מאפייני ימין, קונסרבטיביות

משך הקריאה: 23 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

Crushing the institutions of government in the service of a revered leader is common conservatism, anywhere, at any time, regardless of culture or language.

פוליטיקה: סוגיות פרט – חברה – ריבון

  • אמוניות, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית לקבוצה,
  • רתימת דיאלקטיקה להוכחת פרדיגמה מקדמית,
  • כמיהה לעוצמה, הכרת תודה, סמכותנות, היררכיה, אל, מדינה, מנהיג,
    החלת צביון במרחב ציבורי, רהב מלל, טקסים וסמלים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

כל המשפחות השמחות – מאושרות באופן דומה.
כל משפחה אומללה – מסכנה באופן שונה.
לב טולסטוי

הימניים – קונסרבטיבים באופן דומה.
שמאלן – פרוגרסיבי באופן שונה.

מאפיינים

  1. אחיזה תודעתית
  2. הטמעה תודעתית
    מנגנון ערעור ובקרה רציונליים כבוי
    מכניקה מחשבתית מוטמעת באמצעות בית גידול, משפחה, חברה, דת, חינוך, חקיקה, משפט, אכיפה ושלטון.
  3. שרירות תפישתית
    תודעות זרות לא תגענה לקונסטרוקטים קונסרבטיביים באופן עצמאי.
  4. תצורה תודעתית
    אמונה – קבלת פרדיגמה מקדמית ללא ערעור או בקרה.
  5. גאווה לאומית
    התייחסות ערכית – גורל, מיסטיקה – למוצא אתני.
  6. אמוניות
    דיכוטומיה: שואפת מבטיחה גן עדן | חרדה, מאיימת גיהנום.
  7. לאומנות
    ייחול למדינה כאקסטנציה, או כתחליף גשמי, לכוח עליון מיסטי, מארגן.
  8. מיסטיקה
    ייחוס לאידאה, מדינה, אדמה, מנהיג, התרחשות חפץ, סמל, טקס – קדושה, גורל.
  9. רטוריקה
    הנעה לפעולה באמצעות ביטויים פונים לסנטימנט, כ-‘מולדת’.
  10. מעבר לפונקציונליות
    כמיהה למנהיג על־אדם, מושא הערצה והזדהות רגשית.
  11. דיאלקטיקה
    סנטימנט התכנסות הזדהותית למנהיג, קבוצה או רעיון, שקול לטיעון רציונלי.
  12. הקרבה
    תשלום בחיים או בערך ריאלי לקידום אידאה מקודשת; אל, מדינה, קולקטיב, מנהיג.
  13. רטוריקה
    עוררות סנטימנט רגשי, אמוני, לאומני, שקול לארגומנט לוגי רהוט ותקף.
  14. דיאלקטיקה
    התנייה להסברים קונספירטיביים
    אמונה בכוח־על מארגן, מועצמת בתחושת רדיפה קורבנית.
  15. מודרות וקיפוח
    תחושות מודרות, קיפוח, נחיתות, זעם, מול הנתפשים כאליטות מתנשאות.
  16. מרחב ציבורי
    המרחב הציבורי והצביון נתונים לשליטת רוב.
  17. דיאלקטיקה
    איום בעלבון שקול לארגומנט לגיטימי.
  18. התכנסות הזדהותית
    בלבול בין ‘נורמה’ – כמו כולם,
    לבין ‘סבירות’ – עמידה במבחן הגיון.
  19. אינטלקט פשטני
    ישיר – ללא אנדרסטייטמנט, הפשטה, מורכבות, ניואנס וסאבטקסט.
  20. תקשורת
    הומור אפולוגטי, קורבני – “אנחנו החשוכים.”
  21. דיאלקטיקה
    הצדקת מהלך רגשי, אינטרסנטי בהתעלמות מיושרה, אמת, לוגיקה, רציונל.
  22. אינטלקט
    האם, מי, כמה הוגים, פילוסופים, סופרים שמרנים מוכרים?
  23. טרגדיה
    חשש מעוצמת אדיקות מי שלימינם, בוז לרפיסות אלה שלשמאלם.
  24. טרגדיה
    כמיהה להכרה, שהוא – הימני, אינו אלים נבער.
