיר את מורכבותי? יכול להיות שלא פיצחתי מורכבות אחר?

נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- ” אתה לא מכיר אותי, מכיר אותך.’

Share

פרוגרסיביות – ערעור סדר שרירותי

סוקרטס

תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.

קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.

Share

חוק הלאום

סתלבט

השקפה שמרנית מתבססת על סנטימנים, תוך כיבוי מנגנוני בקרה וערעור.
שימור מסורת, דת לאומנות, ההתכנסות הזדהותית של המון, רהב מילולי, טקסים, על מצע שימוש בכוח.

מנהיגי ימין, תמיד, בכל מקום, מודעים לכך שזהו סנטימנט נתיניהם.
לשם הם פונים. להמשיך לקרוא חוק הלאום

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים*****

בדרך כללי אופייני ל–

  • מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד,
  • איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות.

כבמשחק בילארד,

  • סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו עד הלום לא משנים סיטואציה עכשווית,
  • על המכה הבאה לנפק תוצאה שתאפשר את המכה שלאחריה.
    והמכה שלאחריה לא מעניינת בשלב הזה, שכן אין מספיק מידע ולא יכולת חישוב להעריך אותה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד

Share

משיח בכיכר

תפישת תפיסת מרחב ציבורי

עיריית תל אביב, הפרדה, חב”ד, עימות על רקע החלת ערכים סמרחב הציבורי.

לתפישתי, חב”ד היא נקודת קיצון על ציר ‘התכנסות אֱמונית הזדהותית קונסרבטיבית קולקטיביסטית’–’חתירה לרציונליות אינדיבידואלית ליברלית’. ככזו יש מעט מלים שיכולות לתאר אמפטיה פחותה שלי מצבר מלים אלה. להמשיך לקרוא משיח בכיכר

Share

מונדיאל גילויי לאומנות

סדנאת הטמעה וחירוב שמחות

בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות

Share

אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

לד.ז. המxימה,

רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.

“ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.”

Theodor Adorno

מניח, שהתכוון לאהדה.

הבחנה

אהדה ספורטיבית

העניין שיש בתחרות ספורטיבית.

לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.

יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.

להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית

Share

בערות – נבערות

הבחנה

בורות

בורות – היא העדר ידע והשכלה.

אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.

נבערות

נחרצות הבורות, בורות הנחרצים

בערות היא היעדר השכלה בסיסית.

נבערות היא דחיית מחשבה רציונליות, במודע, לקידום סנטימנטים אמוניים מובחנים.

התנאות בחוסר ידע, בדחייתו לטובת פרדיגמות אמוניות מתכנסות הזדהותית. להמשיך לקרוא בערות – נבערות

Share

סדר פרואסתטי/ פואסתטי

סגירת מעגל – סדר לנטולים

ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:

לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל

מציאות

סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר ‘מיותר’.

נתניהו מציין, ש
מי שהרג לוחם דובדבן,
נהרג על ידי לוחמי דובדבן.

נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו

נתניהו דובדבן

ערעור

למה על אנשי דובדבן להרוג את הורג חייל דובדבן?

בהנחה שהתקבלה החלטה יש להקצות משאבי אדם, כלכלה וסיכון בהרג הורג חייל דובדבן, כ –

  • נקמה,
  • הרתעה,
  • איון (מהמילה ‘אין’) פוטנציאל הרג נוסף של מי שכבר הרג,

מתבקש להקצות למשימה את מי שיבצע את השלמתה באופן אופטימלי, בסיכון ומשאבים מינימליים.

עובדת החצנת ביצוע המשימה על ידי יחידת סמ”ר רונן לוברסקי, מעלה את השאלה, ‘למה?’

  • למה להחצין מי הרג את ההורג?
  • למה להחצין, שמבצעי החיסול הממוקד הם חיילי יחידת הלוחם ההרוג?

