מניית US Wireless

חידושיי והמצאות, חידושים והמצאותיי

ייצוב רכב בסיבוב

הפנטזיה המוטורית הראשונה של הייתה טריומף הראלד, פתוחה.

כשאבי, בכיתה א', לימד אותי את יסודות הנהיגה בנותנו לי את הגה הסימקה 1000, 1964, מספר רישוי 230-802.

שמתי לב כרוכב אופניים, שהגוף נע עם כיוון ההגה, וההשפעה על הכוחות המופעלים, והמאיימים על יציבות הרכב.

מתי שהוא בהמשך, עוד באילת, כלומר לפני 1969, אז עזבנו את אילת, בהשראת רכב שאינני זוכר מהו, שיש לו שני פתחי תדלוק, משני תידיו, הגיתי מנגנון שיסיט את דלק הרכב מצד לצד בהתאם, הפוך, להטיית הרכב עם פנייתו.

כמובן שלא היה לי פתרון למנגנון, אך בהחלט לעובדה שיש ליצור מנגנון, בלתי סביר אז, שיטפל בשני ממדים:

  • ידע לחשב כמה מהנוזל יש להעביר בהתאם לכוח המופעל על הרכב,
  • להתמודד עם הפחתתו תוך כדי תנועה.

ב- דצמבר 2016, נחשפתי לכך שבקונקורד, עשו שימוש ברעיון, בעיקר כדי לקרר את הכנפיים.

שיטת איכון

בשירותי הצבאי, איכנתי קורנים.

איכון במרחב עניין אותי.
עקרונות השיטה, Direction of Arrival, הונחו ויושמו במלחמת העולם הראשונה, ויושמו שתי שיטות נוספות, Time of Arrival, וכן Interferometer.
במילואים, ב- 1984, עליתי על שיטה רביעית- שימור הסיגנל הסינתטי כפי שנקלט על ידי המאכן מעיד האם קורן משדר ממקומו הידוע, או האם נקלט סיגנל חדש, שמקורו בקורן חדש, או בקורן קיים ששינה מיקום או פרמטרים של שידור.

ב- 1986 אושר הפטנט בישראל, il90762.

בארה"ב ניסיתי לקדם את הרעיון, נואשתי מלרשום עליו פטנט.

בסוף שנות ה- 90, חברת US Wirelss, יוצאי התעשייה הצבאית, ערכה נסיונות בשתי ערים לאכן טלפונים סלולריים בשיטה זו.
הם לא הצליחו, והמייסד נמלט. בשיאה שווי השוק היה כמיליארד $. ניהלתי מגעים על שימוש בפטנט שלי.

מענה קולי

ב-1985, בדרום אמריקה, הגיתי שיפור המזכירה האלקטרונית, באופן שתאפשר למתקשר לקבל, למשוך, הודעות שמיועדות אליו, באמצעות זיהוי סיסמה.

והשאר הוא פיתוחי התא הקולי, מוצר שפרח כעשור מאצע שנות ה-90, ונעלם.

מכונת כתיבה

מכוננת כתיבה
היה לי, ועדיין, פֶטיש לכתיבה מוקלדת.

בצבא, 1980, היה הגילוי. כדורית. רק חבל שאין זיכרון, ואי אפשר לתקן טעויות. כשבסוף הדף. וכשהדף הוצא מחוץ למכונה.

כשאני נזכר ביחס לכמות ההקלדות לתוצר המודפס בפועל – אני נחרד.

מכונת כתיבה אלקטרונית

קליפורניה 1984, נחשף לראשונה למעבד התמלילים. על מחשב. עורך טקסט.

וואו. זוכר. כתבתי עליו את הרעיון לפטנט האיכון.

פתרון נהדר, בלתי ניתן לנשיאה.

ניו יורק 1985, למדתי באוניברסיטה להקליד עיוור. באנגלית. מאורע. התאמנתי בבית על מכונת כתיבה מסורתית שקבלתי במובינג.

מכונת כתיבה אלקטרונית

1986 הוXמתי ממכונות כתיבה ניידות. רכשתי את הקנון. 4 סוללות בומבילות, שורה אחת תצוגה, ועמוד אחד זיכרון על נייר טרמי. כלומר, זוכרת עד עמוד כל זמן שמחוברת למקור חשמל.
דורון, איריס ואני טסנו מניו יורק לקליפורניה. לקחתי את המכונה לטיסה, לעבוד על מטלה לאוניברסיטה.

הדיילת ראתה אותי מקליד כשהאפאראט מונח על מגש האוכל, ".I have never seen something like that" אמרה, התפעלה כההוא שראה לראשונה ג'ירפה. רק שההוא לאחור, והיא לקדים.

פתיחת סים

כשניהלתי את מוקד הדאטה ב- orange, פעלתי החל משנת 2000, שכל סים שנמכר יהיה פתוח לשימוש בדאטה, שכן לפני כן, הוא היה נפתח רק לפי בקשה מפורשת.

כל גורם בחברה התנגד, כשהטיעון המנצח היה 'אין חברה בעולם שפותחת את השירות כברירת מחדל'.

החל מ-2002, כל סים ניתן פתוח לדאטה.

זיכרון ענן

בשנת 2003 הצעתי לתת שירותים over the air, שעיקרם איחסון המידע שעל טלפון הלקוח בחוות הזיכרון של החברה.

עדשות מולטיפוקליות דינמיות

בשנת 2009, בעקבות צורך/ תסכול אישי, משקפיים שימדדו את המרחק לאובייקט,
וישנו את הדיאופטריה של העדשות,
וזאת לטובת מולטיפוקליות.

כלומר במקום מולטיפוקליות סולידית- אופטיקה משתנה על ציר התעלה,
העדשה תשנה את תכונותיה בהתאם למרחקה מהאובייקט.

אז זהו-

http://www.switched.com/2011/02/16/hi-tech-auto-focus-eyeglasses-appearing-in-stores-this-spring/

http://www.psfk.com/2011/02/next-generation-eyeglasses-have-lenses-that-auto-focus-for-you.html

http://www.gizmag.com/trufocals-adjustable-focus-eyeglasses/16629/

GPS

לניווט ה- gps נחשפתי ב-1992 כאמצעי ניווט טיסה, עם ה- Garmin 100 של רוני יאיר.

במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000 שולב רכיב הניווט בטלפונים סלולריים.

ב- 2010 חשבתי שכאמצעי שמירה על על רכוש גניב, מכוניות, אופנועים – אם אודה על האמת 😀 , כדאי להפריד את הרכיב, שישדר את מיקומו באופן רציף שיזעיק במקרה של שינוי מיקום בלתי מאושר – כלומר יישום קטן אצל בעליו של הרכוש נושא רכיב ה- gps.

יולי 2016 דברתי על כך.

אוגוסט 2016 נתקלתי ב- TrackR

Share

השאר תגובה