  25. אינטלקט
    הטייה לבניית קונסטרוקטים אמוניים, לא לפירוקם.
  26. אינטלקט
    תגובתיות לסנטימנט ערכי רגשי מְזָמן סתלבט מנהיגות ציני.
  27. אינטלקט
    ערעור נתפש ככפירה, בגידה, שעונש בצידה.
  28. אינטלקט
    ‘עשו את זה לפני’ – מסורת, מהווה טיעון רציונלי.
  29. אינטלקט
    נאמנות לאידאולוגיה, למנהיג, עליונה על רציונליות.
  30. אינטלקט
    יושר אינטלקטואלי נדיר, לא בשל מחסור,
    אלא מפני שאין לו ביקוש, נתפש כחולשה.
  31. אינטלקט
    שימור התכנסות הזדהותית, אמונה בכוח עליון מארגן, מדינה כאקסטנציה; פשוט להבנה, הזדהות, קבלת המון.
  32. אינטלקט
    קולקטיב, מנהיג, עליונים על אינדיבידואל.
  33. אינטלקט
    הצדקת פרדיגמה מקדמית – ‘קדושת אל, מדינה’ חשובה מבחינתה.
  34. אינטלקט
    ויתור על זכויות פרט לטובת ריבון.
  35. אינטלקט
    פדופיליה אינטלקטואלית: ספיחת סיפוק מהחדרת רעיונות אמוניים לאומניים לחסרי ישע אינטלקטואלי.
  36. אינטלקט
    שאיפה להזדהות רגשית עם הנהגה במקום לראות בה ניהול פונקציונלי.
  37. אינטלקט
    סתלבט על סנטימנט המון: נתניהו, טראמפ, פינקלשטיין, רוג’ר סטון, רוי כוהן, גבלס, מקיאוולי.
  38. דיאלקטיקה
    הנחת פרדיגמות ערכיות אקסיומטיות, ושימוש בפרדוקסים להוכחתן.
  39. הבדל בין ימני קונסרבטיב אחר
    מידת קרבה לליבה אידאולוגית, מידת הקצאה עוצמת אנרגיה ליישומה. תפישת הליבה? האידאולוגיה המסויימת? שלישונית בחשיבותה.
  40. דיזוננס
    דיזוננס תמידי בין אמונה לבין חיוויי מציאות רציונליים.
  41. אדיקות
    התנייה, נטייה להפעלת אלימות לקידום או הגנה על אידאולוגיה.
  42. אמוניות–אינטלקט
    לקות הבחנה בין תקווה–מציאות, נרטיב–עובדות, הגיון–אמונה, ביטוי–מימוש.
  43. דיאלקטיקה
    טפוח טראומות עבר דמוני להצדקת מימוש אינסטינקט תוקפנות הווה.
  44. אינטלקט
    ‘חכמת המונים’ – “כמה עוד חושבים כך?” שקול לטיעון רציונלי רהוט, מנומק, מספק לוגית. לא כתפישה דמוקרטית, ולא כסבירות, אלא, כהתכנסות הזדהותית לנורמה.
  45. אינטלקט
    תפישה מצמצמת, מיעוט הגות, פילוסופיה מצומצמת.
  46. דיאלקטיקה
    Whataboutism – הצדקת עוול מקדם בשם דימיון לעוול מתנגד.
  47. אמוניות
    הודאה בטעות כרוכה במשבר מיטוט אמונה.
  48. דמוקרטיה
    דמוקרטיה עממית – שליט יחיד, עריצות רוב,
    לא ייצוגית מערבית – חופש, זכויות פרט ומיעוטים.
  49. החלת סדר
    שלטון ימין יעיל יותר בשמירה על סדר ושלטון חוק;
    בעוד מתנגדים פרוגרסיבים פועים,
    המנהיג משקיט בכוח או בסתלבט המוני
    מגזרים נפיצים עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
    עליהם הוא נישא, כ–
    שכבות מצוקה, אמוניים ולאומנים.
  50. אינטלקט
    החצנת דגמון אמוניות, לאומנות.
  51. שאיפה שלטונית
    ללא הפרעות, נטול איזונים, בלמים, שומרי סף וחוק.
  52. אינטלקט
    תעמולה פשוטה, מלבה סנטימנט מוטמע מקדמית.