להלן הצעתי לשתי אפשרויות:

  • העלאת מורל אנשי יחידת דובדבן.  🙄
    מטיל בכך ספק. אם זו סיבה, היא סיבה משנית לעיקרית:
  • החצנת סדר פואטי, שפתי, מתכתב עם רגישי וצרכני סדר קונסרבטיבי.

האם יש פרקטיקה של היחידה שמטפלת במקרים ממין אלה?
אולי, לא ראש ממשלה מקדם את העניין.

האם רוממות הרוח גבוהה יותר מהתאמת צוות מבצע למשימה?

חוק קיזוז משכורות מחבלים

שטרן ודיכטר רוצים לקזז העברת כספים למשפחות מחבלים.

אם אמו של רוצח היא נתמכת סעד, המדינה תקזז בתמיכתה את עלות הנזק שגרם בנה? את עלות כליאתו?

ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית ארבעה מיליארד ש”ח מפני שגורסת שזה אינטרס שלה להעביר.

  • עכשיו תקזזת את סכום ההעברה למשפחות המחבלים??
  • למה לא פי שניים?
  • למה לא לעצור את כל ההעברה?
  • אם יקזזו את הסכום מהמשפחות, הרש”פ לא תעביר את הכסף?
  • יפחתו הפיגועים?

מניח שגם מצדדי הקיזוז אינם חושבים שיפיקו מכך תועלת.

דיכטר ושטרן, פורטים על סנטימנט הסדר הפואסתטי, הפרואסתטי, הסדר הבדיוני, בדיית הסדר, על מצביעיהם; אלה פעולות שקונסרבטיבים עושים כדי שצרכני סדר מסוג זה יהיו מסופקים סנטימנטלית. נוגעים להם חיובית בסנטימנט.

רטוריקה קונסרבטיבית

במכניקת מחשבה אֱמונית, משמרת מסורת, רגישה למחוות אמוציונליות מתכנסות, החתירה לסדר חורגת מגבולות הרציונליות, ממבנה ההיררכי.
נתניהו בתבונת מיומנותו, במיומנות תבונתו הפונה לפלח האוכלוסיה המוטה לסוג מכניקה מחשבתית מסוג זה מכוון לסנטימנט שמפעם אצל צרכניו.

בקונסרבטיביות, קיימת חתירה אינהרנטית לסדר. מענה לסנטימנט שואף סדר ארגוני, אורגני, גם אם לא לוגי, רציונלי היררכי – מראש וויתרו עליו עם קבלת אל, ציוויים, יישום מנהגים מסורתיים מחילי צביון.

על מצע פרקטי, סדר כשלעצמו, מהווה ערך. אימוץ פרדיגמות אכסיומטיות כְּאֶל, כהקצאת חשיבות של קונספט מדינה מעבר לרציונליות, הם תולדה של ייחול לסדר עוצמתי מארגן, כתפישה מוטמעת של מנהגים לספוח נאמנות פרטים באמצעות הטמעת רעיונות שישנם ערכים גדולים יותר מעצם קיומם.

החתירה לסדר, מחילה אותו, גם ל-מה שלא ניתן להכילו כ-סדר היררכי רציונלי, שניתן לתפישה מפענחת בתודעה בלתי תלויה אחרת, כפי שרציונליות שואפת.

מקור והשראה

אני משער, שנתניהו אישית, מוטה אף הוא לסוג סדר כזה בשל התפישה השמרנות המובחנת בהביטאט בה גדל. נתניהו מכיר, נחשף, לשימוש בסנטימנט זה בגרסה הבגיניסטית, ז’בוטינסקאית, המאפיינת תפישות קונסרבטיביות לאומניות, וכן, ההוא, הנציג המוביל את הקלסיקה הרטורית, שצרכני סנטימנט זה התחלחלו מהשוואת ז’בוטינסקי ובגין אליו, בשימוש הרטורי שעשו, ואל הנוהים בספרד, איטליה וגרמניה שנהו אחר רטוריקה מסוג זה.

