מינורי בצבוטותי, קוטותי ופאתטי

משך הקריאה: <1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

ישבתי עם ר’ישל’ה בתחתית.

הוא, משגשג שכמותו, נקרא לחזור למשרדו, שילם ונס לדרכו.

אני אורז את עצמי כמה דקות אחריו, אומר “תודה” למלצרית ששירתה אותנו- קצת מעל בתי, הרבה פחות מבני, ופונה לצאת.

“תודה לכם!” היא משיבה, ומוסיפה “הייתם שניים, נשארתם אחד.”

“כן” אני נזכר “כמו צבוטותי וקוטותי.”

“מי אלה? לא מכירה” היא עונה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share