iOS Android

טכנולוגיה, סוציולוגיה תרבות ופוליטיקה

חתירה לפרגמנטיות, אֱמוניות, לאומנות, סדר, כוח גדול עוצמתי, התכנסות הזדהותית, פשט(נ)ות נתפשת להמון, חתירה לתוצאה, גאולה, הסמלה טקסיות, עכשיו מייד, התקשרות רגשית,
לעומת
חתירה לרציונליות, התבדרות, ערעור, מורכבות, פרקטיקה דה פרגמנטית, מקדמת נטולת מצע הקשרי.

קפיצה להמשך ה-התייחסות הלא טכנולוגית, בעמוד זה.

הא/ערות על מערכות ההפעלה לסמארטפונים

ההעדפה בין מערכות ההפעלה, לתפישתי, היא עניין של סט טעמים מוטמעים ראשונית.

הנטייה להעדפת מערכת אחת על אחרת – בהנחה שיש העדפה כזו, קשורה להיררכית קישורים להתניות בסיסיות גבוהות יותר, אולי נמוכות יותר, ובכל מקרה קרובות יותר לליבת אישיות, מתקשרות עם אחרות, ומעניינת, שכן בהעדפה זו

  • ממד ההשרדות- לא קיים,
  • ממד הפרקטיקה- זעיר,
    כך שהבחירה היא זיקוק רצון, טעם טהור, מימוש העדפה אישית.

כיף ללא נקודה, למי שהנושא מעניין אותו, כמובן.

מערכת ההפעלה היא התוכנה הבסיסית, המותקנת ראשונה על מחשב לאחר הדלקתו הראשונה המארחת יישומים אחרים שלשמם, בעצם המחשב נרכש.
טלפון הוא יישום נוסף המותקן על מחשב.

כך, מפתחים עובדים על רעיון לאפליקציה ועליהם לייצר מספר גרסאות של אותו יישום בהתאם למערכות הפעלה:

