רוע אנושי

כנראה שאין כל כך 'אנשים רעים'.

התנהגויות אנושיות שאינן תואמות את תפישת קידום טובתנו או ערכים החשובים לנו, מתוייגות כ'רעות'.

ובכל זאת, ישנם מקרי 'רוע' קיצוני שגובלים בפתולוגיה- פחות מעניין.
היותר מעניין, כאן, ההתייחסות ל'רשעות', 'רוע' זמין, קיים מעבר לפינה שכולנו חווינו.

אנשים מתנהלים על פי הכרתם, בהתאם לתפישתם את אופן עשייתם כמקדמת את טובתם.
אנשים נבדלים האחד מהשני (גם) בתפישת טובתם, לאיזה טווח זמן מסתכלים שעשייתם תיטיב עימם, או תגבה תשומות מהסביבה, האם הסביבה מוכנה למחיר שהפעולה תגבה ממנה.

בדרך כלל, אין מי שבמובהק, רוצה להרע לאחר.
אלא, לקדם את רצונו, על ציר הזמן, ובחיסכון משאבים שיעזור לו לקדם רצונות נוספים ואחרים.

תפישת ה'קנאה' ניתנת לפרשנות, שהאחר בהצלחתו מונע את קידום המקנא.

התיוג 'רע' נובע, מקידום רצון של אדם, כאשר בדרך נגבו מהאחר משאבים שהוא לא התכוון לתת.

הערכים שמימושם גורם לתפישת 'רוע' על ידי האחר:

  • ציר ערך:
    • אילו ערכים של האחר הופרו בעקבות השגת ערך הפועל.
  • ציר זמן:
    • מיידיות- חתירה למימוש עכשווי של רצון שעולה המשאבים לאחר
  • ציר מחיר משאבים:
    • על כמה טובין אינדיבידואל מוכן לוותר בתפישתו את טובתו ביחס לנזק שייגרם לאחר- באיזו מידה השגת טובים של אחד עולה בקנה אחד עם תשלום טובין של אחר.
Share

תגובה אחת בנושא “רוע אנושי”

  1. צרת רבים חצי נחמה? או נחמת שוטים? זה לא משנה. בפועל חלקים גדולים מהאוכלוסיה ממקמים את תחושתם ושביעות רצונם מהקורה סביבם. ולכן דברים לא טובים שקורים לסביבה הרלוונטית להם, מוסיפים קורת רוח. מכאן ועד לעשות צעדים פעילים הדרך קצרה. מסקנתי היא, יש רוע. ולא מעט.

השאר תגובה