סבירות

סבירות- כללית

רמת התכנות גבוהה.

סבירות- התנהלות אנושית

התנהלות נבחנת ה'מובנת' רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר,
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, ועם זאת, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות.

התנהלות 'מקובלת' ברמה האמפטית, שאינה הרציונלית- ה'קבלה' אינה הופכת את ההתנהלות ל'סבירה'.

התנהלות פרט ניתנת לחיזוי על ידי המבקר שאינו מעורב במקרה, על ידי חשיפה לסיטואציה ושיתוף בשיקולים.

הנחה:
בהתנהלות רציונלית, אנשים דומים יתנהלו בסבירות גבוהה באופן דומה;
מיקסום טובתם האישית על פי ערכים נתפשים מקדמיים היררכיים, תוצר של טעמים, התניות, חינוך והטמעות.

סבירות- הסטה

התרחקות מהתנהלות סבירה מתרחשת במצב שבו יש גירוי היררכי עליון על השיקול הרציונלי. כמצוקה פיזית תודעתית שמובילה את הפרט להתנהל באופן שמטפל מיידית במצוקתו ולא בתפישתו את טובתו באותו אופן בהערכתו אותה כשאינו במצוקה, ועוד יותר, אם מוערך כך על ידי מי שנמצא מחוץ לסיטואציה, ואז לא מטפל במצבו הרגשי.

אם אחר, מנותק רגשית ותועלתנית מסיטואציה, וכן מנותק משינוי טעמים, היה נוהג רציונלית, באופן דומה בהיותו חשוף לאותם תנאים ומידע.

ועם זאת, [אוקסימורוני ככל שיישמע] ממד הסבירות לא יכול להיות שלם בלא ממשק עם ממד שאינו היגיון:
המעשה יהיה סביר, בעיקרו, לאור הנאמר במשפט הראשון,
אך יוערך גם על רקע קידום ערכים חיוביים נתפשים בחברה בה המעשה קורה ונשפט.

ניתן לחזות התנהלות אם יש תגובה רציונלית לגירוי. אחרת זה הימור זה לא תחזית.

איך ניתן לחזות?

צפייה בשניים או יותר אנשים, שאינם קשורים אינטרסנטית או רגשית למצב, דימוי הסיטואציה להם, בקשת חיווי,  'איך היית מתנהל?' והשוואה להתנהגות הנבחנת.

מה מפר אצל פרט התנהגות סבירה?

תחושה של איום קיומי, חרדה, תפישת מצב רגשי כרציונלי והתנהלות מול המצב הרגשי במקום מול הגירוי.

Share

יושר אינטלקטואלי

"יושר אינטלקטואלי נדיר,
לא בשל מחסור בו,
אלא, כי אין לו ביקוש."

יכולת ניסוח תפישת מציאות, בעיקר ערכית, במנותק מהשלכות אישיות.

ערך נדיר-

  • לא בשל היותו מועט,
  • הביקוש  לו נמוך.

על אף התפישה הערכית המיוחסת לו,
יושר אינטלקטואלי נדיר שכן נתפש כחסר תועלת פרקטית, או אפילו מזיק לטווח הקצר,
ואינו דר בשלום עם ערכים מקדמיים אחרים.

הסיבות לאי שימוש בו:

  • חשש המשתמש שצריכתו תגרע את הטובין שניתן היה להפיק מאי-צריכתו,
  • הסובייקט לא סומך על חוסנו הריגשי מהמסקנות שאולי יגיע אליהן, אם באבחון הסיטואציה ינתק עצמו ויבחן אותה בערכים אוניברסליים – ביושר אינטלקטואלי.

"אני עובד בשביל האמת שלי, או האמת הכללית. לא יודע, אני מניח שיש הבדל ביניהן."

