ארז תדמור – נאו ימין רדיקלי

משך הקריאה: 15 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מנהיגים משסי המון

אובדן אמון בממסד

בעת שהנדבך האזרחי הבסיסי, מאסה קריטית של אזרחים, מאבד אמון במבנה החברתי, נוצר כאוס שלטוני.

מצבים בהם המון, שכבות חלשות עניות, מודרות ממוסדות המדינה מעריצות את הריבון המתעל את תסכולם ברשויות השלטוניות הוא מצב של טרום כאוס, שכן, לא ניתן לשנות כלכלית חברתית את מצבם של המונים, אלא בפעולה אינידיבואלית של כל אחד מהם.

ההיסטוריה, במחצית הראשונה של המאה העשרים מציפה דוגמאות בהן המון מאס בממסד, הצמיח פרנקו בספרד, סלזר בפורטוגל, מוסוליני באיטליה, היטלר בגרמניה – דוגמאות מפורסמות – מנהיגים שהמיטו אסונות על אזרחיהם, והצריכו משאבי שיקום רבים.

מאידך, הגוש הקומוניסטי הראה, שטיפול כולל בשיטוח מעמדות לכלל אחד, לא מיטיב את מצבו, ולא מצליח לייתר את ה’מעמד הגבוה’, האליטה, ההגמוניה. זו בלתי ניתנת למחיקה, בכל חברה אנושית.

טכניקה

מנהיגים כריזמטיים משסי המון עושים מנסים לאחד את ההמון הסורר באמצעות

• פאתוס מילולי,
• רהב פטריוטי,
• טיפוח ערך הנאמנות והגאווה ההזדהותית המתכנסת לליבת הקולקטיב המודר.

המעניין, שבהגדרה, ארדואן, בולסונרו, טראמפ, נתניהו, אינם יכולים להיות מודרים מעמדית, ולו רק בשל המעמד העכשווי ממנו הם מטיפים למשנתם.

אלה מועכים את הממסד כדי לקבל את תמיכת ההמון להמשך שלטונם.