שוחד

שוחד, לדעתי השונה מהתפישה הרווחת, הוא לא בעיה.
הוא פתרון.
אולי לא ראוי אבל פתרון.

להתייחס לשוחד כבעיה זה לייצא את הפעולה הלא ראויה מתחומי בלעדיות הפועל למרחב החיצוני.

להגיד על שוחד שהוא ‘בעיה’, זה כמו ההוא שהיה מכה את אשתו ואומר לה – “ראי מה גרמת לי לעשות לך?”

Share

משמעות אישית

שמייח להיות משמעותי בחיי אחרים,
שכן,
מוטה יותר לניפוק משמעויות לאחרים,
ופחות לצבירת נכסים ריאליים.

יש מאלה שצברו נכסים ריאליים משמעותיים, מחפשים משמעות ותורמים ממה שצברו כדי לנפק משמעות לאחרים.

Share

אפליה על רקע

זה לא ‘נאה’ לאחרים, לי, להתייחס לאחר בהפחתה, על פי שיוך לג’נדר, נטייה מינית, גזע, מחוץ להקשר.

מאידך, בשם, נאורות, פתיחות, ליברליות שטחית,
להתעלם מחיוויי מאפיינים אישיותיים זה גם לא יהיה נכון.

Share

הכנות והתאוששויות

יש מי שתחזוק אזור הנוחות שלו מצריך

  • זמן הכנה מנטלית לפני פעילות,
  • התאוששות. אחרי,
  • אלה שצריכים גם וגם,
  • ומי שלא, לא ולא.

מעבר להכרה היכן אני נמצא, בהינתן הבחירה- שאיננה, היכן אני מעדיף להיות?

האם יש תנועה, מעבר, בין ההתניות?

Share

מותג, בחירה תקשורתית

ברירת מותגים היא סוג של רפרנס תקשורתי, נאום, מונולוג, המופנה לקבוצת התייחסות.

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב (קוהלת ז א). המעבר בין חומר גלם למוצר, טומן בחובו גם התייחסת מנטלית.

צריכה, כל צריכה, יצאה מזמן- אולי מעולם לא היתה, ממחוזותיה הבלעדיים של הפרקטיקה הסינתטית.
לצריכה יש הקשרים מנטליים המושפעים, מכמותה, נדירותה, מיקומה, מחירה, זהות בעליה/ יצרניה וההתייחסות הערכית אליהם.

התקשורת נעשית באמצעות הפגנת בעלות על מותגים מסוימים והימנעות מאחרים.

Share

מותג, הבטחה

שמעתי ש’מותג’ זה הבטחה.

הבטחה?
תמוה בעיני.

מותג זה ייצוג עם הקשר.
סט ההקשרים שקורים בתודעת הנחשף למותג.

עיקר השימוש במותג הוא בעולם המסחרי.

מכיוון שפרסומאים הם מנהלי מותגים,

ורצון כל מנהל מותג שהמותג שהוא אחראי עליו יעורר הקשרים חיוביים בתודעת הנחשפים אליהם,

הפרסומאים מפחידים את לקוחותיהם, שללא עזרתם המקצועית לא יצליחו ליצור הבטחה בתודעת הלקוח.

כלומר ה’הבטחה’ היא המצאה של פרסומאים, מתיחה של מהות לכיוון מסוים.

Share

ייגר

מכניקה פטישיסטית

דוד זיגי, שהיה פיינשמעקער, הטמיע בי בשבעימים המוקדמות, את האהבה למוצרים, מותגים, בעלי ערך, נפח, ייחוס, שמצריכים סוג של הבנה, תרבות, כדי ליהנות מהם ומהבעלות עליהם. ענד Jaeger-LeCoultre, דגם Memovox, פריצת דרך בעולם השעונים: 1956, שעון היד המכני הראשון עם צלצלן, מנגנון מסובך באופן יוצא דופן- ‘שלא לצורך’ היו שאמרו.

דור ראשון שעון דיגיטליאמירה טכנולוגית, עיצובית. התנשאות. כמו שצריך.

1977, בי”ב תיכון חדש, הבחנתי שאבא של עיתונאי ידוע הגיע לשמור בבית הספר עם דגם השעון. המידע ננצר.

כמה חודשים לאחר מכן, אותו אב שמר שוב. והפעם התהדר מהדור הראשון של השעונים הדיגיטלים. עם לד אדום. וואלה, האיש בעניינים.
הבן שלו, אמנפם הגיע רחוק, אבל איך לומר, קצת מפוקפק; סיפר שבא לאבא שלו עם כפית זרע ואמר לו “קח, זה מה שאני חייב לך.”

