מינורי בעזרה

שיח מלפני 6 דקות

הנייד צלצל.

“כן?”

מוזיקה. המתנה, ארוכה מדיי, של מי שחושב שהממתין מייחל לו,
בסופה שמעתי –

“היי, מה שלומך?”

התעניינה ידידתי החדשה,

“כן, איך אני יכול לעזור?”

הטחתי את התעניינותי המצוננת.

“אני יכולה לעזור לך”

או, האשכנזי הסקפטי התעורר כלפי מי שרוצה לעזור לי,

“אני מהלוטו, עלית בגורל להגרלה ללא תשלום”

הציעה את מרכולתה.

“תודה, לא תודה”

השבתי, חוכך האם להטיח את תפישותיי העביישות על ייחול למתת שלא ‘מגיע’ לי,
מה אני חושב על מי ש’מציע לי טובין משלו, כשלי אין מה להפסיד’, וכאלה,

“חבל,”

היא השתתפה בצער.
לא הבנתי אם שלי או שלה.

Share

השאר תגובה