תודעתי כאסלה

טוב, כְּכִיור

תודעתי – מבחינתי – כאסלה.
טוב, שתהיה ככיור;
רוצה אותה נקייה משאריות פעילות קודמת,
מוכנה ללא שיירים לפעילותה הבאה.

פגוש פוגייש פגשתי, אצל רבים וגם אהובים, שלתפישות הצפות בתודעתם יש קיום עצמאי, בלתי תלוי.

הבחנתי שהטיפול התודעתי אינו בחתירה לתפישת מציאות, כיישות נשאפת לאובייקטיביות ככל הניתן,
אלא,
טיפול בתודעת פרט כ’יישות’ אובייקטיבית, מצריכה תחזוק.

אלה, עומדים על פעולתם, כפיית זכותם, לפרוט את ‘תכולת תודעתם’ כיישות ריאלית.

על הריאליה, כפי שמתווכת על ידי הריבון שלה בעת מסויימת כלשהי, להתעמת עם תפישתו הסובייקטיבית.

אישית

שם בצד את ‘האם הצלחתי להמנע מכך’.
האם אני מצליח להסתכל על מציאות ללא שיירי תודעה סובייקטיבית.
משלם באהבה את מס השפתיים – ‘אינני מצליח כלל’.

שאיפתי

הייתי רוצה את תודעתי כ-אסלה (כיור, אם נקרא טוב יותר),

אחרי פעילות לנקות אותה מהשיט הקודם, מוכנה לטפל בתוכן הבא.

הרחבה

בשאיפה לתודעה נקייה אני מתכוון לשני המישורים:

תיאורטית

בחינת נושא מחדש, במנותק מתפישות מקדמיות, או לפחות לערער עליהן, לבקרן, לבחון את רלוונטיות, והחשוב ביותר – להיות מודע לקיום היותן.

פרקטית

בניהול חיים, להעיף משימות סופחות תשומות תודעתיות, טורדות שלווה משביתות סתלבט;

התגלגלה משימה?
התקבלה החלטה לטפל בה?

עכשיו ומייד!

לא להמתין עם המשימה, בהיותה מלכלת את האסלה, גם בידיעה, שיש סיכוי שתתמוסס.

בהתאיינותה העתידית, אולי ייחסכו עלויות אנרגטיות, או כספיות,
ועם זאת, התשלום התודעתי של אסלה מלוכלכת, לי יקר.