מינורי בבטיחות הדעת

תל אביב, יולי, צהריים. בוהק גיהינום. חם רצח. לח מוות. בתי ואני יוצאים מהמרפאה, לאופנוע. הכלי רותח, המתכת על סף התכה. היא מתכוננת נפשית, שישבנה יבעבע תחת מגע המושב. יש לו, לישבן ולה ניסיון.

באופנוע מימיננו דמות מתכוננת לנסיעה. לובש מעיל רוכבים כבד, עוטה אפוד זוהר מעל המעיל, גורב מגיני ברכיים של רולר בליידס, חובש קסדה תקנית מלאה, כסה ידיו בכפפות (או כפף אצבעותיו בכסיות- מה לelef עזאזלים הפועל לעטיית כפפות ייעודיות משובחות?) ללא קשר לחום, גם בחורף, כזה מיגון לא ראיתי בחיים.

מתפתחת שיחה על הדגם החדש שלי, ועל האופנוע הוותיק, עתיר- 1,200, הסמ"קים שלו. מניח, שהאיש רופא. רציני. זהיר. בקיא. העדפות ברורות. מנומקות. הוא לא מתגבר על תשוקתו לדו-גלגלי.

נפרדים ב"שמור על עצמך" ממני, ו"אכן עושה זאת" ממנו.

"אתה יודע", אני לא מתאפק "בחיים* לא ראיתי בנסיעות כביש רוכבים עם מגני ברכיים."

הוא מסביר לי ש"במקרה של תאונה, אין ביטוח על שיקום מפרקים."
כמה שעות קודם קבלתי sms מחנה'לה, גרושת חבר, שרכש ענתיקת חיפושית קבריולט- נטולת גג, מהסיקסטיז, שמשמעותו- הרכב פטור מחובת התקנת חגורות בטיחות. היא תובעת ממני: "דבר בבקשה עם אליק, רכש מכונית ללא חגורות בטיחות."

בתור מה אבקש? בתור 'קול הסבירות?' בשם מי שרוכב עם בתו, על דו-גלגלי, כשהיא במושב האחורי, ללא חגורה, במהירות שהקבריולט, רבועת הצמיגים, מעולם לא נסעה ולעולם לא תגיע?

 


* יולי 2007,
9 שנים אחרי, מיגון ברכיים היה לנפוץ.

Share

השתניתי

בחוויתי נתקלתי במעט מאוד אנשים, ששינו את סט התפישות וההתנהגויות הנלוות אליהן באופן משמעותי. לתפישתי.

שמעתי יותר אנשים שמעידים על עצמם "השתניתי".

עדות זו, מעידה על

  • היות המעיד ביקורתי שלילית לסט התנהגויות או תפישות שלהערכתו לא קדמו אותו למקומות אליהם שאף להגיע,
  • שהביאו אותו למקומות אליהם לא רצה להגיע,
  • ובעיקר הבעת תקוותו שהחליף את סט התובנות וההתנהגויות באחרות. מקדמות חיובית.

לא זוכר שנתקלתי במי שהיה חסר ביטחון עצמי, והפך לאישיות בטוחה, בקמצן שהפך נדיב, ברציני שהפך ליצן.

Share

מינורי בקצה, באבסורד

מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים הנכונות, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא הבעלים של כל חידושי הטכנולוגיה. לא סתם רוכש, חמוש באידיאולוגיה אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשתצא הגרסה עם הפשרות, עיגולי הפינות, במותג הנחות מעט– אחרי הקנאק של הורדת המחיר, אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.

מצויד בתובנות מוצקות על האסטרטגיה הגלובלית. החלומות בהתאם. היישום פחות. כלומר, הרצון לא מסונכרן עם העשייה. מכך יוצא – עם התוצאה.

בשיחות, ייקח כל סיטואציה, ימתח אותה לקצה, לאבסורד, יעצב את עמדתו, ואז: "אם כך – לא ישים או לא נכון".

האם זהו המתכון לאי העשייה, או, לצידוק הכשל?

 יולי 2006

 

Share