פגוש פוגייש פגשתי – הֶצְלֶב אהדה ספורטיבית

מוקדש* למיומנים** מקדימי התכנסות הזדהותית**** להערכה רציונלית***** בהסכנה******

סנטימנט קודם

להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותי קודם להערכת מצב רציונלי.

מכניקה תודעתית

בצומת תפישתי, בהערכת גירוי חיצוני, בברירה בין חלופות אפשריות, מופעלת מכניקה תודעתית:

  1. זיהוי הסנטימנט המסויים אליו תודעה מתכנסת
    • בכוונה לספקו,
  2. בחירה בין כמה סנטימנטים
    • במקרה של סנטימנטים מתנגשים [שמירת שבת, צפייה במשחק קבוצה אהודה בשבת.]
  3. תמלול העדפת הבחירה,
    • לא בהכרח תמלול חיצוני, לאחר כלשהו,
    • לאו דווקא תמלול הסנטימנט,
  4. פעולות מקדמות את ההעדפה,
    • פרקטיקת מימוש הסנטימנט.

התכנסות אהדתית

בישראל, התארגנות קבוצות ספורט הן בנות של אגודות ספורט, נכדות להתארגנויות פוליטיות. ישנה פרגמנטציה של קבוצות ספורט לשלושה מרכזים עיקריים:

  • בית”ר
  • הפועל
  • מכבי.

אלה הם תוצרי תפישות פוליטיות מובחנות.

אוהדי כדורגל בישראל, מוכלים בשלוש קבוצות ארכיטיפיות מובהקות, כדורסל שתיים, לכן, מעט פחות מעניין ומובחן, בהקשר זה:

בית”ר ירושלים הפועל תל אביב מכבי תל-אביב
ארגונים: ימין, חרות, אצ”ל לח”י תנועת הפועלים, העבודה, מפא”י, שמאל מרכז, ימין מתון, בורגנות, ליברלים
ייצוגיות סטריאוטיפית סוציולוגית, אידיאולוגית: אמוניות, לאומנות, עוני, שולי חברה, פשטות, שנאת זר. מעמד בינוני נמוך, שכירים, השכלה, מוקדי כוח של ראשית המדינה. עצמאיים, רווחה כלכלית, בלתי מאורגנים.

מאפיינים אלה מובחנים באופן מובהק בהקמת ארגונים והתפתחותם בהצטרפות בוגרים אליהם.

בהמשך, כשאוהדים מצטרפים, הפן האידיאולוגי מטשטש, מִתחזקת ההתכנסות אינסטינקטיבית:

הטייה סוציולוגית הטיית טעם
התכנסות פרט לסוציולוגיה מקיפה – קבוצה, דמות דומיננטית, שפרט שואף להסתופף בין מי שהפרט רואה עצמו כמושא השתייכות אליהם.
ניתן לצפות להלימה תפישתית בין שיוך תפישתי של פרט לבין המקיפים אותו ואהדתם הדומה.
כשבן עסקן הסתדרות מתעטייף בגיל 7 בצעיף אדום, קשה להניח שאהדתו היא תוצר של קידום תפישות חברתיות מובחנות.
אהדת קבוצה בשל
הצלחתה בנקודת זמן,
סנטימנט מובהק לעיר,
לדמות ספורטיבית מעוררת אהדה.

    צֶלֶב תפישתי

    מולי ספרא ניסח לי, שהסבר באמצעות דוגמא, הוא הנחות בתצורות ההסברים. נפלא!

    ואז קורים המקרים בהם איתן כבל אוהד מכבי תל אביב, יריב לוין אוהד הפועל תל אביב, המקרים המעניינים בהם, ישנה אהדה, בהנחה שהיא אותנטית ושאינה מוחצנת לצרכים פוליטיים עושה הצלבה בין פרטים מוטי תפישה מסויימת לקולקטיב הזדהותי שונה.

    איך קורה?

    1. זיהוי הסנטימנט המסויים אליו תודעה מתכנסת
      • בכוונה לספקו,
        • בשכונה/ חצר, כילד, התכנסות לקבוצה מסויימת, או המנעות מהניגוד, לקבוצת הספורט
        • בכיתה/ במפלגה, כנער, התכנסות לערכים תואמים מכניקה מחשבתית  אישיות.
    2. בחירה בין כמה סנטימנטים
      • במקרה של סנטימנטים מתנגשים [שמירת שבת, צפייה במשחק קבוצה אהודה בשבת.]
        • במגרש, התנהלות על פי סנטימנטים מוטבעים,
        • באחו הפוליטי, על פי הסנטימנטים האחרים.
    3. תמלול העדפת הבחירה,
      • לא בהכרח תמלול חיצוני, לאחר כלשהו,
      • לאו דווקא תמלול הסנטימנט,
        • לא נצפו גילויי בלבלה, בהם יריב לוין או איתן כבל
            • קידמו פוליטית ערכים מאפיינים את אוהדי קבוצתו האהודה,
            • באצטדיון שרו ‘יאללה בית”ר!’.
    4. פעולות מקדמות את ההעדפה,
      • פרקטיקת מימוש הסנטימנט.
        • קידמו כמיטב יכולתם את נטייתם הפוליטית,
        • אהדו את קבוצתם.

    דילוג מיומן בין סנטימנטים מוטבעים, סותרים.

    תובנותיי

    סנטימנט הטייתי מקדים ניתוח, בקרה רציונלית.

    בקרה רציונלית מגיעה לאחר הטמעת הסנטימנט.

    תשומות תודעתיות מושקעות ליישוב סתירה בהתנגשות בין סנטימנטים.

    מחשבה רציונלית עוסקת במשמעויות הקדמת הסנטימנט לבחינתו, ביישוב בין סנטימנטים, ובתצורתה הגבוהה בהפשטת הסנטימנטים ועריכת סולם היררכי מקדמי שתואם את רווחת בעל המחשבה.

     


    * אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות שמרנים חובבי מלל מרהיב, המובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.

    ** למיומנים – צְבורֵי ניסיון רב ביישום התכנסות ליישום סנטימנטים,

    *** למקדימי התכנסות הזדהותית – למעשה, כולם.

    **** להערכה רציונלית – בקרה האם לממש סנטימנט.

    ***** בהסכנה – רואה, ראיתי, מסכים במנוד ראש.

    Share

    השאר תגובה