מינורי בחרדה

יש לי חבייר.
מוטה לטיפול בייצוגים,
טיפוס רומנטי.

מה רומנטי?
נקבה עם שק אשכים שעיר.

מוקף, מקיף עצמו ברגשה, רגשות, דרמות, נוגעים ומוגברים תודעתית. להמשיך לקרוא מינורי בחרדה

Share

מינורי בצימצומיאדה

יושב עם אמא, אבא, דוד ושלושת הבנים לצפיה ספורטיבית.
לומד מהם הרבה על העולם הנורמטיבי האופף אותי
וצוחק.
לעיתים.

עלה ש ‘…אמא שלך נפטרה’. להמשיך לקרוא מינורי בצימצומיאדה

Share

מינורי בסוציולוגיה מוטורית

נעמדתי ברמזור ליד Yamaha T-Max 530.

דה יורה התפלץ הוא קטנוע שכן הוא צילינדר יחיד, שלדה מחופה פלסטיק, חישוקי צמיגיו יחסית קטנים, נטול קלאץ’, הרגליים מונחות על מדרכים- חפות מתרומה לרכיבה, לא מתפעלות דבר כולל שאינן חובקות את גוף האופנוע.

דה פקטו בשל כוחו הרב, שמכוון כלפי יכולת פתיחה היסטרית, חתך צמיגיו הנמוך, מבנה שלדה שבנוי לעומסים מתפרצים הוא רב עוצמה, מגדיר קטיגוריה דו-גלגלית, היברידית עצמאית. להמשיך לקרוא מינורי בסוציולוגיה מוטורית

Share

גורו? לא. קנגורו*

* תודה לידידי האמן על התוספת

דיקמן גורומתחילת 2016, שמעתי בהקשר שלי* קשירה ביני לבין המושג ‘גורו’. ג.ו.ר.ו.,  מבוטא Guru, כבר – אָיינְס, צְוָוי, דְרָיי – משחזר, שש-שבע פעמים, וזכרוני לא משהו.

ואני, אינסטינקטיבית הודף;
מה לי ולגורויאדה?

ואני כבר יודייע, שֶאָל לו למישהו, בטח לא לי, לבוא בטענה, שבעולם בו המדיום הוא המסר, והייצוג הוא התוכן, על הייצוג הנתפש הקשור בו, ובמלים פשוטות: בעולם בו הצורה היא התוכן, אל לי להתלונן שיש המתייגים אותי ככזה, כך שמניח שהרווחתי ביושר, ובכל מקרה הודף – שכן לא רואה בי איכויות גורואיות, גם אם לא דוחה, שכן יש מי שמתייג אותי ככזה – מבוטא ‘כחזה’.
להמשיך לקרוא גורו? לא. קנגורו*

Share

מינורי בקשב

נדחקתי לפורש של ידידי הנערץ.
במאמץ; כף נעל לשימוש עצמי הייתה מסייעת, או דחיקת מגף חיצונית.

נסעתי למגדלי הכמעט עשירים חדשים כדי לקחת את האופנוע של ידידי, לאימון כייפי.  להמשיך לקרוא מינורי בקשב

Share

מינורי במנטליות אנליטית אנאלית

מוקדש* לג’**, הפרקטיקן פלורליסט*** הנבון****

שואייל חבר ילדות
– הוא, איך לומר, יש לו יכולות רגולטוריות מפותחות –
על מיצוב מכרים משותפים בסולם 1-10, היכן ממוקמים מבחינת ההומור*****.

מעניין- אותי כן? מבחינתו בלבול מוח מול בזבוז תשומות – עוזר לאישיותי הנידייפת לקבל בקרה מנטועים עמוק בקרקע.

מנצייל את משורת הסבלנות, ובודייק את גבולותיה. להמשיך לקרוא מינורי במנטליות אנליטית אנאלית

Share

מינורי בצמצום רשימתי

שיח שהיה, כך היה:

“נשמע נורא רדוד,
ועם זאת, זה שם מכובד ל’ניהול חיים’.
ענה לעצמך, לא לי, כמה מ’רשימות‘ האלה אתה מנהל.”

למי שאוהב,
ושמע ממני שמצמצם את חייו לאחד וחצי ממדים. להמשיך לקרוא מינורי בצמצום רשימתי

Share

מינורי בנסיגה מאז’ורית

מוקדש* לחגי שיוביץ, הפוחייז

לפני מספר שנים מצאתי, בשוטטות מקרית מסעדה יפנית שהגעתי אליה במעבורת נהר.
מאז, מתחרייע על המסעדה כשמגיע בנגקוקה.