ייגר לה קולטר, מקור

צ’מע” אמרתי לו “ראיתי שלאבא שלך שעון חדש. אני קונה ממך ב 400 לירות את השעון הקודם.”

מסכמים. לא האמנתי שיביא. למחרת אחר הצהריים מגיע לביתי. עם השעון.

תביא את שהבטחת” דרש.

מביך. השעון לא הולך. לא היה לי את הכסף. לא

האמנתי שיביא. לא עמדתי במילתי. הוא כבר עשה את הצעד המכונן, הלקיחה. “אתן לך 100 לירות, זה מה שיש לי” רבע ממה שסכמנו, ניצלתי את העובדה שהשעון לא הלך.

ייגר לה קולטר, הדור הבאהסכים. סיכמנו שיש לכל אחד מאיתנו 24 שעות להתחרט. רצתי עם השעון לשען בסוקולוב. “איך שהוא, בלי לבדוק נותן לך עליו 500.”

וממאי 1978 עד 30/1/2004, אז נגנב מביתי היה השעון העיקרי. עלה ים לתחזק אותו, אבל היה חלק אישיותי.

בספטמבר 2012, קבלתי את התחליף. מצב מחורבן. משפץ. נראה אם ילווה את ההמשך.

זו הטייה טכנולוגית או תרבותית/ אמנותית?

Share

ניהול כלכלה רגשית

פגשתי תעשיין שכולם מכירים את תוצרתו.
סיפר, שרכש כמות גדולה של חומר גלם במחיר שבהמשך צנח.
כך, הגיע כל בוקר למפעל וראה הר חומר גלם שהסב לו הפסד אלפים כל יום.
“מי שעובד קשה” נימק רציונלית “נעזר בפסיכולוגיה:
הוריתי לשלם במכה אחת את כל התשלום כדי לנקות את תחושת ההפסד.”

Share

הוצאות נייד/חות

  • בחישוב שקלול הוצאות הניידות ברכב, בדרך כלל, משקללים את ההוצאות המשתנות, ולרוב רק את הדלק.
  • בנייחות, האם מחשבים את הוצאות רכישת הבית? האלטרנטיבות?
  • בשני המקרים, חישוב ההוצאה הטהורה על ההשקעה הכלכלית זניח, ובדרך כלל לא נעשה בפרמטרים כלכליים.
  • מי שיושב על הסטרוקטורה, ספקי אמצעים אלה, שמבינים גם אם אינטואיטיבית את מכניקת המחשבה האופיינית, יוצרים שוק בהתאם, ומייחסים ערך למוצרים אלה כלתכשיט- חיוב גם על מרכיב על תפישת הערך הנתפש, על פי ההתניות וההעדפות האישיותיות רגשיות.
Share

שאיילת דיקמן

שאלת דיקמן

  1. משולש אי-המענהשאלה חופרת;
    • לא עוסקות במופע בודד,
    • כן במתווה של התנהלות מאפיינת,
    • נוגעת ביותר מנקודת אחיזה אחת ויותר מזוית הסתכלות מסוימת,
    • העיסוק בשאלה מטפל בתוכן המהווה טריגר לחשיפה ושיתוף תפישות וערכי העונה על השאלה.
  2. שאלת נירוסטה;
    • סטרילית, לא נדבק אליה דבר, אינה מכילה תשובה חבויה או ציפייה לתשובה נכונה מסוג מסוים, ודאי לא מכוונת לניסיון קליעה לדעת השואל,
  3. אינה מחייבת תשובה לשואל;
    • התשובה היא לנשאל, למתמלל לעצמו,
    • על בסיס זמן ארוך,
    • רצוי דינמית ומשתנה, ככל שהחפירה מתמשכת.

להמשיך לקרוא שאיילת דיקמן

Share

ביטוי אישי

מאורעות כ-Burning Man סדנאות, אשראמים אישיותיים ודומיהם, מתהדרים בשונות, פרימות, ‘אח שלי, כל אחד- מה בא לו’.

המכנה המשותף לכל הפעילוות המיוחדות האלה- הן סט -אפ, מצע, סגור, הדוק, המאפשר המראה לביטוי אישי אקסטרימי.

ככזה, לי אישית, מעיק- אין אותנטיות. כל המשתתפים רואים בעצמם כאינדיבידואלים ייחודיים, כשלמעשה, חולקים הרבה מין המשותף.

