הבחנה תקשורתית- מאנונימיות מוחלטת לפרסום מוחלט

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

ידע

אבולוציונית, כשהאנושות הייתה מעוטת ידע, עם נגישות נמוכה אליו,
שולמה פרמיה לפרטים שהיה להם ידע, או נגישות אליו.
פרמיה הולכת וגדלה ככל שהידע היה בפער גדול יותר ונחוץ יותר לנצרך לו, להיטיב את חייו.

כשהידע במגמת האצת העצמת הנגשה,
ערכו הולך ופוחת,
ישנו הליך רגרסיבי אבולוציוני של השטחת ערך הפרטים על פי קריטריון הידע.

משולמת פרמיה למי שקרוב לתשתיות הפצת הידע.

תוכן

בעבר, התוכן היה צמוד לידע.

מרשל מקלוהן אבחן ש’המדיום הוא המסר’.

שביתת התסריטאים האמריקאית העצימה את מגמת השינוי בצריכת תוכן לסוגיו, מיידי, עכשווי, פחות מסורתי.

פרסום

עם התפתחות התקשורת האנושית, הכתיבה, הנייר, הדיו, המצאת הדפוס, אמצעי התקשורת, יכולת השידור, הפצת מידע, נוצרה, התפתחה והתעצמה התועלת ומיקסום השאיפה האישית לספיחת פרסום.

איכר בעמק הפו, לפני 2,000 שנה, לא חשב במושגי פרסום אישיים.
לא היו מודע לאמצעים התומכים בפרטנזיות אלה.

תחזית

כעת הנגישות לידע עדיין מקדימה את הנגישות לפרסום.
(מבין שכעת אין לי סולם כמותני להשוות ביניהם.)

השאיפה לפרסום תהיה במגמת ריסון בעת שאמצעי הנגישות למידע והתקשורת יהיו משוכללים ברמה כזו שגם הפרסום ישתטח.

אבולוציה

אבולוציונית, האנושות נעה בין

  1. אנונימיות מוחלטת של פרטים,
  2. דינמיקה של פרסום יחסי מתפתח,
    מ-מעטים שמוכרים לרבים, מעטים מוכרים להמונים, רבים להמונים,
  3. עד לרווייה
    המונים להמונים, לכולם נגישות להכיר את כולם.

כך קרה ליכולת לתקשר מילולית,
להתפתחות היכולת לקרוא ולכתוב,
ולתקשר, להעביר מסרים ותוכן מעבר למרחק התפרסות הקול האנושי וקליטתו על ידי האוזן.

מסוציאליזציה מוחלטת לסוציאליזציה מוחלטת.

הערות

  • כעת האנושות בשלהי שלב 2.
  • צופה את שלב 3, לא בשל האנרציה הפסאודו לוגית של התפתחות מגמת שלב 1 ו- 2.
  • מה האינדיקציה להגעה לשלב 3?
    • עוד לא מאובחן לי,
    • משער שתנאי לכך זה שהזיכרון האנושי הטבעי ייעזר ישירות בזיכרון חיצוני בממשקים אורגניים.

למה

בשחר ההיסטוריה היה האינדיבידואל. ערום. מיכולות.
לכן השונות קטנה.

בהתפתחות נערמו יכולות.

אלה יצרו תשתיות.

ככל שהתשתיות היו עוצמתיות יותר כן שטחו את ההבדלים בין המשתמשים שלהם.

דוגמא

  • בשחר האנושות לאינדיבידואל היו רגליים ששימשו לתנועה.
    גם אם השונות בין הפרטים נתפשה כמשמעותית, במושגי היום, הייתה מינורית.
  • בהמשך ההתפתחות, ל’מוצלחים’, עשירים, היה סוס, סוסים, מרכבות. צוות מתַפעל.
    העניק יתרון תנועתי על החסרים.
  • בהמשך, הרכבת שיטחה את הבדל מהירות ההגעה בין העשיר לעני שהשתמשו בה, בהיותה תשתית.
  • המכונית נתנה יתרון לבעליה.
    הפכה למוצר לכל. ככזו נעה על תשתית שמבטלת רגולטורית את היתרון שיש לכלי רכב אחד על אחר.
  • מטוס ככלי תחבורה. מיושם כתשתית, וכרכבת זה שבקבינת המחלקה הראשונה, אולי יושב קדימה, אבל הם מגיעים יחד, אין מיקסום יתרון מהות הכלי בהגעה מהירה יותר.

כך, השימוש הגובר והולך בתשתיות משטח יתרון בין אינדיבידואלים,
מגביר את השונות בין הקרובים לתשתית,
ומעצים עושר לרמות קצה של בעלי התשתיות.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share