מקור תפישות

התפתחות

המשותף לפרימטים בשלב התודעתי המקדמי שלהם, המבדיל אותם מחיות אחרות, הוא בעָצמה התודעתית, יכולת עיבוד מגוון הנתונים והעושר התודעתי להגיב להם.

יכולת זו כוללת גם את תכונת ההתכנסות התודעתית לתפישות חברתיות.

בשונה ממני קולקטיב אחרים בטבע – דבורים לדוגמא – ההתכנסות אינה מהווה רק כר עשייה משותפת המקדמת את הנמנים על הקולקטיב, אלא מטפלת בממד של בעלי תודעה אנושית  – תפישת ערך אינדיבידואלית, שלמיטב ידיעתי, אורגניזם אחרים נטולים מנגנון זה, או לפחות ידיעתי אינה מגעת להיות אצל אורגניזמים שאינם אדם תחושות ערך עצמי.

עם התפתחות יכולות תודעתיות, המאפשרת ערוצי תקשורת מורכבת, התפתחה גם תכונת ההתכנסות אלי קולקטיב.

יכולת התכנסות זו משרתת ספיחת ערך אישי מהשתייכות לעמיתים בקולקטיב.

ספיחת ערך זו מהווה ממד ערכי, נדבך נוסף של תפישת ערך אישי, אבסטרקטי, בין תודעת סובייקט את עצמו ביחס לסביבתו, לבין הערכת טובין ריאליים, ברי המרה ותחליף.

מנגנון ההערכה עצמית מקיימת יחסי גומלין בין תודעת בעליה, לבין טובין ריאליים, ונתונה לביקורת והערכת תודעות עמית שמקיימות תקשורת עם הסובייקט.

אינסטינקט ההתכנסות קיים, ועליו מולבשת מולבשת אידאולוגיה, תפישה ותבונה שמתעלת לכיוונים שונים, תלויי הטיות אישיות, ובעוצמות משתנות.

כשרמת האינטלקט האינדיבידואלי והבקרה עולים, ההזדהות האינטלקטואלית נוטה לאינדיבידואל, ותופעת ההתכנסות להזדהות קולקטיבית פוחתת.

Share

השאר תגובה