מינורי במצווה – בקטנה

משך הקריאה: 3 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

בחו”ל, עמית יקר לעבודה – כיפה סרוגה, לאומן מתנחל, אמונה עמוקה – עדכן משדה התעופה,  שהותיר את מעילו או במלון או בבית הכנסת.

לא אפספס את ההזדמנות לבדוק, בוודאי כשהטרחה זניחה.
ארזתי את השמאטעס ממקום מושבי בבית הקפה בו ישבתי, פניתי לבית הכנסת, שאמנם מרוחק מעט יותר מהמלון, אך בה בעת נמצא בקדימות פנייתית גבוהה יותר בתרשים הזרימה של ‘מְצא את המעיל’, במובן ש-לך דע באיזה שעות בית הכנסת פתוח, והאם המעיל הנטוש לא יילקח על ידי ירא-שמיים קר-גב, חף ממעיל. אם לא שם, במלון – אין בעיה.

בכניסתי לבית הכנסת, כתריסר מתפללים עסקו בתפילת-שש-בערב.
איתרתי את קיר המתלים, מצאתי מעיל שחור מעוטר בלוגו Rhino המוכר.
קל יותר מששיערתי.

הודעתי לעמיתי, שהר הבית בידינו,
הודה בשם אשתו ובשמו.

הארות על מצוות ירא שמיים – הטבת אחאנא”ר

[לא קשור לעמית] גורמי התייחסות למרכיבי מוטיבציה דתי–אישי.

מוטיבציית העשייה מול עצמי הפועל,
המוטב,
הנחשפים למעשה,
האל המשגיח והסופר.
עצמי הפועל,
המוטב,
הנחשפים למעשה.
הקשר בין פעולות מיטיבות איסוף מחרוזת מצוות מעצים את המעשה. כל פעולה היא יחידנית, כשלעצמה, מנותקת מפעולה אחרת, וממילא מצֶבֶר פעולות. אם נעשות צבר פעולות מול תודעה מסוימת, אותה תודעה עשויה לנסח התייחסות מסוימת כלפי העושה.
הימנעות מהמעשה השארת המעיל אולי השארת המעיל על מקומו ייטיב עם מי שזקוק לו, ובעצם המשאיר אותו שם עושה ‘מצווה’ למי שזקוק לו? עדיפות לריצוי מבקש הבקשה, על פני בחינת צורך אוניברסלי.
השפעת גודל המאמץ מאמץ רב מגביר את ‘איכות’ המצווה. אנרגיה מינימלית מגבירה את יעילות ההטבה.
Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share