אברי גלעד, "ליידי גלובס"
מוסף הארץ 11 בדצמבר 2015, עמוד 14

Share

יחסים בין אישיים

מערכות יחסים בין-אישיות הינן ביטוי-קצה להתנהלות היצע וביקוש:

  • תצורה קיצונית של קפיטליזם ריאקציונרי נוסח המאה ה- י"ט.
    • מפגש רצונות,
    • טהור.
    • כשלא מתקיים הצד האגרסיבי מגייס את כוחו,
    • לאו דווקא להסכמה.
Share

תעוקה–אידיאולוגיה

נתח ניכר מתשומות אינטלקטואלית מוקצה ל

התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית.

בתהליך חושבים שבעצם משרתים את היקום?

 


הארץ, 3-8-2015

שני ליטמן

ארנדט ללא סנטימנטים

חנה אנדט – ביוגרפיה רוחנית, ערוץ 8, 21:00 (2.8.2015)

בטורה כותבת:

"… הפילוסופיה של ארנדט מחוברת בעצמה באופן רב-עוצמה לחיים עצמם. ברור מאליו שכל מה שכתבה נבע מניסיונה האישי, וכפי שאומרת ג'ודית באטלר בסוף הסרט –

ארנדט היתה פליטה שעשתה אוניברסליזציה לחוויית הפליטות שלה,
ומתוכה חשבה וכתבה."

זו ארנדט, האינטלקטואלית,
מה יאמרו קרקורי הזיב?

Share

מינורי אמת בפרסום

לאחר שהערינו את המסבחה החד-פעמית של עלי קרוואן, בני ואני לגמנו בפוש השקשקים בירה מצוננת היטב.

מבוסם, שכן לא יודע לשתות, הובלתי לחנות ענתיקות ממול.

ממוללים את החפצים עם הבעלבית.
"איזה דברים מופרכים שאני לא צריך אתה יכול למכור לי במחיר מופרז?" אני מקדים. 
"תגיד איך אתה יודע לנקוב את המחיר בקנייה, ובמכירה?" אני מקשה. 
ההוא לא מתבלבל ונותן לי את הסיפור הבא: 

יום אחד מגיע אלי חבר הביתה. 
הוא מתפעל מהבית ושואל "מאיפה הבית?" 
"זה מהכלב" אני (המוכר) עונה לו. 
החבר עולה קומה, רואה בריכה בתוך הבית "ומאיפה זה?" הוא שואל. 
"זה מהכלב" אני עונה. 
פתאום הוא רואה את אשתי יוצאת מחדר השינה. 
הוא מתפעל מיופיה, ושואל- "מאיפה היא?" 
"גם היא מהכלב." אני עונה. 
"כמה אתה רוצה על הכלב?" הוא שואל. 
"תביא מליון והכלב שלך." אני עונה. 
מסכמים, משלם הולך עם הכלב. 
כעבור שבוע חוזר החבר ואומר- 
"אל תשאל, חרא כלב, מחרבן בכל הבית ואוכל את הרהיטים." 
"ששש…" אני משתיק אותו "אם תשמיץ איך תמכור אותו?"

Share

מינורי בזהירות

יעלי ילדה מקסימה. בעניינים, חברה של הבת שלי מגיל שנתיים וקצת. היום כבר בת מצווה. 'מתפתחת יפה' היו אומרים עליה.

ישנה אצלנו. צריך להביא אותה ואת בתי לבית הספר. שואל אותה: "יעלי, תרצי שאעשה שתי נאגלות באופנוע, ואביא אתכן לבית הספר?". "לא" חורצת, "אף פעם לא רכבתי על אופנוע, בטח אפחד."

כמה ימים אחרי, הן החליטו לבדוק אפשרות להוציא לטיול כלבים בשכונה בעבור תשלום. יפה. מנסחות את הטקסט לתלייה על העצים. "אבל בלי תמונה" מתרה יעלי. "למה?" שואלת בתי התמימה "כדי שלא ידביקו עלינו תמונות עירום, ויפיצו באינטרנט" נימקה רציונלית.

