מינורי בפארטי פופינג

לפני כמה עשרות שנים, הייתה לנו איזה חברותא,
 יאפי-יאדה, מושג ארכאי שתאם את המקום התקופה והיומרה, בגרסה הישראלית, בחו"ל.

כבר אז, הקפדתי לא להתייחס להתכנסויות אלה כ'חבורה' משמעותית, מעבר לחווייה המסוימת האד-הוקית, תלויית מקום וזמן.

היה לי יחס משמעותי לבודדים שהיו לנו אירועים משותפים יחד, וחיבה למעט יותר. כגוף חברתי- לא ממש.

עם זאת הפעילות המשותפת הייתה משמעותית. לי.

העוגן האינטגרטיבי הראשוני, ביקש לזמן למפגש משותף:

שלום ל״חבורת ימי… העליזים״ :).  ביום שישי נפגש אצלינו ברח' … ב… בשעה  17:30. מקווים לראות את כולכם, להתחבק ולקשקש להתעדכן ולפטפט, לאכול ולהתבשם, ולהעלות זכרונות למי מאיתנו שעוד זוכר. להתראות …

אני, שקשה לי עם סיטואציות מסוימות,
שלא מזהה בהן טעם, רייח ולב שמייח,
עוטה את גלימת הקוצים ובהומור בלתי נתפש,
כלומר חוץ ממני לא רואה מי שיראה באמירתי שעשוע, שואייל:

 זכרונות? לא עדיף לייצר זכרונות חדשים משמעותיים מאשר לפצ'פץ' משומשים נשכחים?
לא עדיף להתגעגע למחר מאשר לאתמול?

 נענה-

עדיף, אבל מה שמלכד את החבורה הזאת זה העבר

מלכד? במהותנו היינו אוסף פרטים בהתכנסות אד-הוקית.
לטעמי הכמיהה היא למשהו שלא היה. לא הייתה חבורה. אולי כמיהה לעוגנים מסוימים.

ממשיך להקשות:

אם בסיס היחסים הוא עבר בלבד, יש ערך ליחסים?

 אוה, עכשיו מקבל את המשפט השגור (שלו) על המוטיב הרגשי הטמון בנו, ממי שמעיד על עצמו כ'אינסטרומנטל' ביחסים בינאישיים, ואני בעדינות חמלתית:
'סוג של אוטיזם תקשורתי חברתי בינאישי,
על מצע של מיומנויות-על לאיתור, חתירה למרכז, והפקת טובין מנורמטיביות חברתית.'  🙄  

מסתבר שכן, אנשים הם לא רק יצורים רציונלים אלא גם סנטימנטליים. למה אתה החלטת לבוא?

אז עונה לו ביושר ובשקיפות מלאה:

כי הזמנת.

עונה את האמת הטהורה- לא 'נאה' לי להשפריץ על מי שמרעיף עליי טובין שיט.
ורושם לעצמי, שבעצם בלא כוונת אינסטלטור זה מה שעושה בשיח זה.  

זו לא סיבה מספיק דיקמנית.

וזה קורה לי לא מעט, במיוחד עם אישיויות אדמיניסטרטוריות מובהקות כמוהו:

נחשפים אלי,
יוצרים בתודעתם פאטרן נתפש להתנהלות
בחשיפה להתנהלותי שלא תואמת את הפער הנתפש בתודעתם
באים אלי בטענה על הפערים- "אתה לא מתנהל על פי הפרוטוקול שלך."  

אתה עומד עם הפרוטוקול וקובע מהו 'דיקמני'?
מעדכן- זה הכי דיקמן שיש.

הניח להתייחסות, שיתף את זוגתו החביבה, מז'אנר הפרקטו-קונקרטיים, ושלח לי- 

להלן הערתה של … (אשתו) על תגובתך למסרון ההזמנה:
חופשי מה שירצה אבל אין עתיד בלי עבר. 🙂

הובסתי, נותרתי ללא מענה ראוי.

[הצעתי אלטרנטיבה מעשית לתוכן שיכלול את המשתתפים.]

בירכתי,

 

Share

השאר תגובה