מקצוע הולך ונעלם

מספר המקצועות שנוספו במאה החמישית (הקורא יחליט אם לפני הספירה או לזו שאחריה) ביחס למאה הקודמת לה, כך משער, זניחה אם בכלל.

בין המאה החמש עשרה לשש עשרה, המצאת הדפוס הוסיפה מקצועות והתמחויות פריפריאליות מגוונות.

תחילת המאה ה 21 מתאפיינת (גם) בריבוי מקצועות, התמחויות ותתיהן, תוך הקטנת סף הכניסה אליהם, מוביליות קלה ומהירה ביניהם, יישום מולטידיסציפלינריות בתוכם ודינמיות במהלכם, וזאת תוך ניוון כמה מהמקצועות מסורתיים.

בצד הציפייה שמקצוע נכחד יתאפיין בשימוש הולך ופוחת בתוצריו- נניח אולי יצרני מגבעות כובעי גברים במערב, מתקני שעונים מכניים, עובדי דפוס, מתקני נעליים או מכשירי חשמל,
רוב המקצועות הנכדים נעלמים לא בשל העדר השימוש בתוצרת, אלא בשימוש יתר, הורדת סף הכניסה וקבלת או בחינם או בייצור אוטומטי- עיתונאות בתשלום, כמשל.

בהליך ההכחדות, בעלי המקצועות הנכחדים משרתים פחות ופחות צרכנים
שעומדים על רצונם ובקשתם לצרוך את התוצרים, וכך בעלי המקצוע הופכים לנותני שרות פרימיום, וחווים שגשוג מקומי, אישי.

Share

השאר תגובה