קוועץ’ לחופש ביטוי

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מקרה בוחן

איתמר בן גביר תבע את עלבונו על שעובד בתחנת דלק קרא לו ‘נאצי’ והצדיע לו במועל יד.

עובד

לא יפה, לא אסתטי.

חברה [-פז]

על החברה – כאינטרס של החברה לא בשל עיגון חוקתי – לפתח, ליישם ולתחזק קוד שירות מול לקוחותיה, לנקוט באמצעים מנהלתיים משמעתיים מול עובד שפועל בניגוד למדיניות השרות של החברה, וגורם לה נזק.

תובע

איתמר בן גביר אוחז בתפישות אמוניות – זכותו המלאה – ובתפישות לאומניות שקונסרבטיב מוצהר כאראל סג”ל קורא לו “ימני קיצוני’ באהדה.

בעייתיות תפישות בן גביר, מבחינתי, היא שאיפתו להחיל צביון מובחן על כלל, להלן הצרת חרות פרט.

גם להבנתי, איכות ערכיו הלאומניים של בן גביר, דומים לאלה שהצמיחו פאשיזם בסגנון הספרדי איטלקי והגרמני ברבע השני של המאה העשרים.

במסגרת תפישתו את המדינה כגוף חזק והדוק, בן גביר מגיש תביעה, מבקש את חסות המדינה שתעזור לו לתבוע את עלבונו, תחזק את המדינה כגוף אוכף, תעזור לו לעשות את ההפרדה מבחינתו: בין לאומנות יהודית נשאפת ללאומנות נאצית משוקצת.

רשויות שפיטה

אינני יודע מה יפסקו נציגי החוק.

מבחינתי, לכל אזרח שמורה זכות הביטוי כולל תנועות, באשר הן, כל עת שלא נגרמה חבלה פיזית.

כן אני מייתר את אלמנט ההסתה, שכן, במסגרת חופש ביטוי ניתן לומר הכל.
‘מוסת’ פועל מטעם עצמו, אינני מטיל אחריות על ה’מסית’, ומוריד מאחריות ‘מוסת’.

אני מקווה

  • שתביעתו של בן גביר על ‘פגיעה’ בו, שמקדמת ערכים לאומניים, לא תוכר.
  • שהעובד לא יורשע על ‘העלבת’ פרט מסויים, או גרוע יותר, העלבת יישות אמורפית כמבנה מדיני.

אני מקווה כך כדי

  • לשמר חופש מלא לביטוי מוחלט, ללא סייגים.
  • להמנע מפרשנות בלתי ניתנת לחיזוי –בשל מגבלת היכולת לקבוע מה היא הסתה, יש להמנע מהבחנה סובייקטיבית, מפוזיציית הבוחן, מהי השפעת ‘מלל מסית’,
  • למנוע הפחתה מאחריות פועל פיזית באלימות, שיסתתר מאחורי הטיעון ‘הוסתתי’,
  • לא לתת לרשות כלשהי להכנס לתודעת פרט, כמערכיה איום או נזק תפישתי,
  • לא כמגוננת – מגננה על תודעה אחת היא התקפה על אחרת,
  • לא להתייחס לטקסטים נאמרים כלשהם באופן רגולטורי, ולא להעצים את כוח הרשויות.

המגבלה

Shouting fire in a crowded theater

במקרי קיצון, להמעיט ככל הניתן, יש להתגונן ולהעניש מי שגורם נזק במובהק במלל.

ולסיום

רגולציה על חופש היא מהות משטר ימין בכל עת גאוגרפיה, תרבות ושפה.

אין ליברלים פרוגרסיבים שתומכים ברגולציית חופש ביטוי.

היברידים – ליברלים כאילו, למחצה – ימיטו על עצמם את אסון הרגולציה, שכן ימין מיומן יותר במימוש הצרת זכויות פרט וחופש ביטוי, ויש לו פחות עכבות ביישומו.

הגבלת חופש ביטוי הוא כלי התקפה של קונסרבטיבים,
לא אמצעי התגוננות של שוחרי חופש פרט.
Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share