היום, לא מוצא.
זוכר 3 תחנות שמאלה [דרום מערב] ממרפסת המלון שם נמצאת תחנת המעבורת, גדה נגדית.

לא דובים ולא ווסאבי;
תחנה שלישית מביאה אותי לשוק בגדת הנהר בה עליתי על המעבורת.
שגגה. להמשיך לקרוא מינורי בנסיגה מאז’ורית

Share

מינורי בחינוך אפקטיבי

המציאות כמאוששת תפישות פרדיגמטיות

בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.

אחד החביירים התייחס לנושא כ- “סוף מעשה במחשבה תחילה.”
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו היה בן 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה- ‘כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.’ להמשיך לקרוא מינורי בחינוך אפקטיבי

Share

מינורי במראה

מראה אחורית, מראת אחריות, you name it

ידידי הנערץ נסע החו”לה, לעשרה ימים,
השאיל לי את אופנועו, במסגרת היותי קבצן אופנועים.
בשבת רכבתי עם ר’ישל’ה לירושלים – 20 דקות מתל-אביב, אם תהית על משך הנסיעה –  שם, האופנוע, oops, סירב לכבות- תקלה.
המשכנו לכנסיית הקבר, גת שמנים, צומת אלמוג, קליה, חימסנו באבו גוש- הצתות בדחיפה, והבייתה- ניתוק סוללה.
מסוכן? לא נראה לי. בירושלים ים של מג”ב.
בגת שמנים שאלתי threesome בפעילות, אחד שוטר ומג”ביים, “מסוכן פה?”
השוטר ענה בשאיילה- “אתה צוחייק עלי?” “נראה לך?” עניתי, “אני פלוצר חסר הומור.”
“אתה רואה פה עוד ישראלים?” המשיך בחידון, “האמת שלא”, עניתי “רק צליינים, אז אני מניח שלא מסוכן- לא תוקפים צליינים, אין ישראלים, וגם לי אין חזות ישראלית מי יודייע מה.”
למחרת, יום ראשון אשפוז במוסך.
יום תיקון, תחת אחריות יצרן.
יום שני בא עם ידידי הנערץ לשחרר את האופנוע, רטוב עד ‘שד עצמותיי’ כמו שאמר ר’ ב- 1986 מתייבשים בניו יורק.
אם כבר שם- נעשה סיבוב על אופנוע החלומות, BMW R9T

להמשיך לקרוא מינורי במראה

Share

מינורי בדיבוב מהיר

נכנס הבייתה, רואה את בני בטריפ הסנפת תוכן פוליטי, צופה ב’נבחרים’, חיים יבין, ביריבות בין רבין ופרס מ 1981. בדיבוב מהיר.
“למה?” אני שואייל.
והוא עונה- “הם מדברים לאט מדי.”

Share

מינורי בחייטות-על

יש לי חבר, לא חשוף מהיכן,
נאמר- אָמָּן,
שחייו, לתפישתו, הם שחור לבן,
ושלי לעומתו, הם חד גוון,
רָכַב לפני שבוע על אופניו לפתיחת תערוכה ביפו, לא ביפן.

כשהגיע ידידנו [-שלי ושל חסרונותיי] מיוזע,
רכן על הברזייה להישטף ולרוות צימאון עז.

בעודו שואב לוגם וגומע,
הֵרִים עיניו, וראה אמזונה – הסתבר כמה דקות אחרי – לוחמת חוק וסדר, שני שליש שנותיו,
(עם בתה יחד הם שלושת רבעיו,)
שעפעפה חזרה, והקשר אז נסרג בעבותות חיווטיו.

להמשיך לקרוא מינורי בחייטות-על

Share

מינורי בצבוטותי, קוטותי ופאתטי

ישבתי עם ר’ישל’ה בתחתית.

הוא, משגשג שכמותו, נקרא לחזור למשרדו, שילם ונס לדרכו.

אני אורז את עצמי כמה דקות אחריו, אומר “תודה” למלצרית ששירתה אותנו- קצת מעל בתי, הרבה פחות מבני, ופונה לצאת.

“תודה לכם!” היא משיבה, ומוסיפה “הייתם שניים, נשארתם אחד.”

