סוגיית עולי אתיופיה

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

לא פוליטיקלי קורקט

הערותיי, הארותיי ואמירותיי

הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה, אולי מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל’אסתטית’ זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.

אמירה ‘אני אוהב/ מכבד את העדה האתיופית’ שקולה בעיניי, ל- ‘אני לא אוהב רומנים’ או ‘לא מכבד תוניסאים’.
אמירה ריקה – מניפולטיבית.

חוק השבות הוא חוק מרע, מטיפשות; להביא עולה על רקע ‘יהדות’ או לא, נוגד היגיון וסבירות.

אני לא הייתי מעלה ‘יהודים’ בשל היותם יהודים. או לא.
כך לא הייתי מעלה ‘יהודים אתיופים’ בשל ‘יהדותם’.

כן הייתי מאפשר כניסה לישראל על בסיס הערכה יכולת כלכלית עצמאית של עולים אינדיבידואלים.

בצד קריטריון הערכת יכולת כלכלית כְּ-סף כניסה, הייתי מקצה מכסה לעלייה הומניטרית, תרומת החברה לרווחה האנושית. את המכסה המוקצית הייתי מפזר רנדומלית הין עולים.

על המדינה להקצות משאבים רבים לאפשר לצאת לאזרחים במצוקה לצאת ממצוקתם. בכלל זה יוצאי אתיופיה, כמובן.

לא מתפלא שרבים מאזרחים אתיופים נתונים במצוקה; עולים עם מיומנויות מקצועיות שאינם תואמים כלכלה מערבית מודרנית, בעלי אורח חיים קונסרבטיבי, מחילים וולונטרית צביון קהילתי, מנבאים התכנות גבוהה לקשיים הסתגלותיים.

אינני יודע מה הדרך ה’נכונה’ לקלוט את העולים עם הגעתם – לרכז אותם שיחושו את ביטחון הביחד הקהילתי, או לפזרם כיחידים.
ברור שפרגמנטציה של עולים כקהילה מקבעת מצוקה.

לאור אי-ידיעתי מה דרך הקליטה בעולים, הטיפול במי שבמצוקה, אני מעריך, שהבעיה תשמר על ציר זמן, בין דורי לרוב העולים.

אני מלא אמפטיה למצוקה של מי שסובל מהיותו אתיופי.
זה כל כך קלישאתי, שאני מבחיל את עצמי באמירה זו.

להפגין מותר וראוי על ידי כל מי שמוצא לנכון לעשות זאת, על אף שאני מסתייג מהפגנות, ואת אלה שאני משתתף בהן אני בורר לחומרה.

אינני מכיר בפשע על רקע שנאה, לאומי, או כל נרטיב צביוני שונה מנזק לאדם או רכוש. פשע הוא פשע הוא פשע.
כך, גרימת נזק לאדם או רכוש, הפרת סדר של מפגינים אינה מוצדקת בשום מניע.

השיח המאפיין את מנהיגי ונציגי הקהילה במדיה הוא על עומק המצוקה. ש’מצדיק’ מרי אזרחי. מפרטים מולקולרית מקרים מזעזעים. מוסיפים ‘די ל…!’.

אינני שומע פתרונות קונקרטיים.

אני אינני רוצה דווקא לפתור את בעית האחר, את בעיית יוצאי אתיופיה.
אני חותר לפתור בעייה חברתית שאני נמצא בה – יש כאן בעיה. גם שלי.

כולם רוצים ‘לפתור’ את הבעיה.
אני אינני יודע איך.
בבחינת קליטת מהגרים או קבוצות מובחנות הזדהותית – אינדיאנים ארה”ב, עם מיומנויות תעסוקתיות בסיסיות בישראל ובמקומות אחרים בעולם, חוששני שבעיית השתלבותם היא בעיה לטווח רחוק.

 

Share

מאת

יאיר yair דיקמן dickmann

לא מעניין

הערות? אשמח לתגובתך

Share