  53. אינטלקט
    אין שינוי תפישה רציונלי.
    אמונה מתערערת מקומית, פרטנית,
    לעתים רחוקות,
    ועל־פי רוב – זמנית.
  54. אינטלקט
    היגיון, בקרה, ערעור, ניגפים מפני מנהיגות.
  55. סוציו-אקונומיה
    מיליון ימנים כפול שנות השכלה כפול הכנסה
    < [קטן מ]
    מיליון רנדומלי x השכלה x הכנסה.
  56. אינטלקט
    שאיפה להכרה, לגיטימציה, משמאל ליברלי.
  57. אינטלקט
    תודעה יוצרת הווייה – טעינת מלל במשמעות מיסטית.
  58. אינטלקט
    קריז גמילה ממנהיג נערץ.
  59. מנהיג
    עומק כריזמת המנהיג כעוצם הסתלבט על בוחריו.
  60. אינטלקט
    הכרה בקיום תודעה משותפת. נשאפת.
  61. אמוניות
    גיוס משאבים מנטליים לדחיית הפרכה רציונלית של קונסטרוקט.
  62. ריבון
    שאיפה ל’סדר’, הידוק שלטון, הטענתו בסמכויות מקדמות ‘רצון העם’, מנוסח על ידי מנהיג נערץ.
  63. אינטלקט
    שאיפת־יתר למשילות אינה איום.
    להיפך – מבורכת, נשאפת; עדות לנחישות, קשיחות, בחירות, בכירות, משיחות, משיחיות, המשכיות.
  64. אינטלקט
    תרעומת: ‘אין עתונאות ימנית’.
    אין הבחנה בין עתונאות לפובליזציזם.
    עתונאות – בקרה, חשיפה, ניתוץ פרדיגמות כמיהה לתמיכה.
    קידום אג’נדה אידאולוגית אינה עתונאות – פובליציזם.
  65. אמוניות
    בעבוע ריגשת סנטימנט.
  66. אינטלקט
    היסטוריה נכתבת על ידי אינטלקטואלים;
    מנהיגים לאומנים ותומכיהם – מוקעים.
    צ’רצ’יל, כקונסרבטיב, זכה בתהילה ובכתיבת היסטוריה,
    שכן, הציל את העולם מימין רדיקלי.
    והוחלף.
  67. אינטלקט
    הסתרה, התביישות, אי־נוחות, מבוכה.
  68. דיאלקטיקה
    הצדקת עוול, נחמה בעיוות
    באמצעות השוואה לצד שכנגד.
  69. דיאלקטיקה
    תכלית דיון עם ימני – כינוס לרמת אמוניות לאומניות שלו;
    אין בחינה תשתית – אמוניות ולאומנות מוטבעות, בלתי מעורערות.
    תכלית שיח: כיוונון אדוק לאומן להתמתן, חלוש רופס להתעצם.
  70. אינטלקט
    שקר, סחריר, מניפולציה, פייק, מוצדקים כפרקטיקה לקידום אג’נדה.
  71. אינטלקט
    פרימת איסורים אמוניים לאומניים, קידום זכויות חופש פרט – אנרכיה = אסון.
  72. התלבטות
    האם יאה לקונסרבטיב,
    להתכנס בצוותא עם לה פמיליה, לתמוך
    בראש ממשלה שלושה כתבי אישום?
  73. אינטלקט
    היכן שקיימת תחושת מודרות, מקנת כמיהה למנהיג כריזמטי מנצל נחיתות, לטובתו.
  74. אינטלקט
    ביקורת על מנהיג = שנאת מדינה.
  75. תקשורת
    הרעשת תודעה, משיכה שקטה חזרה;
    התנצלות, רווחי־גז, איומי רצח, סיפוח, ברדוגו.
  76. דרישה ל
    סליחה, על ש…, הבנה, מפני ש…, התחשבות, לאור ה…, חמלה, בשל…
  77. אינטלקט
    כש’דמות מופת’ סרחה, סטתה מהתקווה מסבירים “היה מופת עד ש…”
  78. אבחנה
    תחושת מודרות, קיפוח, כמיהה לשייכות.
    אתניות, דת–חילוניות, כלכלה, השכלה, ותק – הם חלוקות משנה, תוצרים,
    מובהקות פחותה.
