פגוש פוגייש פגשתי – מתחזקים תחושת ערך

מוקדש* לנכשלים** – לכולם, בצער***

פוגש רבים ממכריי שעיקר תשומותיהם התודעתיות מתועלות ל

  • הערכת חיוויי המציאות אליהם נחשפים – עד כאן אינם שונים משאר האנושות,
  • אינסטינקטיבית, הם חוששים שהחיווי המתקבל יְפָחֵת להם תחושת ערך – ישנם לא מעטים כאלה,
  • הם נוקטים בטקטיקות דפנסיביות להתמודדות עם תחושת הערך הנידפת
    • הן במניעה פרו-אקטיבית או בדרישה מזולתם להמנע ממצבים ממין אלה,
    • והן בתגובתיות חיזוק תחזוק פוזיטיבי של תפישת ערך.

 


* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל -' בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים אינסטינקטיביים, שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** מי שלא מצליח לתחזק תחושת ערך ומקצה את מרבית תשומותיו האינטלקטואליות להעריך כל גירוי חיצוני כמאיים על תפישת הערך הנידפת, ולפעול דפנסיבית להגן עליה.
*** קשה לי איתם;
הרבים הסובלים מבעיה זו מעוררים את סקרנותי, את הזדהותי האמפטית.

עם זאת, אני מואשם תדיר בתרומתי החיובית, במובן של היותה, והשלילית במובן ערכה, לגירוי האיום המתמיד בו הם נמצאים.

נראה ש
התקשורת בה אני נוקט, התוקפנות הנתפשת שלה, המתרחקת מנחמה מילולית מחוותית,
על מצע אישיותי המסויימת הנוטה לערער,
באינטראקציה איתם עם דמויות מהז'אנר,
מחלצת חיוויי תגובתיות דפנסיבית ממי שמגיע מרקע של עניין עם תחושת ערך.

העניין הוא, שבחלק ניכר מהמקרים שאני טורד מנוחת נידפי תחושות ערך, אינני מתכוון לטלטל את תחושת הערך. על גרימת אי נוחות זו אני מצר, גם אם אינני עושה רבות להימנע מכך.

Share

השאר תגובה