מאי 2007

Share

מינורי בפאת כבוד

בהינף יד חד, פתאומי, אני נתלשת מהראש המקולקר עליו אני מונחת באפלת מחסן מוגן מטחב, עמוס בסחורה יקרת ערך וחשיבות, ומוצאת לאור ניאונים ירקרק. מסמא- מזמן לא נחשפתי לאור.

בדרך אוספים עוד שתיים. הפעם יש לי תחושה טובה. בעוד שאת השתיים האחרות מחזיקים בימין, אותי בשמאל, לבדי. ולא אין כאן, בכלל, אמונה טפלה. נהפוך הוא: פיזיקה או פיזיולוגיה פשוטה. יניחו אותי ביד ימין, ראשונה, על ראש החובשת כשאני אחוזה ביד שמאל. זה לא פשוט להיות הפאה הכי קטנה, קצוצה, ועוד ג'ינג'ית במבחר. אין הרבה קופצים.

מביאים אותנו לקליינטית. לא צעירה. לא נראית לי בריאה או שמחה במיוחד כללית, ולא אלי פרטית. רואה על מה אני מתעתדת להיות מונחת – לא להיט. היא נראית לי ביקורתית, כאילו פרנסתה, שלא לומר אישיותה, תלויה בכך. בהינתן העובדה שאני תחליף לרמת אסתטיקה, אולי תפישת ערך, עצמית כן? בטח לא לאותנטיקה, ולא שאני משוחדת, אני יודעת להיות אובייקטיבית! – אני לא מתנשאת, ולא תופסת מעצמי, אבל ברור שלקליינטית הזו, אני שדרוג.

המוכרת, שאמנם צעירה מאד – נראה שכבר שמעה הכל, או כמעט, בחייה המקצועיים – מנידה את ידה כגָרש טיעון לא רלוונטי. היא מניחה אותי על ראש הקליינטית. זו, עוטה ארשת השלמה, ש'אם אין ברירה, זה הדבר הנכון', הספרית מקבלת אישור של הגברת ושל מי שעומד לשמאלה. בתנועה מיומנת פורעת אותי באופן שובבי משהו. היא מסירה אותי ושמה בחטף את השתיים האחרות, כדי לחזק עצמה שהן לא רלוונטיות- שִייווו, כמה פעמים אני הייתי על תקן ה'ג'יפה שמחזקת את הפאה הנכונה'? מגיע גם לי – היא מחזירה אותי למקומי, כלומר, מה שיהווה את מקומי מעתה ואילך, על ראש הגברת, ובוחנת אותי למעבר למקום מושבי הפרמננטי.

והעניינים לא פשוטים. אמנם אני קטנה מאוד, אולי הכי קטנה בחנות, וקצרה, אולי השערות שעלי הכי קצרות במבחר. ושלא תגידו שהמקום הוא סתם מקום, אמנם הוא בבניין מגורים בקומת קרקע במה שהיתה פעם דירה וכעת עסק, אבל זהו מוסד. פאות רבקה. מודעות בעיתונים והכל. גם מהטלוויזיה באים ושואלים ומשאילים, אמנם אף פעם לא אותי, אבל בהחלט כמה מעמיתותי, ולכל מיני תכניות, אפילו לאדיר מילר, ביום שהוציאו אותי.

לדעתי, אני בכלל פאה של ילדים. אז מסתבר שגם רוצים לקצוץ אותי עוד יותר. שלא בנוכחות הגברת נאמר על פדחתה העגולה, שהיא ללא קודקוד מאובחן, שהוא "פלאץ"', "פיצפוני", ולא זוכרת באיזה עוד ביטויים השתמשו. לא הבנתי אם מעליבים או שזוהי טרמינולוגיה מקצועית מהאקדמיה לתחליפי השיער, אז לא נסגרתי על עצמי אם להיפגע או לא.