עם זאת, לאור מרכיבי

  • הבקרה הרציונלית שאני מזהה שפועם בו,
  • מרכיב הציניות המניפולטיבית המאפיינת את התנהלותו,

אני משער שאישית, נתניהו פחות תגובתי, לסוג סדר כזה שהוא בורא לצרכניו.

סנטימנט

נתניהו מזהה את הסדר הפשוט, את הפאטרן של ‘הקם להורגך השכם להורגו’

  • בבחינת הסרת האיום המיידי,
  • ולא פחות – המאויים, הנהרג, הוא ההורג.

כך, מזהה את סנטימנט ההתכנסות ההזדהותית של הקורבן הנוקם, כמרכיב מאפיין אישיותי מובחן, אותנטי, אצל הנוטים לתמוך בו, חולקים אותם סנטימנטים; הייתה תקלה – נעשה הליך טיפול – הסדר הושב על כנו במידת האפשר והמתבקש, במגבלת אי השבת חיי ההרוג.

מציאות לאחר נמתחת

אקרוסטיכון

חזרתיות האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל”דוחק השיר” (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפישת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים בהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו‘ נוצרו משפטים שהחלו בו”ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.

רטוריקה ליברמן(ית)

“אף אחד לא חסין ואף מחבל לא יחמוק”

פחות פואטי, פונה לסנטימנט הפשוט ברור של ‘אני חזק’, ‘אני נוטר’, ‘אני נוקם’, ‘אני מעצים את הנפגעים’.

הסדר קונקרטי. פשוט. לא מתייפייף באבסטרקטיות. נטול פואסטתיקה.

Share

פופוליזם

מדריך לכותב ברשתות חברתיות

  • במתח שבין אמת לחתירה לקידום תפישת ערך – פוגג ת’מתח, מתח ת’אמת,
  • רטורית מתח טיעון לקיצון האבסורד – “מה, אני נאצי?”, כן חולק ערכי משותפים,
  • קצר, קצר, את המסר, עוד,
  • איים, בשם הרוב,
  • המנע ממסר מורכב – נתון לפרשנות, לעיוות,
  • מסאבטקסט, ניואנסים ואנדרסטייטמנט, מורכבים מדיי
  • השתמש בגוף אנחנו רבים, עם דגש על אנחנו הרוב ולכן אנחנו צודקים,
  • שגיאות כתיב זה אותנטי, מבטא זעם חרון,
  • גם ריבוי סימני קריאה,
  • כדי לקדם אגרסיה או עוולה מהצד שלך, הראה שגם השני עשה גם עוולה,
    לא חשוב ההקשר, העוצמה זו הצדקה מספקת
  • שפה קורבנית סופחת אנרגיה מאחדת ומכנסת, – “כש… לא…”
  • חסוך בהומור, מורכב מדיי, מקסימום לעג ליריב,
  • אם בכל זאת הומור – הופכי, אבסורדי, זה כמו סלפסטיק – פשוט וניתן להבחנה מיידית,
  • התמקד באויב המבחין
  • חתור להסכמה במחנה האישי.

 

Share

Great Minds Think Alike Fools Seldom Differ

תרגום חופשי

תודעות חותרות סבירות מגיעות עצמאית למסקנות דומות.
בעלי מחשבה אמוניסטית מתכנסת הזדהותית קולקטיביסטית אינם מערערים פרדיגמות.

Share

סולידריות

אחווה – אחיזה תודעתית

תודה לע.ג., שבהשראתו הפוסט נכתב.

סולידריות הוא קשר מתומלל בתודעת פרטים המתיך אותם ליחידה מוצקת, החולקת מצב קיומי על ציר השרדות–כלכלה בדרך כלל, החולקים מערכת ערכים והתנהלות משותפת מנוסחת על ידי המארגנים, המזהים שהתארגנותם ליחידה נתפשת אחת תקדם עצמם ביחס לאלטרנטיבת התנהלותם כפרטים נבדלים.

מאפייני סולידריות

בשונה מהתארגנויות אחרות:

להמשיך לקרוא סולידריות

Share