משך הקריאה: 22 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
ניתוץ שלטון חוק וסדר חברתי
בתמצית
מלחמת צידו הימני של פעמון הגאוס בשמאלי.
הקיטוב בישראל מתמצת ל-עויְינֵי – נֶהֱנֵי סדר חברתי.
כבמשטרים מובחנים.
בהובלת נתניהו.
Set-Up, קלאסיקת עימות
החברה בישראל שסועה בריבוי חזיתות, כ-ע
ימין/ קונסרבטיבי | יהודים | ערבים | שמאל/ פרוגרסיבי |
דתיים | חילונים | ||
מזרחים | אשכנזים | ||
מעוטי השכלה | משכילים | ||
מצוקה* | רווחה* | ||
ספר | מרכז | ||
עולים | וותיקים | ||
מנהיג | מנהל | ||
דמוקרטיית רוב | דמוקרטיה ליברלית |
* בישראל, עוד יותר מאשר במקומו אחרים, היטשטשה המובהקות הצפויה של
- תמיכת שכבות חלשות במפלגות ‘חברתיות’,
- תמיכת שכבות חזקות במפלגות חופש כלכלי.
מתבקש לצפות, ש
שכבות חלשות יתמכו בשמאל כלכלי, שאמור להיטיב איתן כלכלית,
וששכבות משכילות אמידות תטינה לימין שמיטיב איתן.
הדיכוטומיה הסינתטית הזו אינה תקפה, עד כדי הקצנה במיוחד בישראל.
אנומליה זו ניתנת להסבר ב
- תפישת תומכי ימין משכבות חלשות שהיו אמורים כביכול לתמוך בשמאל גורסת ש –
- אין קשר בין מפלגות שמאל לבין שיוויון והטבת מצבם הכלכלי.
- הובלת מפלגות ימין מיטיבה עם הכלכלה, ולכן מצבם כפרטים יהיה טוב יותר.
- מסרים אמוניים לאומניים מקבלים עדיפות על כלכליים,
- השמאל הכלכלי מיטיב עם עצמו, עם האליטות שלו בהפניית משאבי כלל לשימור הגמוניה שמאלנית.
- תפישת אוכלוסיות חזקות ומשכילות שנרתעות ממפלגות ימין
- מסתדרים כלכלית גם בשלטון שמאל,
- נרתעים מאידיאולוגיות פשטניות ‘נמוכות’,
- התרחקות מאמוניות לאומנות,
- סולדים ממנהיגים חזקים,
- השמאל אינו גורס שיוויון כלכלי, אלא הקטנת פערים כלכליים, זכויות אדם ופרט,
- טאוטולוגית – פרט מבחין שסביבתו, האינטליגנציה, ההשכלה, והרווחה נוטים למפלגות שמאל.
כינוס חזיתות
ריבוי החזיתות בחברה הישראלית מתמצת בעיקרו על פי יחס אנשיה לממסד:
מודרים – נהנים.
ניתן לומר שריבוי החזיתות מתמצת ברורות לחזית אחת: עויְינֵי – נֶהֱנֵי סדר חברתי.
התכנסות שני צדי מתרס של חזית זו יוצרת קונפליקט הומוגני, שבשל מובחנותו ופשטנותו יכול להביא להסלמה, אף שמרכיביו המכונסים הטרוגניים ורבי פנים.