פגוש פוגייש פגשתי – התמרה לפעולה אוחזת

מוקדש* למתוק נדיב, מצמצם אינסטינקטיבית**

התמרת קונספט לפרקטיקה

טיילתי עם חבייר בחו"לגריה.
"עלה על המדרכה" גער בי כשפסעתי, באופן מסוכן מדי להבנתו, על הכביש.

"לא רוצה להחזיר אותך בארון" ניפק רציונל מתמיר את תפישת מותי לחייפץ, ופעולה.

הבהרתי, שאם אתפגייר בנייכר, שישאיר אותי שם, למדע או למאכל מקומי, אין לי העדפה או סנטימנט לגופתי בקונפיגורציית חסרת החיים ומתוך כך ערך.

"אז למען משפחתך" אכף עלי את סט ערכיו הנורמטיבים.

הבהרתי שגם להם גופתי לא משנה.

האיש שכבר נחשף לתפישתי זו בעבר, מסרב לקבל, כלומר לא הטמיע את הקונספט, ואמר – "כשנחזור לארץ נברר את העניין הזה."

"אנא ברר" והוספתי "גם אני לא אטפל בגופות ילדיי."

התפתח שיח שבו שנינו שיתפנו את ערכינו – כלומר הוא את שלו, בנושא
'חשיבות מקום הטמנת הגופה כמקום התייחדות, ולא ממקום של דת',
ואני מציק.

ושם לב למכניקת ההקשה – השאלות המבררות, המנחות, המובילות לקליימקס ההתמרה.

חזרנו לארץ.
דיבר עם בת זוגי – לא באמת וולונטארית – על הנושא.

אוששה, שאכן זו הגישה.

"טוב" אמר לצחוקה המתגלגל "כשנסע בפעם הבא אביא שקית."


*  אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים תפישתיים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.

** התניה בה הוויה, סיפור, סוגיה, בסופה, התממשותה, תוביל לפעולה פותרנית.

Share

השאר תגובה