equalityבין אנשים ערך נאצל.

אז איך זה שיש כל כך הרבה פרשנות על היותו, משמעותו, יישומו?

מניח שמפני שבין אנשים יש שונות גורפת, מולדת ומתפתחת:

  • בכישורים,
  • במראה,
  • ביכולות,
  • בהזדמנויות,
  •  במימושן,
  • באנרגיה,
  • בתנועה,
  • במין,
  • גזע,
  • מוצא אתני,
  • אמונה
  • קרבה לטובין,
  • קרבה למוות.

אם להזכיר את חלקן.

כך ש

שיוויון בין אנשים- אין.

החיים מזמנים משקלים שונים, ומשתנים, למאפיינים שונים של פרטים במצבים שונים.

מי שנתפש בסיטואציה כ

  • חלש ודורש שיוויון, מתוייג כדורש חמלה,
  • חזק ודורש שיוויון, מתוייג כמעוות צדק.

לכן

שיוויון, כצדק, הוא שאיפה למימוש עם ידיעה מקדמית, שיש מגבלת הצלחה להשגתו.

וכך כחלק מחיים ראויים- לא משתמש במלה טעונה כ’מוסריים’, כהחלטה מקדמית פוסטולטית שיש לה השלכות פרקטיות, ללא רציונל משכנע, יש לקבל את עקרון השיוויון בין פרטים.

שיוויון נוסח המטפחת של תמיס אלת הצדק, המתייחסת לאנונימיות הטוענים.

themis

בשל כך, כשצדק מוחלט היא משאה שאין יומרה להגיע אליו, במקרים שאי אפשר לגזור ‘צדק’ יש להפר לשאוף אליו, ככל הניתן, ובעיוות כלפי החלש או המיעוט, לא כמטרה לחזק את החזק או להרביע את הרוב.

Share

Leave a comment

השאר תגובה