“כן” אני נזכר “כמו צבוטותי וקוטותי.”

“מי אלה? לא מכירה” היא עונה.

Share

מינורי בבִּיצה התל אביבית

טפטופים, כלומר השפרצות, רשע

אתמול שכשכתי בזוריקיאדה.

הצטבללות בצליתבשלב כלשהו פנתה אליי מישהי- “דיקמן?”
לא יכולתי להכחיש. -‘”XXXX” מתחרייז עם סיגל?’ שיתפתי פעולה.
לאחר שהאשימה ‘אני מנופפת לך רבע שעה ואתה לא מגיב’ בצדק, אני עד,
היא השתינה, מטפורית כן?, סוציו-טריטוריאלית; עדכנה שהיא אשתו של בעלה, הזכירה לי שהשיח איתה הוא האזנה לתיאור המציאות, כלומר סקירה של היכן היא במתווה הסוציולוגי אותו היא טווה, רפרפה על אמה, רפרנסה על בתה שהיא הגיעה במיוחד מישוב קהילתם לכנס הנוסעים ארה”בה בשליחות… כבר לא זוכייר איזו, והוכיחה: “אתה יודע שזה בית הקפה של התסריטאים, כן?”,
“כן, כך שמעתי”, התכנסתי חלושות, ואני, בפרובינציאליותי המצטבללת במרירות בצליותי, בכלל חשבתי שזה בית הקפה של הישבנים היושבים בו. אבל אני, מאיפה לי לדעת?
היא סכמה שאני שקוע בספר שעוד מעט יתפרסם והיא תשמח לקרוא.
ואני הכחשתי נמרצות, כלומר רפות/ אבל אני בסיפור הזה, ובכלל, סטטיסט. כלומר ישבניסט.

Share

מינורי בהסתדרות

ירדתי לאנגולה בסןף 204 בטיסה עם מי ש-גילית, יכול היה להיות בני. באיבריה.
חתול פרובינציה, של החיים. שורד, מיני, לא מאמין או סומך על איש, ולא בכעס, בסורבייבינג אוף דה פיטס, לא בתיסכוליישן. בהבנה משלימה, כולל התחככותונת עם החוק.
הציע לקחת אותי מהשדה. הודיתי, טרם ידעתי שהנהג שהוקצה לי אינו על המשימה.

באחוות מגיעים יחד, בפטרונות אבהית שאלתי לשלומו אצל מי שפגש בו.
התחככנו במלון כשהיה מגיע לכאילו ציביליזציה מהפרובינציה שם עבד.

באמצע 2015 חזרנו יחד, הוא התפטר אני פוטרתי, באתיופיאן. צירוף מקרים מרהיב. להמשיך לקרוא מינורי בהסתדרות

Share

מינורי בכבוד האדם וחירותו

החלטנו במלון, לסוע ביום א’ לאיזה חוף.
הייתי שם, בחוף.
לא סיבה להגיע.
כן סיבה לצאת מהמלון.

נה נה ני נה נה נה, יש אוטו, נגמר האוטו,
צריך לארגן מכונית. להמשיך לקרוא מינורי בכבוד האדם וחירותו

Share

מינורי במזכירות, קווים לרשעותי

ציפי היא אחותו של ידידי הנערץ.
מעט מבוגרת ממני, הטילה עוגן ניהולי רב-שנים במחלקה חשובה במוסד עתיר גודל, משאבים והכרה ציבורית.
בשפה נמוכה ‘פראיירית היא לא.’
ידידי הנערץ- להלן י”ה, מעטיר עליה את כתר ה’אחות המוכשרת’ בין חמשת האחים;
בהיכרותי עימו הייתי מתייחס לתואר- לא, לא בסקפטיות, אבל כן, בסוג של זמניות’, שכן אמות המידה של כל מדידה משתנות אצל ידידי ברצף. בין קצוות, בעוד מושאי המדידה די יציבים.
נשמע מוכר? להמשיך לקרוא מינורי במזכירות, קווים לרשעותי

