צער האמונה

חיי אֱמונה רוויים בפחד הפחדה ופרקטיקה מתגוננת מחשש.
צר לי על המאמין, במיוחד בהיותו באזורי הדמדום שאינם בנושא

  • מה שמאמין בו,
  • ומה שסומך על הרציונל.

בהתנהלות המידית, בהתחשבות בגרביטציה, פיזיקה, כלכלה אי אפשר לשרוד ללא התנהלות שבסיסה, מהותה, עיקריה רציונליים.

איך יודע המאמין, מהו המנגנון הממתג בין מתי לפעול רציונלית, ומתי להפעיל אמונה?

הכאה על חטא, הכרה בטעות

וייתכן שטועה, כלומר ייתכן והמנגנון האחראי על המתג הוא כל כך יעיל, שכהשרציונל הנמצא בהפעלה ברירת מחדלית לא עובד, מתגייסת האמונה באופן מהיר, ומשמנת את גלגלי שיניי המציאות שטוחנים את שלוות הסובייקט.

שאלות

מהו המנגנון שמכריע האם אינדיבידואל נוטה לרציונל או לאמונה?

יש תנועתיות?

  • היהפוך רציונליסט לאמוניסט?
  • אמוניסט לרציונליסט?

לתפישתי לא. מכניקה מחשבתית שהתמצקה.

Share

השאר תגובה