מינורי בתחזוק המוטוריגשי

ידידי הנערץ פותייח ב’יש לי רק שאלה, רוצה לשמוע מה דעתך’.

היה מי שאמר, שמי שמבקש עצה בעצם רוצה כסף, לא זה המקרה. התשומה הנצרכת היא אישור רגשי.

Talk to me, אומייר לו.
שומייע על השכן שלו, בעליו של דוקאטי מונסטר 796, של מבינים, שאמר לידידי, שבעל הסוכנות אמר לו ש-

‘אתה גדול על האופנוע.
מיצית אותו,
אופן רכיבתך מצדיק מעבר ל- Multistrada 1200.’

לא, בעל הסוכנות לא הוסיף את ה’במקרה…’.

ואני, כזכור ואם לא כאמור- צייקן מחרב מסיבות שכמותי, נשאל מה דעתי.

וגם די משער את איזו גישה עלי לחזק.

ובין תריסרי התשובות משחרר לו את הפרוזאית מטפורית-

למה הדבר, דומה, אני ממשיל לו, לזה ש
‘תלך לזונה, וזו תאמר לך, אבאל’ה, אתה יפה, חכם ונבון, עזוב את הכל, הוצא אותי מהבורדל, הנשא לי ועשה לי ילדים.’

רואה את הדמיון? אני מוודא ומוכן להסביר את ריבוי הרבדים שסקפטיים יפקפקו בתקפותם המשייכת.

הוא מבין היטב, ולא מתעכבים.

כשהוא רכש מכונית היפרספורטיבית, אקזוטית ויקרה, איש המכירות היה משאיר לו הודעות בתא קולי – הוא מחקה אותו נפלא כולל במבטאו האמריקאי – ‘come have a dream.’
אני מחקה בחוסר יכולת ובאופן שגוי את ההודעות ההן, ומציק בשאלה המבאסת, שאיך זה שפונים אליכם לערוץ תפישת הערך באופן נמוך ומפורש כל כך?

Share

השאר תגובה