    הראה מודר, מקופח, כמה לשייכות,
    ראה ימני, קונסרבטיבי.
  79. שלטון
    סלחנות אוהדת לתרבות שלטונית ירודה;
    יצוג אותנטי, פשוט, ישיר, מגניב,
    מקדם אידאולוגיה ואינטרסים, נוגד התנשאות אליטיסטית.
  80. דיון
    [כבהלצה על ‘תיאורטית ומעשית’ –]
    מוסכם שכולנו אמוניים, לאומנים, משמרי התכנסות הזדהותית.
    כעת, התכנסו לרמת האדיקות שלי.”
  81. אינטלקט
    צריכת סחרירים והסחות
    מעוותי משמעויות של עובדה כואבת,
    לא כמזור, אלא, כנחמה מאלחשת.
  82. אינטלקט
    התייחסות לסמל כאל מהות. קדושה.
    לעג לסמל = אנרכיה.
  83. אינטלקט
    הפרכת מניפולציה, רעיון עיוועים, הטמעה בתודעת מי שמקדמית בעדם.
    התנערות והכחשה אינטגרליים אחרי, לא חשובים – ההטמעה נצרבה, הנזק נעשה.
  84. אינטלקט
    ככל שההשכלה מפותחת יותר,
    כן ביטויי אמוניות לאומנות פחותים.
  85. אינטלקט
    סוציו-אקונומיה נמוכה,
    גילויי אמוניות לאומנות מתעצמים.
  86. אינטלקט
    נחמת צידוק תקלה במחנה
    בחיפוש סימטריה מאולצת ביריב.
  87. אינטלקט
    שקט הוא רפש, אין להרפות,
    מחשש שפיקציית האמוניות תשמט.
  88. אינטלקט
    מציאות, כמצע להוכחת פרדיגמות אידאולוגיות מקדמיות.
  89. אינטלקט
    מלים כלבנים וירטואליות
    לבניית מציאות אידאולוגית ריאלית.
  90. אינטלקט
    מציאות החיים כמבואה זמנית לגן עדן אידאולוגי.
  91. אינטלקט
    נתניהו כטראמפ הם גרסאות פוליטיות
    לרעש וריצוד נרקיסיסטי, חנוך דאום(י)
    מעוררי חמלה, לעתים הזדהות והצבעה.
  92. ז’אנרים
    קלאסי – מקדש מוסדות ושלטון חוק,
    ניאו ימין רדיקלי – מנתץ בשם מנהיג נערץ.
  93. ארכיטיפים
    חסיד צוהל רגשית, כרוך מנהיג – מירי רגב,
    ומתנגד, שמרן קפוץ סבר – בן ציון נתניהו.
  94. הנדוס תודעתי
    הטמעת טרמינולוגיה בקונטקסט ערכי הפוך.
  95. אינטלקט
    עניין אישי, אקטיבי, בשימור והפצת האמונה.
  96. אינטלקט
    לקיום קולקטיב אידאולוגי משמעות וערך כשלעצמו,
    מעבר לפרקטיקת תפקודו.
  97. אינטלקט
    רעש מתמיד – החרשת רציונל תחזוק בלבלה תומכת מנהיג.
  98. אינטלקט
    הזדהות פרט עם פגיעה בממסד כהישג אישי.
  99. דמוקרטיה
    הצרת חופש כ’דמוקרטיה מתגוננת.’
  100. טראמפ
    שריפת דגל – מאסר שנה, לפיתת כוס – מגניב.
  101. אינטלקט
    ייצוג סמנטי חשוב יותר ממציאות.
  102. אינטלקט
    מענה ליריב מכוון בעצם, לסתלבט על אינטליגנציית תומך.
  103. ימין רך
    הבדלה תרבותית מלאכותית מ’ביביזם’ ו’ליכודניק‘.
    בפועל – זהות תפישות וערכים.
  104. דיאלקטיקה
    תואר, היררכיה אידאולוגית, גוברים על היגיון וסבירות.
  105. תפישת אלימות
    שימוש בכוח מגונן/ תוקף כיישום אידאולוגיה.
  106. טביעת אצבע תודעתית
    אינסטינקט אמוני, לאומני, מתכנס הזדהותית.