Share

מינורי בהבדלה בין קודש לחול

זוכר את אבי באילת אמצע שנות ה-60 מניח תפילין.
בחולון, סוף שנות ה-60, תחילת ה-70, מיצה את ההנחה, היה אחרי;
בחגים הלכנו לבית כנסת ישורון, תקע את הסכין באדמה כשאני בצעתי משהו חלבי בסכין חיתוך בשרי, בימי ששי עשה קידוש, וכשאני בדקתי גבולות ואמרתי ‘לא’ לרוטינה שאני מקדש אחריו, הנחה ‘כן’. נעצרתי שם- כלומר לא בדקתי את אלסטיות הגבול, חזרתי על ‘ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם’. היה נראה לי הכי מעושה שיכול, הטקסט, האינטונציה, הדרישה. להמשיך לקרוא מינורי בהבדלה בין קודש לחול

Share

מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות

במוצאי שבת, במלון אשר בשכונת בנפיקה שבק”ק לואנדה, עושים על האש.
הטבחיות מוציאות החוצה סלטים וכאלה, הטבחים עומדים על האסכלה ו-צולים, לא-יודע-איך-קוראים-לפעולה-של- לשים-בשר-על-האסכלה.
איכשהו, תועפות הסטייקים, עוף ונקניקיות יוצאים מבריקים משומן.

אני שמקנא באלה שיודעים לומר – ‘אוכל לא טעים’ – מין חריצה ידענית שמביעה עומק קולינארי שאינני מכיל אותו; ערל טעם שאני, נמוך מצח תרבות אוכל שכמוני יודע לומר שעל אף שאני אוכל יותר מהרצוי בכל ממד, מהאוכל שם, עדיין לא מחכה לאירוע.
להמשיך לקרוא מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות

Share

מינורי מול המקום או מול האדם

דיקמן קפוצ'ינו“Cafe por favor”, מבקש מהמלצרית בארוחת הבוקר במלון.
“עם חלב קר?” היא שואלת, מוודאה, בפורטוגזית, בהיכרותה עם גחמותיי.

“אאו” מתחיל ועוצר, שכן אין לי את המלה ל’לקחת’ חלב קר.

איך אומרים ‘לוקח’? שואל את הגברת המxימה שאתי.
“תלוי לקחת מה, יש הרבה אפשרויות” עונה.

“טוב”, התייאשתי, פניתי למלצרית “לוקייח” בעברית “פְרִיו לֵייט”.

Share

מינורי בקקה במכנסיי

ב-1964 ירדנו ריטה, דוד, רני אחותי בכיתה ו’ ואני לאילת.
אז לא ידעתי, בהמשך עודכנתי שהסיבה למעבר הייתה הברונכיט ספסטית שלי.
ב-66′ הלכתי לממלכתי א’, המורה המצוינת אורה רובין המנהל הדגול שלום שבח, כפי שנצרבו בתודעת ילד בגיל שש עד תשע. להמשיך לקרוא מינורי בקקה במכנסיי
Share

מינורי בהוכחה לקיומו של האל, בהשתלשלות

והוא לא מניח

והוא, האל הזה לא מניח, וממשיך להוכיח את קיומו:

בצהריים מוריד את סְטֶלה, כלבתה האהובה.
רוטינה המתחילה במנוד ראש שלי אליה, ובה היא מנתבת לאן שמוצאת לנכון.

מול האספרסובר היא עוצרת מקרבנת.

עד כאן מספיק כהוכחה לקיומו, לא? מי יפים הם הברואים.

ומכאן-

  1. לוקח לי המון זמן, יותר מתמיד, להתיר את השקיקקי ממנשא הרתמה של הכלבה,
  2. לא מצליח לפעור את הצד הפתוח של השקית,
  3. סטלה נותנת מנה אחת, והמנה השניה משתלשלת לה מהחלחולת, לא מצליחה להינתק ולהיכנע לכוחותיה הגרביטציה הידידותיים.
  4. כשפתח השקית נפער סופסוף, אני פוער פתח נוסף, לא מכוון, בדופן השקית עם הצפורן,
  5. עם השקית ככפפה אני מושך את המנה השניה, המקושרת באניץ קוהורנטי במהותו למעמקי מעיה- פרוצדורה לא מוכרת,
  6. וידי המתבצבצת נמרחת.
Share

מינורי בהוכחה לקיומו של האל, או, בגרידיות

התחלתי ללמוד באוניברסיטה.
שומע, שהתאחדות הסטודנטים מפנקת במתנה.

למה? מהכסף של מי?
אני זקן דיִי כדי להבין ש-המתנות הן על חשבוני, ואני הייתי רוכש לעצמי משהו אחר.