Share

שרשרת מזון

אם במטאפורות-העל,

  • גירויים הם ‘מזון‘,
  • רעיונות הם ‘בישול‘,
  • מחשבה היא  ‘חיתוך‘/ ‘קילוף‘,
  • למידה היא ‘אכילה‘/ ‘לעיסה‘,
  • הבנה היא ‘עיכול‘,
  • יישום הוא ‘בליעה‘,
  • אמונה היא ‘גרעפס
  • ושגיאה היא ‘חירבון‘?
Share

דומיננטיות

  • ביחסים, בין שניים, בכל ועל כל נושא, קיים דומיננט.
  • אנחנו מצפים לאתר מבין שניים את הדומיננט.
  • הדומיננטיות הנתפשת, נקבעת על פי מוחצנות והחשיבות שמייחס הבוחן, בערכיו, לממד הדומיננטיות שאבחן.
Share

Peccavi, I have Scinde

הי עדי,

דיקמן.
זוכר שספרת פעם על מפקד בריטי שדווח משדה הקרב- הודו אם אינני טועה, בקוד שמי שרכש אותה השכלה הבין.
מה זה היה?
ברכות
יאיר,

בימי הזוהר של האימפריה הבריטית השכבות הגבוהות באנגליה שלחו את בניהם למה שהם קראו בשם Public Schools (היינו בתי ספר ציבוריים, אף שמדובר בבתי ספר פרטיים, יקרים ויוקרתיים דוגמת Eaton, Harrow ודומיהם), בהם הנערים למדו בעיקר לימודים קלסיים שהכשירו אותם לקרוא, לכתוב ולדבר לטינית ויוונית, שתי שפות מתות שכבר לפני מאות בשנים חדלו לשמש לכל צורך פרקטי.
בימינו כבר קשה להבין מדוע האצולה הבריטית בחרה להעניק לילדיה השכלה חסרת כל תועלת מעשית אבל עלינו לזכור שמדובר בתקופה בה השמש מעולם לא שקעה על האימפריה הבריטית והממלכה הייתה צריכה להקנות לפיקוד הצבאי, למושלי המחוזות ולפקידות הגבוהה מערכת מושגים אחידה ונורמות משותפות שיאפשרו להם לתקשר ולעבוד אחד עם השני גם ללא שום הכרות מוקדמת. השפות המתות והלימודים הקלאסיים היוו את הפיתרון האידיאלי. הם בידלו את השכבות השולטות מההמונים, אפשרו להם לזהות האחד את השני וסיפקו להם מערכת התייחסות אחידה בעזרתה הם יכלו לשלוט ביעילות על האימפריה הרחבה שהם הקימו.

את התופעה מדגים בצורה הקולעת ביותר הסיפור על הגנרל צ’רלס ג’יימס נאפייר (Napier) שכבש בשנת 1843 את מחוז סינד (Scinde) הנמצא היום בתחומה של פקיסטן.
האגדה מספרת שמייד לאחר הכיבוש הגנרל שלח לאדמירליות בלונדון טלגרמה ובה מילה אחת בלבד – Peccavi אבל מילה זאת הספיקה לשמח את כל הקצינים שנכחו במקום והללו מיהרו לפתוח בקבוק שמפניה ולחגוג את הניצחון הגדול.
בעידן בו כולם נהנו מהשכלה קלסית לא היה צורך ביותר ממילה אחת שהרי בלטינית מובן המילה Peccavi הוא ‘אני חטאתי’, באנגלית ‘I have sinned‘, שכולם הבינו כמשחק מילים על הביטוי ‘I have Scinde‘ שמובנו הוא כמובן ‘מחוז סינד בידי’.

עדי

עדי יקר,

שים לב למייל המשתפך:

עבדתי איתך בין דצמבר 1995 ל- אוגוסט 1998. ברמה האישית, התייחסתי אליך כאחד האנשים, מנהלים, המשמעותיים, שתרמו לתפישותיי (גם בהיפוך, אם נשמור על יושר אינטלקטואלי) ביותר שהיתה לי הזכות לעבוד איתם.

שאלתי,
תגובתך המהירה,
התשובה,
ניסוחה הנפלא,
נותנים לי אישוש לחווייה הזו – ברומנטיות התכנית שאני לוקה בה, מידעים מסוג זה מרגשים אותי.

המון תודה, כיף ותענוג גדול.