  • iOS
  • אנדרואיד
  • חלונות מובייל
  • סימביאן
  • בלאקברי

החלוקה בין מערכות ההפעלה מייצגת

  1. הבדל בין
    1. מערכת iOS של apple יכולה להיות מותקנת אך ורק על מכשיריה- הברזלים שמייצרת, הם היחידים שעושים בה שימוש,
    2. אנדרואיד, שפיתחה Google, מותקנת על רוב מכשירי סמארטפון,
      שאר היצרנים (רובם המכריע למעט בודדים ומעטים) שאינם אפל, משתמשים במערכת זו,
      כאשר מיקרוסופט ניסתה להנשים את נוקיה עם מערכת ההפעלה של חלונות מובייל,
      וגוגל, בדומה לאפל, גם היא שותפה לייצור מכשירים, תחת מותג Nexus,עם Asus ו- LG u ותחיית השוֹבְקִים של Motorola.
  2. הבדל בבחירה
    1. וולונטארית, הבוחר את מכשירו לאור סט העדפות מתומללות או לא,
    2. למי שהבחירה 'נכפתה' עליו, או מפני שקיבל מכשיר מסויים ממי שאין לו השפעה על הבחירה,
      או שנמצא בסיטואציה שהמחיר לרכישת מכשיר המסובסד באופן שממזער עד מייתר את שאר הערכים המשפיעים על בחירה כרצון, העדפה וטעמים.
אלמנט השוואה
iOS
אנדרואיד
חלוציות הסמארטפון הראשון, מי שהמציא את הקונספט, מי שכינס למכשיר הטלפון מגוון רחב של יישומים והמיר את הלחצנים במסך מגע, היה האייפון שעשה שימוש במערכת הפעלה iOS.
מטבע הדברים, למערכת זו הייתה שליטה מוחלטת בשוק ואבדה.
הגיח אחרי, מאחור, ועקף את ה- iOS מבחינת כמות המשתמשים בעולם.
כמיהה למוצר עצמו. לפונקציה שממלא.
נאמנות  קהל משתמשים רחב ונאמן כמאפיין.  פונקציונלית שאינה משמרת נאמנות.
אסתטיקה הקפדה מציבה סטנדרטים בלתי ניתנים להגעה. פחותה בהשוואה ל iOS
מבחר מכשירים קטן, עד לאחרונה אחת לשנתיים הושק דגם ראשי, לאחר שנה שדרוג שלו.
כעת הגדלה למגוון דגמים מצומצם.
גדול מאד, משרעת רחבה בין יצרנים, בין דגמים, בין מכשירי קצה חדשים למכשירי בסיס.
מגוון אפליקציות אינו פרט חשוב או משמעותי, שכן מה שחשוב הוא אותו פלח צר של אפליקציות נפוצות. אלה קיימות לשתי מערכות ההפעלה.
בתחילת הדרך היu ל- iOS יותר אפליקציות/
ישנה מערכת ההפעלה, ששווה לעבור בשבילה למי שאוהב אותה- לiOS. הפלטפורמה לכל היישומים – היא הסיבה העיקרית, בשל ייחודה והיותה באפל.
כיום יש יותר אפליקציות לאנדרואיד.
את האנדרואיד לא 'אוהבים'- מתייחסים אליה פונקציונלית, ויש מי שממש לא אוהב.
מחיר מוצרי פרימיום יקרים משרעת רחבה של מוצרים, מיקרים ברמת אפל לזולים ביותר, וחיקוייהם המוזלים עוד יותר.
חדשנות החדשנות של אפל קיימת עם סוג של טעם לוואי.
כנחמדות של מלון או בנק- נחמדים ברמת הממשק כדי שבעת צרה יהיה לפונה נעים לפנות אליהם ולשלם הרבה.
אפל חדשה בקונספט של כינוס פונקציות פרטניות כטלפון מצלמה יומן משחקים יוטיליטיס ועוד על מכשיר גדול מסך עם לחצן אחד. למימוש הקונספט הזה בנתה ממשק אינטואיטיבי, לסוג מסוים של אנשים, על מצע אסתטי מקסים תוך הצבת מחסום בין המשתמש לבין המכונה.
אנדרואיד מורכב יותר למשתמש, אסתטי פחות.
מתקשר עם תפעול המכשיר ברמה גבוהה יותר לא רק עם הצורך בתוצאה, שנראה מיותר למי שמחפש רק את הפונקציה.
פריצת דרך טכנולוגית על אף שמיוחסים לאפל פריצות טכנולוגיות, בפועל, החברה מתמקדת, קנתה את עולמה ואת חיבת צרכניה, באינטגרציות קונספטואליות, פחות טכנולוגיות.
כלומר, החברה מאתרת טכנולוגיות קיימות ומטמיעה אותן במוצריה. ברקיחת מרכיבים אקלקטיים כאלה, נוצר קונספט חדש. מרהיב.
עם זאת, ברוב המקרים ישנה טכנולוגיה מתקדמת יותר של כל אחד מהרכיבים במוצרים אחרים.
קפיצות הצפרדע הטכנולוגיות, מעבדים מהירים, שימוש בזכרון, מאפייני מסך, רזולוצית צילום, פרוטוקולי תקשורת, מוטמעים, בדרך כלל, באחד ממכשירי האנדרואיד.
אמינות תפעולית גבוהה יותר שכן המערכת סגורה והדוקה – קאנטרי קלאב סגור – ומאפשרת אך ורק ליישומים שעברו התאמה מושלמת לעבוד בה.
אפל שולטת על מה שמוצע לעבוד במכשיר, ולא ניתן להפעיל יישום שלא עבר את הרשאת אפל.
שוק היצע וביקוש – חוף ציבורי פתוח -ובלתי מפוקח בו ניתן לכל יזם להציע את יישומו למי שרוצה להתקינו במכשירו ללא פיקוח או בדיקה את איכות והתאמת היישום.
אמינות רכיבית  ייתכן שלאפל יש רכיבים טובים יותר, או באותה מידה, מאשר לטובים שבמכשירי האנדרואיד, לבטח יותר מאשר למכשירים הממוצעים. פרט למכשירי חיקוי סיניים, שלא שווים את עשרות הדולרים שעולים, בדרך כלל מכשירי האנדרואיד מתיישנים לפני שמתקלקלים טכנית ומכריחים תיקון או החלפה.
תיקון מחירי תיקון של מוצרי אפל תואמים חברה שממצבת עצמה כמוצר פרימיום. שוק פתוח של תיקונים וחלפים.
הגבלה מובנית  במוצרי אפל מסיבות כלכליות – אתיות אם גם לא אסתטיות במובן שמנצלת את בלעדיות השימוש במערכת ההפעלה – המוצר לא מאפשר:

  1. פתיחת מכשיר לתיקון,
  2. הוספת רכיב זיכרון על הזכרון שמגיע מקורית (כאשר ההפרש בגודל הזכרון הוא 'שערורייתי/ מגוחך' בין תמחורו לבין עלותו,
  3. החלפת סוללה.