שוין.

להמשיך לקרוא מינורי בהוכחה לקיומו של האל, או, בגרידיות

Share

מינורי בקבצנות ערכית

בקפה עוברת כמה פעמים ביום קבצנית. עם שביס, שמלה ארוכה ובלי שיניים קדמיות.

היא גועה בצחוק רם סופחת את תשומת לב היושבים ולחלקם היא נוגעת בלינק שבין תחושת אי-הנוחות והארנק.

דמות מוכרת, רוטינית.

היום, שבת, היא עוברת.
אחת היושבות שואלת לשלומה של הקבצנית,
וזו עונה לה שהכל בסדר.
ישבנית הקפה קוראת לה, לבוא לרגע, רוצה לתת לה.

“תודה מותק” הקבצנית עונה לה “אני שומרת שבת.”

Share

מינורי בתחזוק המוטוריגשי

ידידי הנערץ פותייח ב’יש לי רק שאלה, רוצה לשמוע מה דעתך’.

היה מי שאמר, שמי שמבקש עצה בעצם רוצה כסף, לא זה המקרה. התשומה הנצרכת היא אישור רגשי.

Talk to me, אומייר לו.
שומייע על השכן שלו, בעליו של דוקאטי מונסטר 796, של מבינים, שאמר לידידי, שבעל הסוכנות אמר לו ש-

‘אתה גדול על האופנוע.
מיצית אותו,
אופן רכיבתך מצדיק מעבר ל- Multistrada 1200.’ להמשיך לקרוא מינורי בתחזוק המוטוריגשי

Share

מינורי ללא התחלה וסוף טוב

פרק א’

דיקמן יופילפני לא יותר משלוש שנים, לתחושתי שנתיים, נוכחתי בקיומה, במעברה מול הקפה.
הייתי רואה אותה מדיי פעם, כשהייתי מרים מבט ממסך המחשב.
הערכתי שהיא בת 13-14. בשלבי התפתחות. פנים מדהימות- לכדו את תשומותיי. חסרת הבעה. יחסית גבוהה, מתנהלת בעצלות נעורים חסרת אנרגיה.

ביני לבין עצמי תמהתי האם בתודעתה היא מודעת ליופיה. להמשיך לקרוא מינורי ללא התחלה וסוף טוב

Share

מינורי באופטימיות

היום נחשפתי לאחת האמירות האופטימיות ביותר ששמעתי, מעודי.

דיקמן אופטימיותידידי, בן גילי, פחות או יותר, עבר ליד מלצרית בת עשרים ואולי קצת, ששירתה אותו בכמה ארוחות.

“רואה אותה?” סח לי בטון שואייל ושאינו ממתין למענה – “אם הייתה מסכימה, הייתי מתחתן איתה. וזהו, יותר לא צריך כלום.” להמשיך לקרוא מינורי באופטימיות

Share

מינורי בתספורת

יושב בקפה. מ 1998. אם הייתי סופר כמה פעמים, מונה כמה שעות – בטח היה מביך אותי.
אמי הייתה אומרת ‘אני לא יושבת בבתי קפה.’
אם היא הייתה יודעת כמה אני יושב- בטח הייתה מתהפכת.
לא סופר. להמשיך לקרוא מינורי בתספורת

Share

מינורי בטעמים

ידידי הנערץ הצטרף למי שמזהה באופנוע מקור הנאה, נחמה, ערך הזדהות, ייצוב רגשי.
“אמצעי תחבורה מקצר זמן הגעה בתחת שלי” הוא מדייק.

דיקמן BMW-F800R-2013הייתה לי יד על בחירת אופנועו הראשון BMW F800R. נראה לי כ’נכון’, מתאים, עבורו, ממגוון סיבות- מוטוריות, רגולטוריות ואסתטיות. בה במידה, כפי שאבחן פסיכולוג מוכר- האופנוע המסוים איננו בחירתו הטבעית אינטואיטיבית, לסט ערכיו וסטנדרטי האסתטיקה שלו. ובמלים נרדפות- המוצר סולידי מדיי ביחס להתניה הצרכנית. להמשיך לקרוא מינורי בטעמים

Share

מינורי בהקשבה

compass_pencilב 1985 שמעתי את עופר, אידיוט עם לב רחב ומצח נמוך מקיבוץ מעלה ספתא, מנסה לכנוס את תשומת ליבו של בעל פוסאדת העץ הרעועה בבוליביה, עם הפקודה התובעת ספיחת קשב, ובהמשך תוכן דבריו התובע חדר עם עם מים חמים, בקול בעוצנה אחת גבוהה מדי, ובסנטר מורם:

 ¡Escucha!
Nosotros queremos una habitación con agua caliente.