בכל מקרה, ניסו למתוח, לטפוח, לפצ'פץ' את בטנתי שתתאים לכסות את הראש, אין מה לעשות, המשטח שטוח, ועדיין נותר חלל מיותר ומשמעותי בין ביטנתי לבין תקרת ראשה.

החזירו אותי למחסן. המתח הורג אותי. יש לי העדפה ברורה לגרפיקה אנושית מרצדת על פני מנוחה על ראשי דמה מקלקר חסר תנועה. ועוד באפילה.

איך אומרים בחוץ – בשורה התחתונה, יש עלי ערך – מחיר פצצה הורידו עלי. עובר כמעט שבוע, שבמהלכו החזירו אותי לפיליפינית שתקווצ'ץ' אותי- ההיא עובדת עלי, פלא שאין ישראליות עם סבלנות לכך? מה אומר, הכל שווה, אם נכונו לי חיי אור שמש.

לאחר שבוע הגברת לה אני אמורה לשמש כסות ראש חזרה – תודה לאל, ממש לא הייתי בטוחה שאראה אותה שוב. אני מהניסיון שלי, עד שלא לוקחים אותי, לא נפרדת רגשית. לא לוקחת סיכונים. לא סוגרת מעגל. בעצם אולי פותחת חדש? לא יודעת. מה שכן, בהתנהגותה המרצדת, אין לי ספק שציפייתה אליי היתה לפחות כמו זו שלי אליה. בטוח. אני קולטת אותה, היא צריכה להתרגל. קצת מסרק, קיצוץ מספריים קל, טפיחה על החלל שעדיין קיים, והבלתי ייאמן קורה, אנחנו בדרך החוצה, ואני – אני על פסגת העולם אם אפשר לקרוא לרום של מאה חמישים ואחת סנטימטרים פסגה.

סתיו 2005. חיים חדשים. נוהגים בי כבוד. אני מוכנה להתעמת, אישית, עם ובמי שיאמר שרוחשים לי כבוד מוגזם. היא לוקחת אותי איתה לבית החולים שלה, כמה פעמים בשבוע, לאונקולוגית או משהו, פוסעת בצעד לא בטוח, מצודדת אותי ימינה שמאלה כרוצה לבחון את תגובת הסובבים אליה, אלי, כסותה החדשה, לשתינו.

אחת האחיות, אלה מבינות דבר אחד או שניים בענייני פיאות שכן הן מתמחות בטיפול גידולים שאתיים- מה זה 'שאתי' בכלל? – אומרת לגברתי בנימה של אחוות נשים, "הי, צבעת את השיער?" וזו, שאני מעליה, נמסה, מתמוגגת, והיא, כך קלטתי על ההתחלה, בכל האמור באנשים אחרים, איך נאמר בלי לפגוע בכבוד – חשדנית, ממתיקה את סודה וחושפת את קיומי, או אולי להיפך – ממתיקה את קיומי וחושפת את סודה. "פאה" היא משחררת.

ואני בכלל לא מוכנה להיות חלק מהוויכוחים הניטשים מי כאן בעל ההומור, או נטול האבחנה. יש מי שנהנה לשאול, יש מי שנהנה לענות, ואני תפקידי לכסות בכבוד את כולם ולא לשפוט. ובכלל, במה זו היא שלי, למה לא דנים במה אני חושבת, איך אני מרגישה, מה עם גילוי הלב, הפשלת השחלות שלי? אז מה אם תפקידי הנתפש הוא להיות יפה, שעירה ולשתוק?