Share

דור שירא את הוריו ופוחד מילדיו

Baby Boomers

אנחנו דור שֶיָרא, בעבר, את הוריו ופוחד, בהווה, מילדיו.

הורים וילדיםדורנו, הורים ילידי 1945 ואילך, כולל דור ה-X, שאולי אף בהקצנה

טוב, אולי לא את/ה P-;
הסתכל/י ימינה ושמאלה על סביבתך – הם.

Share

לא נכון ערכית

אנחנו מסרבים לקבל תפישות, בשל כך שלא עומדות ערכית במבחן ‘טוב לא טוב‘, ומתעלמים מ’נכון לא נכון‘;

היגד ש”תנועתיות התנהגות על ציר ‘שפוי-לא שפוי‘, ‘סביר-לא סביר‘, היא חד כיוונית” מצער, מעציב, חסר תקווה או חמלה.

האם ההיגד, מצער ככל שיהא, לא נכון? בשל היותו מעציב?

Share

אינידיבידואליות מוחצנת

חתירה אינדיבידואלית למימוש פומבי, מוחצן, של הייחוד,
לעיתים,
מטפלת בתזה- מאפיין סוציולוגי מצית פעולה.

בכך, נוצרת אנטי-תזה שמגדירה ומקשיחה את התזה,
המטפחת את אוקסימורון ה’אינדיבידואל הצמא להכרה סוציאלית
(- זהות אתנית/ נישואין/ אמונה דתית/ עיטור גופני/ הוצאות מארון.)

Share

נאמנות

נאמנות נתפשת כערך חיובי,
במיוחד כאשר מיושמת באמצעות פרסונה אחת על אחרת,
ובפעולת הנאמנות, לפרסונה הפועלת גילוי הנאמנות עלה בתשומות.

כאשר פרסונה פועלת באופן שתואם את תפישתה,
סותר את תפישת הקידום של פרסונה אחרת ומשפיע עליה,
הפעולה מתוייגת כ’חוסר נאמנות‘.

הדיזוננס נוצר בשל היות מהותה של ‘נאמנות‘ אנושית
מיושמת לרעיון, לערך או לדפוס פעולה אופייני.

ה’בגידה‘ מתרחשת כאשר אינדיבידואל נקלע למצב
בו האחר מיישם ‘נאמנות‘ לערך אליו מחויב יותר
מאשר לערך המקדם את הנבגד.

Share

נדיבות מתגמלת

נחשפתי למי שלא שלט על הוצאותיו,
ראה בהתנהלותו נדיבות,
והיה מתוסכל שלא ספח תגמול הולם בשל כך,

  1. לא ברווח כלכלי,
  2. ולא בהכרה התייחסותית.
Share

פרקטיקה חדה

לעתים אנחנו מתפעלים מאנשים מעשיים שהפשיטו את הסיטואציה לממד טיפולי אחד ואותו פותרים.
הצמצום הזה הוא פרקטיות יתר במקרה של השלכות שליליות של הממדים שלא טופלו במעשיות.
במקרי קיצון זה סוג של אלימות.

Share

מימושי פרקטיקה וצורך

פרקטיות היא תכונה חשובה ומקדמת .

חתירה מתמדת למעשיות, יכולה גם להעיד על הישרדות שלא מותירה תשומות לקידום ערכים אחרים.

והאושר- אותו ממד חמקמק, השמחה- ממד גלוי מעט יותר,

האם נמצאים אצל מי שעוסק רק ב’נכון’ וב’צריך’?

Share

אפס נקודה שקר

מה זו התפישה הזו, על היות קו ברור בין שקר לבין אי שיתוף באמת?

ישנה מין גישה כזו, ש-לשָקר זה לא בסדר.
לשתף באמת חלקית, כל זמן שלא נאמר דבר שקר ברור, ‘זה בסדר’, לא נחשב כשקר.
הרציונל ללגיטימציית תעתוע מגובה במשפט המחץ:

אבל לא שאלת! להמשיך לקרוא אפס נקודה שקר

Share

שקרי פחדנים

מכירים את הטקטיקה של בעלי ה אינטליגנציה הרגשית?
הם לא אומרים “לא” הם ממוססים- “בהמשך“, “יותר מאוחר“, וכן הלאה…
ואני רואה בהם גם שקרנים וגם פחדנים- אין אומץ להתמודד.

Share

מיצוי משאבים

בכיתה, ז’, די מאוחר, רציתי ללמוד לנגן.

לאחותי היה אקורדיאון. ‘שיהיה אקורדיון’.