אסקוצ’ה! תקשיב!
נוסוטרוס קרמוס אונה הביטסיון קון אקווה קליינטה.
אנחנו רוצים חדר אחד עם מים חמים.

חרט לי את האוזן, כמו עם מחוגה, לא חשוב מאיזה משלושת הצדדים.

מאז, כששומע את הגרסה העברית, ‘תקשיב/י’ חורטת לי השאלה- מה תכלית ה’תקשיב’ הזה?

Share

מינורי במתמטיקת הזהירות

שלמה, 60, יזם סדרתי, נפל לא מזמן עם אופרציה לכדי פשיטת רגל. נשוי בשנית לצעירה ממנו ביותר משליש, אב לילדה בת 4 הגדולה ביותר משליש מנכדתו האחרת הצעירה ביותר.

הוא בעניין חישובי ערך וכדאיות מתמידים. להמשיך לקרוא מינורי במתמטיקת הזהירות

Share

מינורי בעידן הדימות

empowring_women

ואני פוסייע לי במרחבי הפארק,
קצת אחרי שבע, בבוקר,
ושומע את ההוראות הקצובות, הנחרצות, הניתכות
מפי גבר במיצוע הגיל ביני לבין ילדיי
על חמש נשים באמצע הדרך ביני לבין הוריי,
כשהוא עומד ונוהג,
והן ישובות וחותרות
בסירת עץ בורדו מצוידת בראש דרקון ובתוף טם טם.משעשע. מבוטא מששייע. להמשיך לקרוא מינורי בעידן הדימות
Share

מינורי בין אפס לאחד

פגשתי בקפה את ירון, שעבד איתי.
טעיתי, הכרתי לו את המקום.
בעירנותו, ברגישותו לטרנדים, זיהה את שזיהה, מאז עורך שם פגישות עסקים, בשבתות מביא את אשתו וילדיו לקפה וקריאה של בוקר.

איך שהשתחרר מהצבא הצטרף לחברה כלכלית.
די בהתחלה התנבא שיהיה סמנכ”ל השיווק של החברה.
פיקח. מאד.
להמשיך לקרוא מינורי בין אפס לאחד

Share

מינורי בחרדתיות האתנית

את ז’ראר מכיר כמעט 20 שנה. מכונאי, לקטנועיי.

מאיפה השם, אני מתעניין- “ההורים שלי עירקים, אריסטוקרטים, למדנו בבית ספר צרפתי.”
פגשתי את אחיו, לא בגלריה שלו בניו יורק, אבל במראה, בגינונים, הוא תואם את הז’אנר- מטופחים, נקיים, מגונדרים בעדינות, עם הדרת חשיבות.

פרי ספיריט. היה רוצה לנסוע ולנפוש, ולשוט ולטייל, אז הוא עובד מעט; לעתים נראה לי שאני הלקוח היחיד שלו במוסך, שאת חללו השכיר לאחרים. כשמתקשר אליו מתאמים את ההגעה שלו.

העירקיות נוכחת. מתנשא על מזרחיים. מסביר לי שהוא אוהב יותר את לקוחותיו האשכנזים.
אני לא מפעיל תקפות על אמירתו, כן מעניין שהוא מציין אותה.
מאשים את עצמי שהוא מעלה את הנושא העדתי בפני. מה גורם לו?

אוהב אותו, מתייחס אלי בתור חבר וכך גורם לי – מר נפש קר, מנוכר, חשדן וקמצן וצייקן שכמותי, אי-נוחיות ב:

  • שימוש במלים מתוקות שאינני יכול ונהנה להכיל,
  • העבודה והחיוב זה ‘ככה וככה’ מה שמעורר בי חשדנות,
  • ו-כן, הוא לא מבין למה אני מתבאס שהזמנים אצלו נוזלים אצלו כמו השעונים של דאלי. והוא בכלל מאד משתדל ו’לא נורא’.

haute couture מוטור.