  107. אינטלקט
    הזדהות מקומית זמנית עם רעיון ליברלי
    אינה משנה מהות הטייה קונסרבטיבית.
  108. אינטלקט
    הזדהות מקומית זמנית עם רעיון ליברלי
    אינה משנה מהות הטייה קונסרבטיבית.
  109. אינטלקט
    “אנחנו דפוקים” – החצנת נחיתות שיתופית.
  110. מנהיגות
    דרמטיזציה ממסכת מציאות עויינת.
  111. אינטלקט
    אימוץ פרקטיקת מנהיג כאידאולוגיה.
  112. פרקטיקה
    טיפול ברמת חיים; לא בתרבות, באמנות.
  113. כבוד
    ספיחת ערך אישי מגינוני שררת ריבון.
  114. אינטלקט
    סולידריות עם מנהיג חשובה מהרעיון.
  115. הנהגה
    סולידריות המנהיג – לעצמו;
    הוא ליבת הרעיון, מגן הקולקטיב.
  116. הנהגה
    ביקורת רציונלית על התנהלות
    נתפשת כבגידה אמוציונלית.
  117. הנהגה
    הערכה לאינטלקט שמאל,
    חוסר הערכה לאינטלקט התומכים.
  118. הנהגה
    תסכול מחוסר הערכת האינטליגנציה לסתלבט ולטרלול האימננטי.
  119. מיקום
    אימה מקיצוניות מי שמימינו, בוז לחולשת זה משמאל.
    ייחול מאינטליגנט להכרה, הערכה, כבוד והחרגה –
    ‘גם אני רציונלי, אינני חשוך ובור נגרר כעמיתיי.’
  120. תקשורת
    פובליציזם, קידום אג’נדה אידאולוגית;
    חקירה וחשיפה רק על מתנגדי אג’נדה.
  121. התביישות
    בהחצנת תפישות, הזחה שמאלה מאותנטיות האינסטינקט הימני.
  122. תעמולה
    השלכת עובדה אמיתית, לא נעימה כשקר על יריב, ליצירת ‘כולם שקרנים וחרא.’
  123. נחיתות
    התנאות בקשר עם שמאלן.
  124. ערכים
    הרוב התומך במנהיגים פופוליסטים (כנתניהו) מזדהה עם מכלול ערכיהם.
    המיעוט שלא – סולד יותר מחתירה לרציונליות ליברלית.
  125. דמוקרטיה
    פשטנות עריצות הרוב.
  126. התביישות
    מעריצי השליט מתביישים כעת בפני אינטליגנטים
    ויתביישו בעתיד בפני האידיוט בראי.
  127. רטוריקה
    פער בין שפת המון נמוכה
    לכמיהה למליצות מנהיג.
  128. מדרג ערכים
    צידוק שמאפשר תמיכה בעבירות מנהיג.
  129. הנהגה
    עבירות מנהיג מתקבלות באי-אמון או בסלחנות.
  130. דבקות
    בפורמליזם כתחליף למהות, כשנוגדת אג’נדה.
  131. התנהלות
    אימוץ תפישת מוסר סמכותנית חיצונית.
    בלי בקרה, ללא עצמאות תפישתית.
  132. מניפולציה
    נחישות מנהיג לדבוק בכהונתו נתפשת כנאמנותו להמון.
  133. רטוריקה
    “שנאתך מעבירה אותך על דעתך” כארגומנט תמיכה לגיטימי בנערץ.
  134. פתטיות
    אי-הבנה, שדרישת כבוד לערכי ימין –
    מניבה לעג.
  135. הפצת דיס-אינפורמציה, שלטון
    כלי ניהולי לאחיזה שלטונית.
  136. צריכת דיס-אינפורמציה, המון
    אמצעי רגשי לתחזוק מנטלי.
  137. ציביון
    דרישה להחלה במרחב ציבורי.
  138. רציונל
    “אתה שבע אני ממצוקה”,
    דבקות במנהיג פריבילג כמייצג.
  139. רטוריקה
    איום אינהרנטי – טבוע במהות,
    בעלבון אימננטי – תיכף יקרה.
  140. אמונה
    גם המאמין האדוק ביותר שואף לחיזוקים רציונליים לאמונתו.
