משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
אז זה הולך ככה
אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.
פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו “מה אדוני מעדיף?”
“אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת.” פירט.
“אין על ליסה הפראית” מעידה המדאם “במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך.”
ההוא הלך בפרוזדור, דלת שלישית משמאל, נקש, פתח, ואופסט, מצא עצמו מחוץ לבית ההנאות.
נבוך, חזר החבייר לבורדל, פנה לגברת. זו שאלה לרצונו, והלה פירט “אנאלי, שחורה, נמוכה, דשנה ומטופחת”, אולי ימצא משהו אחר.
“אם כך, רק שנטאל החמלתית” אמרה גבירתנו והנחתה – “בפרוזדור, ימינה, דלת שניה משמאל. ממתינה לך.”
ידידינו הלך בפרוזדור ימינה, דלת שניה משמאל, נקש, נכנס, ואופסיק – מחוץ לבית הבושת.
החבר התעצבן חוזר, פוגש את הסרסורה, ואמר “אני רוצה מסורתי, רגילה בינונית!”.
“יופי אמרה גבירתנו “ג’אנט האלוהית ממתינה רק לך בדלת האחרונה במעבר.”
ביז’ו מיהר למעבר הגיע לדלת האחרונה, לא דפק, פרץ ת’דלת, וטראח, מצא עצמו מחוץ לבית היצאניות.
החרמן איבד את עשתונותיו, נכנס, צורייח “מה קורה פה, פה? זה בית זונות זה? איפה השרמוטות?”
“תראה,” ענתה לו המדאם בנחת “זונות,עוד אין. אבל איך השרות?“