בנוסף, אפל משנה מעת לעת את כניסות המחברים החיצוניים כדי לגבות מחיר נוסף על כבלים, כחלק ממדיניות שבמודע לא מתחשבת בתאימות למכשירים קודמים.
כך, אפל משדרגת את iOS ו'מעמיסה' במודע על דגמים וותיקים, שמתקשים לשאת מערכת הפעלה כבדה, ובעצם דוחקת במשתמשים אקטיבית לשדרג את מכשיריהם.

 רובם המכריע של מכשירי אנדרואיד – אלה של גוגל, Nexus, אמצו את הגישה של אפל, מאפשרים את פתיחתו, את התיקונים הנדרשים, תחיבת זכרון חיצוני על זה שהגיע עם המכשיר, וכמובן להחליף סוללה.
הזדהות רגשית  בין צרכני אפל יש מי שיש להם הזדהות רגשית עם המוצר. התייחסות פונקציונלית למוצר.
חתך משתמשים בהנחה שהמכשיר נבחר ולא ניתן או נכפה על המשתמש ילדים, כוסיות, מי שמתייחס למכשיר כתכשיט, או חותר במובהק ל- bottom line פונקציונלי, מסורתית ייטה לאפל.בביקור באוסטרליה, מרץ 2014, בפגישות עם עשרות אנשים לכל, חוזר- לרוב מובהק ומכריע של מי שראיתי שם היה אפל.בסרטים אמריקאים, בסדרי הדרכה, ברוב המכריע של המקרים המוצר המצולם הוא של אפל.  מי שמוטה, יש לו עניין בטכנולוגיה, ייטה לאנדרואיד.
אבחון וייצוג בסרטים, פרסומות, ייצוגי מדיה ואינטרנט, העיצוב למכשירי הסלולר והמחשבים הניידים, בריבוי מובהק הוא אפל, ואצל גיבור חיובי, אשה במובהק אף יותר.

בסתיו (מקומי) 2014 באוסטרליה, אי אפשר היה שלא להבחין במובהקות היות מכשירי אפל בידי כל מי שנפגשתי איתו.

תוצאתית מי שחושב תוצאתית, אסתטית, אינטואיטיביות, יש לו ממד רגשי הזדהותי ו-בא מאפל, עדיף לו אפל. המיגרציה מאנדרואיד לiOS קשה יותר. מי שמוטה מחיר, ממד הרומנטי מעוקר, שמתעב את קונספט הגן הסגור, שחותר טכנולוגיה.

דיקמן נתח שוק iOS אנדרואיד

השוואה חיצונית בין מערכות ההפעלה.

תוספת לפלוצרים

הכל פוליטיקה

הקריאה על אחריות הקורא/ת

ההשוואה בין שתי השיטות, המתודות, תפישות העולם, מזכירה למוכה שיטיון שכמותי את האבחנה בין
ימין לשמאל פוליטי,
בין רפובליקנים לדמוקרטים,
בין שמרנים לליברלים.

נאמר, דובר ונכתב רבות שחסידי (מוצרי) אפל הם… חסידים.

ולא כאן תם, לתודעתי, הדימיון.

במכנים המשותפים בין שמרנים לחסידי אפל המשותף רב ועמוק יותר:

  • חתירה לתוצאה,
  • נטייה למיידיות על תהליכיות,
  • תשלום עכשיו בדם(ים) כדי להגיע בהמשך לטוב מוחלט,
  • חתירה לטוב מוחלט,
  • הפקדת חירות בידי כוח עליון מסדר,
  • התכנסות לאחידות,
  • העצמת תחושת היחד, הקהילה המשותפת, החולקת ערכים משותפים,
  • צמצום רעיונות לכדי תפעול פשטני,
  • על מצע של אסתטיקה מגוייסת ומגייסת,
  • רציונל חבוי – במופלא מבינתך אל תחקור או תקנפג.

ואפילו-

דיקמן צ'רצ'ילמי שאין לו לב בגיל 20 אינו סוציאליסט (או ליברל),
ונשאר כזה בגיל 40, אין לו שכל (או הצלחה כלכלית).