  141. תקשורת
    אמת, אצילות, רהיטות, רציונליות – פריבילגיה אינטלקטואלית מתנשאת.
  142. אמונה
    עליונה על רציונל.
  143. מכניקת מחשבה המון
    אינדיבידואלים דומים לעמיתיהם.
    חוצה זמן מקום ושפה.
  144. מכניקת מחשבה מנהיגים
    פרקטיקות דומות,
    פתולוגיות שונות.
  145. הנהגה
    אמון מקדמי; מניעת חקירה אתיקת התנהלות.
  146. הנהגה
    אהדה מקדמית, אסתטיקת התנהלות – דחיית ביקורת.
  147. הנדסת תודעה
    הפצת catch phrase לאימוץ והפצה
    ‘אנחנו הֶרואי’, ‘הם דמוני’, פשוטים וקליטים.
  148. מוסר
    אימוץ חוקי דת, מדינה, מונחלים.
    ללא בקרת סבירות עצמונית.
  149. פופוליזם
    טיפול ישיר בתודעת ההמון.
    טיפול במציאות – אמצעי משני.
  150. פופוליזם
    פגיעה במנהיג מגולגלת להזדהות ההמון.
  151. פופוליזם
    טיפול במציאות כאמצעי לטיפול בתודעת המון.
  152. פופוליזם
    תקשורת לתודעה מעצבת הווייה.
  153. דיאלקטיקה
    דרישה מיריב שיעמוד הן באידאולוגיה של הדורש והן של יריבו. 😉
  154. רטוריקה
    שימוש בשאלה להצגת עמדה טבועה.
  155. אינטלקט
    הבוז שמנהיגים רוחשים להמונים רב מלעג אינטליגנט להמוני.
  156. דמוקרטיה
    דיקטטורת פריבילגים בשם פרולטריון חש מודר.
  157. אידאולוגיה
    האדרת מנהיג וקידום שימור התכנסות הזדהותית
  158. אינטלקט
    החיים מאששים תפישות עולם.
  159. רטוריקה
    שימוש ב־’רק’ פוזיטיבי, כולל.
  160. הומור
    אין השתמעות אנדרסטיימנט, ניואנס, סאבטקסט,
    יישום ישירות הומור הופכי, ציני, קורבני.
  161. דיאלקטיקה
    איך תגיעו לשלטון אם לא תכבדו אותי?
  162. אינטלקט
    פשטנות; חוסר יכולת הכלה של מורכבות לוגית.
  163. תרבות שלטונית
    אין. שלטון בכל מחיר.
  164. זיוף בחירות
    מוצדק לניצחון. האשמה בהפסד.
  165. בחירות
    זיופים תומכים ומניעת הצבעה נוגדת.
  166. ייחוס קרדיט
    הצלחה למנהיג.
    כשל – לכוחות־על חיצוניים.
  167. אינטלקט
    מחוייבות למימוש סנטימנט.
    לא לאמת.
  168. התנייה
    לסנטימנט אידאה, אל, מנהיג. לא לאמת.
  169. מנהיג
    מושא הזדהות, מעבר לפונקציה חברתית מדינית.
  170. מנהיגות
    מתואמת עם אמוניות.
  171. סנטימנט
    מסורת – כמיהה למורשת עבר.
  172. פורמליזם
    פרקטיקה חילופית למהות ולמוסר.
  173. חוק
    ניצול ליקוי רשות
    כהגנה על מנהיג עבריין.
  174. כשל
    אין הודאה בטעות;
    לא תואם הנדוס תודעת תומכים.
  175. דמוקרטיה
    אין הבחנה בין פשטנות שלטון הרוב למורכבות שלטון החוק.
  176. נאו ימין רדיקלי
    תמיכת המון בנאשם פלילית, מנתץ רשויות חוק,
    בשם ‘דמוקרטיה’.
  177. מנהיג
    העצמה מאינסטרומנט פונקציונלי
    לאקזיסטנציאליזם מיסטי – קיום קודם מהות.
  178. עמדה
    תמיכה בניתוץ דמוקרטיה ושלטון חוק, וציפייה להערכה.
  179. הגות
    אבסורד פילוסופיה מאמינה, מתכנסת לפרדיגמות מקדמיות.