ואני, יש עלי כבוד. כשגברתי נכנסה למיטה בבית החולים לקבל את הטיפולים הלא נעימים שלה, היא מציעה להסיר אותי "כדי לשמור על הפאה" היא מסבירה, שלסביבתה המזלזלת נשמע מופרך. מה לא בסדר? קצת כבוד! מה, לא מגיע לי שישמרו עלי? שמעתי אפילו שאומרים לה, 'מי משרת את מי, הפאה אותך או את את הפאה', מה זו ההתנשאות הזו? היא, הגברת מתלבטת אם להרגיש נזופה, או מכובדת, בהתרסה כעצמאית ומקבלת החלטה, משאירה אותי על מקומי ואנחנו שרועות על כרית בית חולים.

Ξ-Ξ-Ξ-Ξ-Ξ

אז אני, כמו שאני אומרת, אני לא חסר לי כבוד. עד הסיפור הבא. שבוע, בערך, אל תתפסו אותי במילה, אחרי שהתיישבתי על ראש שמחתה, בבוקר, אנחנו מגיעות לבית החולים. קצת תור, החלפת תנודות ראש עם מכרים, לוקחים לנו, בעצם לה, דם. בהמשך, מקרבים אליה מתלה ברזל על גלגלים שממנו משתלשלים שקיות נוזלי חיים שיטפטפו אליה את תכולתם, ו-לשירותים. הכנות של לפני טיפול ארוך, הוצאת נוזלי חיים לפני הכנסת אחרים תוך הקזת נוזלי מתים.

אנחנו נעות לחדר הקטן. אני מרגישה שהצעדים שלה לא ממש בטוחים. נכנסים. מתיישבים, אתם יודעים כמו בנות מיומנות מאות אלפי שנים, כמו אישה באמצע הדרך בין יובל אחד לשניים. היא עושה את מה שצריכה.

אני אין לי הרבה ניסיון עדיין, ולא נראה לי בעייתי שהיא מטה אותי קדימה, בתחילה לאט, בהמשך, אני מרגישה שהזוית הופכת לבלתי סבירה, ושלאק, אנחנו מתקדמות לכיוון הרצפה. שתינו. כלומר, אני נפרדת ממנה, נשמטת, היא נחבטת ברצפה ואני צונחת, מעט אחריה. לא הבנתי בדיוק מה קרה. התפזרתי פרועה, הפוכה, belly up – כשבטנתי הלבנבנה, חשופה כלפי מעלה.

והיא? היא השמיעה חרחור, צעקה, לא מבינה את שקרה, עוד לא רואה וממילא לא מעכלת את השסע בלסת והחבורה במצח שמדממים. בחוסר כוחותיה, על ידיה וברכיה, היא מסתובבת לכיוון האסלה, אוחזת בה בשתי ידיה, מנסה, נואשת, להתרומם. אין. היא ממלמלת כל מיני מלים והברות לא מובנות. מנסה להתרומם, לא מצליחה. קוראת, בקול סדוק מחולשה, מושכת במצילת החירום, מפסיקה, אוזרת כוח, מנסה להתרומם, קוראת, מושכת במצילה, לא זוכרת את הסדר- לא חשוב, לא קורה דבר.

כך שתינו שם, לא יודעת, יכול להיות כמה דקות אולי יותר, מה כבר אני מבינה בזמן, עד שהדלת נפתחת. נכנס מישהו, נחרד, אומר "איזה מזל שהדלת לא נעולה", כאילו שזה הזמן להפיק לקחים, אוחז אותה, את הגברת, בבתי שחייה, מאחור, מניף אותה מעלה. היא, כאילו ממאנת להיפרד מהאסלה שמקודם חבקה אותה כתמיכה.

קלטתי אותו מהסס, מרים את בגדיה המופשלים. לאחר מכן הרים אותי, הזעירה, פרומה, סתורה, מדובללת, מלוכלכת, מחוללת ולחה מרטיבות רצפה לא מזוהה, מבחילה את עצמי. הוא מניח אותי בחוסר מיומנות ומבוכה, על הכיור כדי שהיא, הגברת, תשיב את כבודי האבוד. לראשה.