לטענתי,

רבים מהמצביעים שאינם-מצביעי-ימין, במהותם אינם ליברלים סוציאליים במובן התפישתי אידיאולוגי; הם אינם שואפים לקדם רעיונות שיוויון, זכויות פרט או מיעוט,
אלא, בהצבעתם,
הם מבקשים את חמלת השלטון שיגן עליהם מפני יוקר צריכת השירותים החיוניים כסעד, בריאות וחינוך.

כך, רבים מהמצביעים שאינם-מצביעי-ימין היו מצביעים ימין, שכן תפישתית תואמת את תצורת הווייתם.

אפל יצרה מוצרים 'חתרניים', כאילו, שקסמו כאנטיתזה ל1984 והאח הגדול של IBM ולאחר מכן של Microsoft מוטי העסקים, השלטון, הממסד, כשבעצם בדרכם היו פלורליסטים וליברלים יותר מתפישת הדיקטטורה מוטת השליטה של סטיבן ג'ובס, באפל.

בהסלמת הרעיון,
אם עמנואל קאנט היה האידיאולוג של התמרת ייחוס כוח מטאפיסי, עצום ומסדר מאלוהות לריבון ולמדינה וממניעים רציונליים, לקבלת עול לא רציונלי,
סטיבן ג'ובס הוא הקול המתמיר את הכוח העצום והמסדר לכיוון הטכנולוגיה, שפורצת מהפונקציונליות לגורם הזדהותי פסאודו רציונלי.

צרכני אפל, וגם כאלה שלא, מכירים את סטיב ג'ובס ואת טים קוק, ככוחות עוצמתיים טיראניים גדולים.
מי מכיר את מקביליהם באנדרואיד? סרגי ברין ולארי פייג' מוכרים, מניח שמשמעותית פחות, כשמנהלי סמסונג, והחברות האחרות המשמעותיות באנדרואיד ידועים עוד פחות.

כבמשטרים טוטליטריים, למנהיג כפרסונה יש חשיבות מכרעת בתחזוק הקולקטיב, ופחותה במשטרים הנשענים על תפישות רציונליות ליברליות, בהן אופי המשטר אינו נגזרת של אישיות המנהיג.

לא שרכישת מוצרי אפל על ידי פלוצריאדה ליברלית עטויית ז'קטי ז'מש עם טלאי מרפקים קורעת את המסיכה הליברלית המזוייפת.
עם זאת, פרדוקס זה מעניין- שכן, לדעתי, אפל על תפישותיה ונטיית מוצריה היא רפובליקנית, פועלת בשוק חופשי כדי למקסם את היתרון לידי בלעדיות טירנית.


2/12/2016:

אפל טראמפ applee trump

Share

2 תגובות בנושא “iOS Android”

  1. יופי של סיכום.
    אני הייתי מוכר אותו בכסף.
    כנראה שכסף הפך למוצר לא מענין לא את העשירים ולא את העניים.

    תמיד הפתוח מנצח את הסגור.
    באגים לא מעניין.
    תשאל את בילי (גייטס), יגיד לך שזה דבילי להוביל ולהיות סגור.
    עדיף לא להוביל ולהיות פתוח,
    כי אחרי זה מובילים.
    היסטוריה לא משתנה רק מתחדשת מה שנקרא אותה גברת בשינוי אדרת.

  2. מסכים עם הניתוח לחלוטין. אני מתנגד לשלל מוצרי אפל כיוון שהם מדכאים את החופש.

    הייתי מרחיב קצת את ההשוואה של הרפובליקנים /דמוקרטיים למדינות מסודרות ורבות חקיקה / עולם מתפתח .
    במדינות מתוקנות מאוד, כמו ארה"ב, התפישה השלטת היא – ישנם חוקים, השאר במסגרתם ותהנה מכל הטוב שבעולם. שבור אותם ותגלה מערכת קשוחה ואכזרית.
    זוהי תפישת אפל.
    האנדרואיד הוא עולם הקומבינה, החיוך והקריצה. עולם עם גבולות לא משורטטים. העולם המתפתח.

    הערה אחת: לא מסכים שמכשירי האנדרואיד יתיישנו לפני שיתקלקלו. מעולם לא התיישן לי אנדרואיד לפני שהתקלקל. זה המחיר של מערכת פתוחה, אפליקציות מלאות באגים. כמו שכתבת, כיוון שזה עולם פונקציונלי יש לייצר את הצורך להחליף.
    אפל מצד שני, משווקת מכשירים מאוד אמינים ועושה את הונה מצעידת הטכנולוגיה והאופנה קדימה שמייצרת את הרצון להחליף.

השאר תגובה