צוּותתיי לאריה רודיך המורה המיתולוגי למוסיקה.

הצטוויתי להתאמן.

לא יכולתי לשאת את זה.
[למען הסרת ספק: זה לא שהתאמנתי וסבלתי, זה שלא התאמנתי כלל.]

אחרי שבועיים רציתי לפרוש.

יאירי, תמשיך עוד שבועיים” בקשה אמי בנימוק- “שילמנו לחודש.

Share

רגשות אשם או נחיתות?

התלבטות

התלבטתי עם אחת מיושבות הקפה, האם לפתח מול נחישותה חסרת הפשרות,
שהביאה אותה למחוזות שלא הייתה רוצה לתור, ועדיין רוצה הכרה חיובית בפתולוגיה,
רגשות אשם או נחיתות.

לגבי האשם אני לא יודעת, אבל במקרה שלך הייתי ממליצה על נחיתות“, ייעצה.

אהבתי.
שנונה.

Share

אפס נקודה משהו שקר

פורמלית,
מי שלא העביר מידע לא שיקר,
שכן,
לא ניתן מידע שגרם לעיוות בתפישת המציאות.

פורמלית. להמשיך לקרוא אפס נקודה משהו שקר

Share

מיקוד מצמצם

רגשות אשם או נחיתות?

הגם אתה אוסקר?

היכולת המדהימה, הנחישות, הנחרצות לא לקבל ‘לא‘ נערצת.

אותי מפחידה.

היא כך כך ממוקדת, חד ממדית ומשמעית, שאינה תלויה בדבר.

הנכתב כאן מאוקטובר 2012.

מאורעות חייו הובילו לדבר הבא, והאשמתו ברצח חברתו. החיים ללא גבולות; דחיסת אנרגיה למימוש יכולות דחפים.ריבה ואוסקר. כבר לא.

Share

טקטיקה או אסטרטגיה

כשנשאל על ידי מכר על סוגיה מסוימת, מברר איתו איך היה מעדיף- טקטיקה או אסטרטגיה?
טקטיקה” משיב.

איך ירצה אסטרטגיה? הוא שואל עצמו ‘מה’, לפני שעושה ‘איך’?

כל פעולה מצליחה מרחיבה את ניסיונו בדרכו זו, מאוששת, מחזקת, מטמיעה את התנועה הפותרנית על ציר הלא מתוכנן.

Share

דפוסי הלוואה

הלוואה אישית

גם אבי וגם סבי היוו מוקד לבקשת כספים. הם נתנו, והלוו.

איכשהו נראה לי שאני ממשיך את מורשת זו.

אינני בנק, אך ניסחתי לעצמי קודקס בתנהלות שבהלוותי כסף אני עושה זאת לאור העקרונות שמפורטים להלן: להמשיך לקרוא דפוסי הלוואה

Share

דיבורבורציות

מי שרצה תחזוק רגשי על חשבון יושר אינטלקטואלי התאכזב.
כלומר, תחת הכותרת בחינה ביושר אינטלקטואלי רצו תמיכה רגשית, עוקפת, עם חותמת הכשר ‘יושר אינטלקטואלי’, התאכזבו.

Share

הווית הכמו

‘ההולך עם פטיש רואה בכל מסמר.’

יחסי תמלול–הגדרה–אלגוריה–מציאות:

מאז שזוכר, מנסה לפרק את המציאות למרכיביה, באמצעות תמלול.

תמלול מציאות לא משפיע עליה. לא הגדרה מצויינת ולא אלגוריה נפלאה. מקסימום תואמים לה, במידה מסוימת.

איכותם תלוייה בקרבה למציאות הנתפשת, בממד אחד, או לתחכום המלל, וכאן הם דומים לקנקן שלא מעיד על טעם הקפה.

1978, חסקאל העיראקי ואני מסתובבים בימית.
הוא מספר לי על חלום של בן 18 להיות נשוי, משפחה וילדים.
חלום שמהמקום שאני בא ממנו, נראה אחר.
הוא רוצה ארבעה. “…כי לשולחן יש 4 רגליים.”

זהו האירוע המוקדם ביותר הזכור לי להעצמת אלגוריה למציאות, שעוררה בי תהיות.

Share

עניין תיירותי

מקומות שהסט-אפ שלהן מסודר פחות מעניינים אותי.
אלא אם אלה מקומות שהוויית הסט-אפ הוא העניין. בהקצנתו, כיפן. או בכאוטיותו.

Share