Ξ-Ξ-Ξ-Ξ-Ξ

היה זה סתיו מואר. צחיח. יבש. גם תחילת החורף. ביציאותינו המעטות מהבית, לא נרטבתי כלל.

בדצמבר היא נעלמה לכמה ימים. אושפזה כנראה. לאחר שבוע, כשאני חבושה על ראש הקלקר הובאתי אליה. בתא המטען, אפילו לא במושב נוסעים. כובע גרב, סקי, תפס את מקומי. ירד לי האסימון, ידעתי, שאני כבר למקומי לא חוזרת. הפנמתי שמה שהיה כבר לא יהיה. בארון זרקו אותי. איך אומרים? 'כאבן שאין לה הופכין', כפאה שאין לה חובשין. חמישה ימים. חסרת תנועה וערך.

ביום שישי השמיים השחירו. רטוב. גשם כבד. היא בטח היתה אומרת שמזג האוויר מבשר על משהו מתרגש לבוא. מישהו יותר פואטי היה מצמיד את הפועל ל'מרק' ל'שמים' מתנקים. לכבודה. אולי בוכים. חסרת רגישות שכמוני לא תאמר שהם, השמיים, מרקו עצמם. אין בי את הרומנטיות הזו.

בשבע בערב וכמה דקות, כשבתה לידה ובנה נכנס על מפתן החדר, נפרדה ממכאוביה, נפטרה מייסוריה.

הם, ילדיה, אספו את מעט חפציה. אני נשארתי במתח- מה יהיה אתי? עלי? בעצם, תחתי? את ראשו של מי אכסה? הם, ילדיה עברו עלי. קודם בתה, אחריה בנה, פתח את הארון, אוחז תיק, השתהה מולי, חוכך מה תועלת בי לו, והוא, הוא שהיה איתי שם במעמד רכישתי, ואני קלטתי אותו, הוא לא מי יודע מה מעשי, בפרץ כאילו פרקטי, אותי – השאירו. בארון. לבד. הלכו עלי.

מרץ 2006

Share

קורות חיים מקצועיים

הורדת קורות חיים בתצורת pdf

הורדת קורות חיים בתצורת WORD

קורות חיים

מטרה

יאיר דיקמן

לממש יכולות וניסיון אישי, מקצועי, ניהולי ועיסקי, בפעילות אינטנסיבית, במפגש בין אנשים, תכנים, חוויות וטכנולוגיה, בהקמה או ניהול פעילות עסקית, טכנולוגית, בזירה בינלאומית, ליצירת ערך כלכלי מדיד ומשמעותי וליהנות הן מהתהליך והן מהתוצאה.

ניסיון צבור

כעת – 1994 ניהול, הקמה ותפעול מרכזי מכירה ושרות בישראל ובחו"ל

ניסיון בהקמה, ניהול, אבחון, ייעוץ להתאמה, ביצוע שינויים, שיפור ביצועים במגוון ארגונים בתחומי שירות, מכירה, ותוכן, משלב החזון, דרך האפיון, התכנון, ההקמה עד ניהול, בישראל ובחו"ל.

פעילויות עתירות משתתפים ומטלות, ניהול מגוון רחב של מגעי לקוח-חברה , במגוון תעשיות, באמצעות סוכני שירות/ מכירה, בריבוי סניפים. התאמה, שיווק ומכירת מגוון מוצרים ללקוח, הגדרת שווקים, איתור ויצירת ערוצי מכירה, הפצה ותמיכה, עריכת מו"מ וחוזים, מבצעי מכירות מגוונים.