  180. תנאי
    “אם שמאל לא יהיה ימין – לא יהיה בשלטון.”
  181. בושה
    שקר, הסתרה
    במי התמיכה, למי ההצבעה.
  182. היררכיה: בהתחככות
    יושרה נכנעת > לתפישה רציונלית,
    ניגפת > מפני סנטימנט אמוני,
    נסוגה > מאינטרס אישי.
  183. מנהיג
    אחיזת יתר שלטונית נתפשת כאינטרס ההמון.
  184. פרקטיקה
    אין מורכבות תפישתית.
  185. פרקטיקה
    אין מורכבות תרבותית.
  186. פרקטיקה
    אין הגינות.
  187. פרקטיקה
    אצילות היא חולשה.
  188. אפקט מראדונה
    המון עני, מודר, מתנחם בפנומן מופרע, מוציא עין לממסד שבע, מתנשא.
  189. מימוש סנטימנט
    אימוץ פרדיגמות נטולות היררכיה לוגית.
  190. דמוקרטיה
    פשטנות ‘שלטון רוב’. לא מורכבות ‘שלטון העם’
  191. תפישה שלטונית
    ‘רק ביבי’, ‘ביבי מלך ישראל’.
  192. התמודדות דיאלקטית
    ‘אתם מחנה רק לא ביבי’.
  193. דיאלקטיקה
    ‘מי יכול להחליף אותו?’
  194. דיאלקטיקה
    ‘מה רע לך?’
  195. אינטלקט
    צמצום. פשטנות. חוסר יכולת הכלה של מורכבות לוגית.
  196. דעה
    התכנסות הזדהותית לסנטימנט.
    (גם אצל פסאודו שמאלנים.)
  197. תמונת ראי
    ימין נחרץ ונחוש משקף בבואה הופכית לשמאל נרפה.
  198. ממשל
    טיפול בתודעה, בסנטימנט, בתחושת הזדהות.
  199. שיח עם ‘שמאל’
    כמיהה לספיחת ערך אישי ולגיטימציה לסנטימנט.
  200. פומפוזיות
    צריכת סתלבט כ-
    Make America Great Again, מגן העם היהודי.
  201. עיוות דמוקרטי
    זיוף הצבעה, התנהלות מכוונת, חקיקה תומכת.
  202. להיות ולא להיחשב
    אלים, לא־דמוקרט, גזען, חסיד שוטה, נבער, פאשיסט, קיצוני קנאי.
  203. מוסר
    כוונה אידאולוגית מכשירה חיובית פעולות או תוצאות שליליות.
  204. דמוקרטיה
    משנית לאידאולוגיה.
  205. משילות
    העצמה, מזעור בקרה.
  206. דיאלקטיקה
    אבל מה עם?What aboutism
  207. דיאלקטיקה
    שימוש בגזירה שווה בהתעלמות ממהויות, מסדרי גודל שונים.
  208. מנהיג
    לפניו לא היה דבר, בהיותו תפוזים, אחריו חושחשים.
  209. התניה
    תחזוק סנטימנט וכבוד.
  210. אינטלקט
    האשמת אחר באסוציאציות והֶקשרים העצמוניים.
  211. רגישות
    התעלמות, חוסר עניין וקשב להגוּת,
    כהשתקה מעליבה ייחשבו, מחייבים תיקון ממוסד.
  212. תפישת למנהיג
    בעל כוחות־על. מיסטיקה.
  213. דיזוננס ערכי
    הזדהות עם ערכים ירודים אם נעשו בשם האידאולוגיה.
  214. דיזוננס ערכי
    הזדהות עם ערכים ירודים אם נעשו על ידי מנהיג נערץ.
  215. מנהיג
    כישורי־על, פולחן אישיות
  216. מנהיג
    החצנת גילויי הערצה.
  217. רומנטיקה
    מתועלת לאמונה – אל, למסורת – שימור וללאום – מדינה.
  218. תפישה עצמית
    מודרות. קיפוח.
  219. תיעול
    תחושת מודרות להזדהות ותמיכה בפריבילג מושיע.
  220. אבחנה קולקטיבית
    ‘אנחנו’ ו‘הם’.
  221. הקצאה אנרגטית
    חיזוק ‘אנחנו’, התגוננות מ’הם’.
