מינורי בחלום

לפי חוקי מקום עבודתי, הנהג צמוד למכונית שצמודה לאקספאט.
הרכב שצמוד אלי – טנדר מיצובישי מסוקס, נשלח למוסך לטיפול תקופתי.
הנהג שעובד אתי נותק ממכוניתו, שניתקה ממני.

סמואל, נהג מכונית סדן של אשת אקספאט צוּוָת אלי. ‘פוסיקאר’, או ‘פות מוביל’, סליחה על השפה הלא-פוליטקלי קורקט.

נוסע איתו, מראיין אותו. כמו כולם – דתי. מאד. שואל אותו אצל מי עבד קודם; אצל אשתו של… בכיר מאד.

“כמה זמן?”

“6 שנים.” ענה.

“אהבת אותם?”

“מאד.”

“מה קרה?” אני מסתקרן.

“לבן שלהם יש אימונים. איחרתי לשם פעמיים.”

“ומה קרה?”

“פוטרתי.”
בום. הרגשתי בעיטה בסרעפת.

“בכית?” שאלתי.

“לא.” ענה.

“מתי זה קרה?”

“לפני שישה חודשים.”

“ואיך אתה חי עם זה?”

“אני חולם שהם קוראים לי לחזור.”

Share

השאר תגובה