פטריוטיות בפיתה

משך הקריאה: 5 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

בירם כיאלקראתי שלשחקן הישראלי המשחק בסלטיק, בירם כיאל, נולד בן.

מזל טוב.

קרא לבנו פירלו. בדומה לאביב גפן שקרא לבנו דילן.
קריאת השם מבטאת את תשוקתו לעיסוקו האישי באמצעות ייחוסו לדמות משמעותית ביותר במערכת ערכיו.
הסמלה.

וגם וכמו כן שמעתי, שכיאל שיתף את התקשורת המקומית המסקרת את קבוצת הפאר בה משחק- סלטיק, שחלומו, שבנו- פירלו, יהיה בבוא היום שחקן נבחרת סקוטלנד.
וכאן, האב מבטא את כמיהתו שבנו יהיה כדורגל, מצטיין ברמה עולמית, ושבעתיד יתמזג בלאומיות הסקוטית, יחליף את הלאומיות הישראלית- עליה נמנה האב, ועד אז האב גם יספח אהדה מקומית מבעלי התודעה הכדורגלנית מקומית על חלומותיו של האב.

תוכנית הספורט של אופירה אסייג

אמי הייתה אומרת שהיא צופה בטלנובלות ספרדיות בשל רצונה ללמוד ספרדית,
אני אומר שמאזין לתוכניתה של של אופירה אסייג בשל רצוני ללמוד ‘פנים של תקשורת עכשווית ישראלית על מצע ספורטיבי.  🙄 

קיצור, אשת תקשורת, חדה, ומהירה, מקושרת אישית, כאילו אגרסיבית- מחושבת למה שאפשר ועם זאת מכמירה עם רוב מרואייניה, ואגרסיבית עם מה ש’נכון’ להיות אגרסיבי, חימשה עצמה את אייל ברקוביץ’ ואיציק זוהר- אָשיות ספורט, נבונות ובעלות דעות נחרצות-

  • האחד צ’חצ’ח אשכנזי פיקח פרקטיקן אופטימייזר שחושב ‘נכון’ כשאינו אסור בקידום אג’נדה רגשית הקשורה אליו, נטול יושר אינטלקטואלי והומור עצמי,
  • השני נבון ורהוט, בולט ביחס להשכלתו הפורמלית, עם הומור עצמי ויכולת להתייחס לעצמו מהצד.

כשהם במובהק מתכנסים אליה, סרים למרותה, משרתים את האג’נדה שלה, ונעים לזרם שהיא מכתיבה.

הייחוד שלה כאשת תקשורת, בנישה הספורטיבית היא שהתוכן הספורטיבי הוא משני לאופן העיסוק- בה במידה התוכנית הייתה יכולה לעסוק בדיסציפלינה אחרת, אם הייתה לה הטיה אליה, היכרות לדמויות.

  • תוכן
    התוכן הספורטיבי המהותי הוא לא ההטיה שלה.
    לשם כך ישנם הדמויות סביבה.
    תכניתה עוסקת, בביורוקרטיה הספורטיבית, בקשרים האישיים והסטרוקטורליים.
  • אגרסיביות ונחרצות
    מעבר להיותה כאילו אגרסיבית כלפי מי שמותר, וכעת לא על הקו,
    היא מתייחדת בשפה, בטון ובאינטונציה הנוקשה והנחרצת,
    ועוד יותר, במיצוק, צמצום זיקוק והקצנת המסר שעולה.
    אם מרואיין יאמר משהו, היא תשקף את דבריו באופן שאינו חותר לצמצום התוכן כדי להגיע למהותו,
    אלא כדי שישתקף שמישהו אמר אמירה קיצונית, מחייבת, ניתנת לאישוש או הפרכה, שלא בהכרח אליה התכוון, והיא פוטנציאל התנגשות עם אמירה או מציאות של אחר, או לפחות ליצור כותרת, עניין או מחויבות שניתן לבדוק ‘התאמתה – לא התאמתה’ בעתיד.
    ניסים משעל גם נוקט בטקטיקה כזו, רק ששליטתו בתוכן הדיסציפלינרי עמוקה יותר.
  • אינטימיות רגולטורית
    בשימוש באגרסיביות המילולית יש ייחודיות, והיא חלק ממגמה של אינטימיות מול מאזיניה, כאשר ישנו סאב-טקסט תוך כדי שידור עם מי שלצידה ולעתים עם מרואיניה שברור שהמאזינים שומעים, אך לא מיועד לאוזניה- מין אינסטינקט תקשורתי שגורם למישהו להתקרב למעגל, לרצות גם להימנות על החוג המצומצם.

מובהק.

בהתייחסותם של אופירה אסייג ואיציק זוהר לאמירתו של בירם כיאל על כך שייחל שבנו ישחק במדי נבחרת סקוטלנד הם תקפו אותו והשלילו את אמירתו כאמירה לא ראויה של מי שלובש את מדיה הלאומיים של ישראל.

למה? מפני שבמבנה התפישתי שלו, שבמהותו דומה לשלהם מצא פלטפורמה למיצוי מאווייו שונה משלהם, וכעת הם משפריצים את הטיותיהם הלאומיות והאגרסיביות?

שלושתם הצליחו לפרוץ משוליים חברתיים לבמה המרכזית באמצעות הספורט,

  1. בהיותו ספורטאי, ובהמשך הסבה מוצלחת לתקשורת,
  2. בהיותה אשת תקשורת מהדיסציפילינה הספורטיבית,
  3. בהיותו ספורטאי שעשה מעבר מוצלח לקבוצה מדרג כמעט בכיר,

השניים הראשונים המשתכשים בחיבוק הצלחת חדירתם למיין סטרים הלאומי, מתאוננים על מי שהגיע ממקום עם סיכויים נמוכים אף יותר משלהם, שלא שואף לשכשך באותה שלולית לאומית, כשסיכוייו להגיע אליה אפסיים?

כת’ריליבקה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share