ארז תדמור – ניאו ימין רדיקלי

מוסדות שלטוניים

עם כינון מדינות בתצורתן המודרנית – סוף המאה ה-19, ובפועל במאה העשרים – עם הקמת מוסדות שלטוניים במתכונתם המוכרת היום, הוגדרו ונוצרו פונקציות שלטוניות ששמרו את היחסים הדו-כיווניים בין השלטון לבין האזרחים.

צירי ממשקים אלה, הן פונקציות שלטוניות אזרחיות מוגדרות בכל מסגרת מדינית, באופן דומה, עם שינויים לוקליים.

לתפקוד צירים אלה, יש לאייש אנשים כמתפעלים את הפונקציות כפלטפורמה ממשק אזרחית.
נוצרו משרות ציבוריות שהצריכו כישורים וסף כניסה שנקבעו גנרית, לא פרטיקולרית כמידתו של פרסונה כזו או אחרת, נתונים לפיקוח ולבקרה מוגדרת, גם אם לא מושלמת,
בשונה ממשרות שנרכשו בכסף, שהוענקו על ידי ריבון לנתינים נבחרים מסיבות שרירותיות, שהורים הורישו לצאצאיהם.
התהווה ממסד שלטוני.

ממשל

ממשלים, בין היתר, נבדלים מאבחון מקור סמכותם.

על פי רוב, מעמדות חזקים, נמצאים בסנכרון עם שלטון.

במשברים, עלולים להיווצר במדינות מצבי סנדביץ’, בהם שלטון ריכוזי חזק שואב את סמכותו
ממעמדות נמוכים שרואים, הן בממשל והן בהמון תִּנְגודת אינטרסים בינם לבין מוסדות השלטון,
או
מעמדות נמוכים, מוסתים על ידי מנהיגים נערצים ומתווכי תפישותיו, שרואים את פתרון או לפחות הקלה במצוקתם במלחמה בשכבות הגבוהות מהם, שבהן ההמון רואה כעושקים את משאביו המעטים.

ממשל סנדביץ’

משטרים טוטליטריים, הפיכות צבאיות, רפובליקנים בספרד, פאשיסטים באיטליה, נאצים בגרמניה, ארדואן באיטליה, טראמפ בארה”ב, פוטין ברוסיה, נישאים על אהדת המון.
ההמון רואה במוסדות שלטון ביורוקרטי אוייב, כשהמשכילים, האקדמיה, התקשורת, ומתוך כך מי שאייש את הרשויות טרום כהונת המנהיגים הפופוליסטים, נמחצים בתווך.

עימות מוסדי

חברות משוסעות יכולות להיקרע על מגוון רקעים, כולל רקע דתי ואתני.

עם זאת, מתחילת המאה העשרים חברות מקוטבות התפצלו על קו פרשת מים, מסונכרנות או שאינן עם מוסדות שלטון.

Share

השאר תגובה