להמשיך לקרוא מינורי בחרדתיות האתנית

Share

מינורי באנושיות תאגידית ++

בעשורים האחרונים, עם קידום האינדיבידואל הפרסונלי לקדמת השיח, ההווייה והעניין, גם חברות מסחריות הטמיעו את הגישה, באמצעות נציגיהן.
לפחות מולי :).

במגע עם חברת סוכנים שמהווה ממשק לחברת פיננסים, יצרתי קשר על סוגיית דמי ניהול הגבוהים ביותר האפשריים הנגבים מחשבוני, פי שלושה מהתעריף הידוע הנגבה הנמוך ביותר. להמשיך לקרוא מינורי באנושיות תאגידית ++

Share

מינורי בטחינה ובפסיק

כשהצטרפתי ל-orange, קייץ 1998, בן 38 משתכשך במאות בני עשרים וקצת בשרות הלקוחות.

פסיפס משמייח מז’אנר אנושי די מסוים.

קלישאתי ככל שיהא חלק מההנאה היה לפלות את הפנינים מהזרם, ולקדם.

ביניהם הייתה אווה.
חריגה בנוף האנושי; מחבר העמים שייצוגם היה בחסר, מעט יותר מבוגרת, היו לה פנים יפות, ישבן מפואר שדובר בו רבות, ובעל. לו היה שפם. לשניהם בן. להמשיך לקרוא מינורי בטחינה ובפסיק

Share

מינורי בעלייה וירידה

ידידי רפאל, אחד האינטליגנטים שבהם, אם לא ה, נע ורץ בעקבות הרוח ברחבי הגלובוס והתודעה ואף הגיע לשיאים גשמיים, ספורטיביים ורוחניים. הדיר את האל והותיר אמונה. הדיר את האל והותיר אמונה.

עדכן שנוסע ללאוס, קמבודיה, לסביבה.

מכיוון שהוא חובב נשים באופן כללי, ומז’אנר מסויים באופן פרטני, שאלתי עם מי נוסע.
עם ספרדיה, השיב.
להתפעלותי הוא מוסיף, ‘התעליתי, אני כבר לא בעניינים האלה.’

‘כן, רפי, אני התיירדתי.’

Share

מינורי בהתאמה גרנדיוזית

grandpaפגשתי אנשים שלא הסתדר להם להיות ‘סבא’ או ‘סבתא’.

זוכר דון ז’ואן דה לה שמאטע, שסיפר על נישואיו שנקלעו למשבר, התאוששו ושוב כמעט התפרקו מפני ש’לא מתאים לי להיות נשוי לסבתא’ כשבתו ילדה את נכדתם. להמשיך לקרוא מינורי בהתאמה גרנדיוזית

Share

מינורי באקזיט

ידידי אץ ומאבד את זה. את המכלול: בריאות, רכוש, הקשר למציאות.

שיחותינו שהסבו לי עונג, עניין והשראה, ולכן היו רבות וארוכות, מצטמצמות ומתומצתות לחתירתי לסיומן
(- וזאת בלי להקל ראש או חשיבות מתכונותיי שלי ההולכות ומתפוגגות- הטובות, הרצות ומתמצקות- הרעות)
שכן תובנותיו, שמאז ומעולם התאפיינו בהתמרה של תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית, הולכות ומתמקדות באופן מצטמצם ומתבהק כ’תובנות מהתחת’, במובן שבניסיון להימלט ממשמעויות הקשורות למצבו האישי ההולך ומכמיר, הוא הוגה תובנות מצמצמות, פותרניות, מסוגת הבום-טראח-בוינגית, שאם ינקוט בפעולה שהתובנות מובילות אליה החיים באחת יקבלו תפניתשעימעלות והבעיה המציקה תיעלם, ועוטף אותן בהשפעה הבי-לאטרלית שלו על התנהלות היקום. ולהיפך. להמשיך לקרוא מינורי באקזיט

Share

מינורי בתלישות החיים וקשיחות הסוציולוגיה

טי – כמעט שלושים – עלה לארץ בנערותו מחברהעמימלשעברסטאן.

בדרכו פגש את אָה, ממטרופולין מוסקבה.
דבקו האחד בשניה.

בצבא שירת בקצה המובחר, בהמשך למד. בכוח הנחישות, עם סנטר למטה.

אָה למדה, עבדה, ניהלה. התחככה עם התחכום, עם מצח למעלה. להמשיך לקרוא מינורי בתלישות החיים וקשיחות הסוציולוגיה

Share