מינורי חיים בסרט

כלומר בסקריפט

יש לי חבר ילדות, מאד נבון, ריאלי.
כמעט הכל הלך קשה. כל מגוון של מני דברים לא הסתדרו לו.

בשלוש מלים, חי סרט.
ביותר- עוצבה לו פרדיגמה שהוא לא זז ממנה. מכפיף את החיים לפרדיגמה- לא הולך.

באחד המוספים בכלכליים רואה כתבה על פרוייקט כלכלי ענק, שהכריע אותו. הערכת שווי עדכני.
שואל אותו האם לשמור לו את הכתבה.
לא. כבר לא מעניין, עונה.

אני מתפעם מסדרת שומרי הסף.
הוא כימני לא צופה- שמע שהעורך נתן הוראה 'לא להוציא טוב את ראש הממשלה'.
מה עם ראשי שב"כ שמדברים אותנטית? לא מעניין- מוטה.

עורך לי סט שאלות.
משועשע אני עונה.
כולל חודרניות על מצבי הכלכלי. ואיך.
מספר לו.
לא מתיישב לו- הוא שמע משהו אחר;
"אני שונא לטעות" אומר לי, באופן שניתן להבין, שכך שמע, ומכיוון שלא רוצה לטעות הוא וידא בעבר, והווידוא מיצק את המידע לכלל עובדות, ובכל מקרה כדאי לשים לב, האיש שונא לטעות, אני מאיים [גם] עליו בסוג של מצוקה תודעתית.
מוצא עצמי מתווכח איתו על סיפור שאני הגיבור והמספר שלו.
היה שווה להגיע- לונה פארק. 

עובר את בחינתו. מציע לי רעיון עסקי.
אני מתעניין במתווה ובפרטים.
כעבור כמה שעות שולח לו חומר על מוצרים מקבילים, למחרת נותן לו את תודת השלילה: תודה, בקצרה לא תודה, אם תרצה בהרחבה בכייף:

"אין צורך בהרחבה, תודה, שמור על דיסקרטיות." מנחה,
כלומר-
נא לא להפריע עם חיוויים שאינם מקדמים את העלילה הפרדיגמתית. 

Share

השאר תגובה