ארז תדמור – ניאו ימין רדיקלי

מעמדות

בשחר ההיסטוריה האנושית, כתוצר לוואי להיווצרות קהילות, נוצרו מעמדות חברתיים.

חברי קהילה אטרקטיבים לשאר חברי הקהילה

  • בריאים,
  • עשירים יחסית,
  • מקורבים לשלטון,
  • מי שבתפקידם מטפלים בחברי קהילה אחרים בעמדה בכירה,
  • נהנים מתוצרי מוסדות השלטון,
  • נמלטו מחיי עבודה מפרכת שמפרנסת במאמץ את בעליה

נמנו על המעמד הגבוה יותר, בשונה ממי שמרוחקים מיתרונות אלה.
יתרונות אלה הניבו תועלות, רווחים, פריבילגיות, לבעליהם.

בעיתות מוקדמות נקראו אריסטוקרטיה, הגמוניה, אצולה.

מובן שמעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים ‘נהנים’ פחות מממסד. במובהק;
הנזקקים לו מקבלים פחות מרף רווחתם, פחות מיומנים להתממשק איתו, מתחככים איתו מהצד המסרב, אוכף, מונע, מפחית ערך, מתנשא, עויין, אינם מקושרים לבכירים בו.

לתפישת בעלי תחושת המודרות בחברה,
כלכלית, ממסד הוא אינסטרומנט שואב את משאביהם
ומנתב את המשאבים למי ששפר עליהם גורלם ונמנים עליו,
במקום להיפך – לנתב את המשאבים לנזקקים.

Share

השאר תגובה