תכנון, ניהול, גיוס, והכשרת עובדים, פיתוח, טיפוח והנעת עובדים ומנהלים. עיצוב נהלים ואפיון דרישות, קמפיינים בפרינט, מדיה ואינטרנט.
מענה והכרעה בסוגיות שרות ומכירה, טיפול אישי בשימור לקוחות, קידום צריכה, קביעת יעדים ומשימות, פתרון תקלות טכניות, קליטה והטמעת טכנולוגיות חדשות, מכירת שירותי ערך מוסף במגוון מוצרים בריבוי ערוצים, גזירת מדדי הצלחה, מגע אינטנסיבי עם עובדים וגופים עמיתים בחברה, לקוחות, ספקי שרות ותוכן בסביבה עסקית מגוונת תוך ניטור מתמיד של ביצועים וחתירה ליירוט יעדים.

כעת – 2014 ANGOwave, מנכ"ל אנגולה

הקמה וניהול של מכון מחקר לרשתות חברתיות באנגולה.

2012 Malawi National Lottery, מנכ"ל מלאווי (אפריקה)

ניהול הקמת חברת הלוטו של מלאווי, חברה מורכבת, עתירת טכנולוגיה ואנשים בסביבה בעייתית ביותר. ניהול 1,100 עובדים רב-לאומיים, מימון, מדיה, קשרי ממשל.

11 – 2009 General Investment Partners, מנכ"ל מוסקבה

ניהול חברת השקעות במסחר במטבעות, מניות וסחורות בינלאומית. www.gip-group.ru.  העסקת 90 עובדים. פניה ללקוחות ממסדי נתונים מפולחים, זימון למשרדים, עריכת סמינרים מקצועיים.

08 – 2006 cal כרטיסי אשראי, מנהל מחלקת מכירות וערוצי הפצה גבעתיים

מדווח מנכ"ל. מנהל מכירות כרטיסי אשראי באמצעות ארבעה ערוצי מכירה: ערוץ המפעיל 440 סניפי בנק, ערוץ הפועל מול מועדוני לקוחות בחבירה לגופים קמעונאיים כ- מגה, הום סנטר, מחסני חשמל, באמצעות חברות קידום מכירות, ערוץ מוקד מכירות ישיר המונה 80 נציגים, צוות גרילה הפועל בחברות עסקיות כ- Intel, hp, חברות הסלולר, וסטארט-אפ(ים).

06 – 1998 orange, מנהל אגף שירותים מתקדמים ראש העין

מדווח סמנכ"ל מכירות ושרות. שותף להקמת, תכנון, עיצוב, תפעול וניהול שרות הלקוחות מהקמתו. הקמת המוקד הראשי 054. הקמה ותפעול אגף שכולל שלושה מוקדי שרות טלפוניים, call centers, שעונים לכ-5,000 מגעי לקוח-חברה ביום, באמצעות כ-400 נציגי שרות, מנהליהם ואחראי משמרת. אחריות על תמיכת מכשירים, מכלול שירותי ומוצרי non-voice של החברה. ובכללם קליטה בחברה והטמעה בשוק של טכנולוגית הדור השלישי, שירותי ערך מוסף, דאטה- תקשורת מחשבים סלולרית וכן טיפול בסוגיות קליטה וכיסוי בישראל ובחו"ל.

98 – 1995 קו מנחה חברת תקשוב ציבורית, מנהל השרות תל-אביב

מדווח מנכ"ל. חברה המתמחה במידע כלכלי עסקי תואמת Bloomberg, מערכות מידע זמן אמת ומאגרי מידע של שוק ההון. בתפקיד הקודם, הקמה וניהול מחלקת הפקות וערכים מוספים באינטרנט, הקמת www.trendline.co.il, ואתרים נוספים, מודעות דפוס, הפקה מלאה, כתיבה ועיצוב ירחון לקוחות צבע, ויצירת מערך הדרכה ותמיכה למשתמשים.

95 – 1994 פיקסל מדיה, מנהל הפקות תל-אביב

מדווח מנכ"ל. הפקת פרסומות טלוויזיה וקולנוע, ריכוז פרויקטים, הקמת מחלקה גרפית באולפני הלקוח. קשר עם לקוחות, וניהול גרפיקאים. עבודה המשלבת יצירה עם דיוק ועמידה ביעדים.

