מינורי בשמחת היום

פגשתי את אמנון בקפה.
מבוגר ממני ב- 5 שנים. נראה צעיר ב- 10.
קבל אותי לעבודה.
לא אהב אותי. מניח שייחס לי אמירה, פעולה, התייחסות מסויימת, שעד היום אינני יודע מהי.
די חיבבתי איתו, היה לו רצון טוב, פדנטיות, תבונה. חשתי אסירות תודה על שקיבל אותי; גם אם ייחסתי לו התנהלות של איש מכירות משומן, חשקן, הערכתי את איכות טעמיו ולא נאה לי לעיון אותו בשל סלידתו ממני.

שאלתי למעשיו.

זה עתה חזר מארגנטינה.

מה בארגנטינה?

אני בעניין של טנגו.
נסעתי לרקוד.
חודשיים רקדתי טנגו.

איזה יופי! התפעלתי. נסעת לישבן ממנו צומחות רגלי הטנגו? פעם ראשונה?

פעם ראשונה.

אתה יודע ספרדית? שאלתי.

לא. ענה. במקומות האלה יש יתרון לזה שלא מכירים את השפה.

כן, מכיר את היתרונות.
נו ואיך היה?

היה מעולה. עוד כמה חודשים אסע שוב.

Share

השאר תגובה