  222. תביעה מאחרים
    להזדהות עם הסנטימנט.
  223. תביעת פרמיה
    אחר קיצוני יותר.
  224. אינטליגנציה דיסציפלינרית
    מומחיות בתחום צר.
  225. ייחול המון
    לשליט מיטיב.
  226. סימטריה
    גזירה שווה בין מהויות נפרדות וסדרי גודל שונים.
  227. התנחתות
    תיוג תוכן מורכב, רהוט, כ’התנשאות’.
  228. החצנת מבוכה
    לעג לתוכן וליוצריו בחסר כישורים להבנתו.
  229. ממשל
    כבמונרכיה – גם בני המשפחה.
  230. דיאלקטיקה
    בגללכם, אתם גרמתם לי להצביע ל…”
  231. ‘מסירות’ להמון
    פריבילג לופת שלטון, מנתץ דמוקרטיה, מתעמת עם מוסדות ושלטון חוק.
  232. אימת הגחכה
    ציפייה ודרישה להגנה.
  233. צמצום
    די בטיעון, מופע, חיווי, מעשה יחיד לתקף, לאשרר סנטימנט.
  234. סבירות רעיונית
    אין. אידאה מוטבעת בכריזמה נערצת.
  235. תודעה דמוקרטית נמוכה
    תחושת מודרות,
    הזדהות רגשית עם מנהיג כסמל לאומי נערץ,
    מעודד תפישה מיסטית של מעשיו,
    שכנוע שאינו ניתן להחלפה,
    התעלמות מפגיעה בדמוקרטיה, מעימותים עם שלטון חוק, עם גופי בקרה שלטוניים, אקדמיה ותקשורת,
    תפישת תאוות שלטונו כאינטרס אישי שלהם.
    בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
  236. תודעה דמוקרטית נמוכה
    כמיהה למנהיג מיטיב, מגן, מחסן.
  237. יישום רטוריקה דיאלקטית
    נתניהו מדגים דיאלקטיקה ושאר טיעונים שנוגעים לסטרוקטורת השיח ולא לתוכנו.
    זו רטוריקה אופיינית למצוקה אינסטינקטיבית או לבוז קר רוח, לאינטליגנציית שומעיו.
    המשתמש בה פוליטית מתייחס למאזיניו כקהל שבוי אינטלקטואלית.
  238. מדינה מופלאה
    פנייה לסנטימנט מיסטי מכנס קולקטיב עם תודעה דמוקרטית נמוכה,
    כחיפוי על פעולה ריאלית, נוגדת פרט, חוק או סבירות,
    מיטיבה עם אינטרס המסתלבט על הצאן, ולרעתם.
  239. אם שכחת
    נערץ סמכותני מסתלבט על סנטימנט אמוני–לאומני של בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
  240. אסירות תודה
    כמיהה מתבטלת למנהיגות מיסטית.
  241. נאמנות לרועה
    הפקעה וולונטרית, הפקרת בקרה, הפקדת סמכות למנהיג.
  242. L’État, c’est moi
    לואי ה־14 החיל שלטון אבסולוטי על נתיניו.
    כעת, נתינים מייחלים לאבסולוטיות נתניהו.
  243. טיפול בנראות
    הווייה מתווכת – תקשורתית, מילולית, טקסית – קובעת תודעת המון.
  244. סנטימנט ימני מזמין מענה לסיפוקו
    ובבוטות – סתלבט מנהיג על מעריציו.
  245. סתלבט השלכתי
    המון שמח על טרלול אחרים.
    בפועל, כמֶה לתעתוע תודעת עצמו.
  246. מינויים
    מינויים תומכי ריבון פרסונלי
    הם נתץ שלטון החוק סמוי
    בהרס דמוקרטיה גלוי,
    בתמיכת המון תודעה דמוקרטית נמוכה,
    מייחל למנהיג סמכותני.
  247. אחידות כמטרה
    התניה למניעת שיח, דיון, ויכוח, כדי להימנע ממחלוקת.
    פלורליזם = חולשה.

מלחמת תרבות על תצורת הדמוקרטיה; חזית, שמשני צדי המתרס נמצאות חלוקות משניות; סוציו-אקונומיות, דמוגרפיות, אתניות.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share