11 – 1994 הוראה, הנחיה, בהתנדבות ישראל

הרצאות באוניברסיטה פתוחה ניהול והנעת עובדים, קורסים. במקביל לפעילות הייעוץ, ב-2009, הוראת היסטוריה ואזרחות בתיכון, ועברית פליטים אפריקאים.

כעת – 1991 מדריך טיסה ארה"ב, טייס מסחרי ישראל ארה"ב / ישראל

לימוד טיסה והכנת חניכים למבחן רישוי במרחב התעופתי הצפוף והמורכב בעולם – Tri-State, ניו יורק. טיסות היכרות ותיור ברחבי ישראל ולקפריסין.

98 – 1988 Visual Approach, בעלים ומנהל, סטודיו וסדנה למצגות ישראל / ניו יורק

הפקה וביצוע מצגות בריבוי תצורות וכלים למשרדי פרסום, הכשרת מנהלים וגרפיקאים, הדרכת קורסים אקדמיים, הקמת מחלקות גרפיות בארגונים, הסבת אקדמאים והוראת גמולי השתלמות.
בין הלקוחות:Bates Worldwide, McCann Erickson, Morgan Stanley, Young & Rubicam, Chase Manhattan, 1St Boston, Merrill Lynch, Price Waterhouse, AT&T, Black & Decker, Coca Cola, Johnson & Johnson, M&M, Miller Lite.

 

88 – 1986 משרד הביטחון, קניין מודיעין אוויר במשלחת הרכש ניו-יורק

88 – 1984 Noah’s Ark חברת הובלות, מנהל החברה ניו-יורק

84 – 1982 פרסום בלדר, ניהול משרד מודעות עיתונים תל אביב

82 – 1978 שירות צבאי, קצין פעילות, מודיעין ישראל

 

השכלה

2011 ג'והן ברייס, קורס web master תל אביב

2009 סמינר הקיבוצים, הוראת היסטוריה תל אביב

2005 Emotion אימון ופיתוח אישי, יועץ עסקי ישראל

2004 מכון גבים לגישור, גישור אישי ועסקי ישראל

1992 New York Institute of Technology ניו-יורק

• M.A. תקשורת וגרפיקה ממוחשבת, ציון 4.0 מ- 4.0, רשימת דיקן.
• B.A. תקשורת, סיום בציון ממוצע 3.4 מ- 4.0, רשימת דיקן.
Share

ניהול סיכונים

עובד כפיים דיבר ברדיו על החלטתו המודעת לא לחבוש אזניות ומשקפי מגן, כדי להשיג נוחות ברוטינת עבודתו היומיומית. בחלוף השנים הגיע לכך שאיבד את שמיעתו בהליך אטי ורציף.

"מודע" אמר בטון שמסתיר אבחנה אותנטית האם דיבר בהשלמה או בצער.

האם הנזק הוא בשבריר שנייה, או על ציר זמן מתמשך? להמשיך לקרוא ניהול סיכונים

Share

תובנות

ים התובנות

מינורי

התרשמויות

פירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרסותיי פעיותיי, פעוטותיי, פיטפוטיי, פתפותיי,טיפטופיי, פימפומיי 

dr;tl: did not read; too long.
אבחנות, בחינות, הבחנות
ונביחות.    
יומרות והצעות.  
פשטנות והפשטה.  
דעות,  טעויות,  תיאוריות
וטאוולוגיות.    
פירושים, שיפורים, .פישורים.
פרשות, השפעות, הפרשות.
מסמור, מסמורים חלודים, מזמורים חלושים.
משרד חקירות, קליניקת חפירות, מעבדת הגדרות.
לשכת ניסויים, מרחב הצעות, מתחם בדיקות.
חוות יצירה, סדנאת המצאה, מוסך הרצה.
צמצומים ומצמוצים, צרצורים וריצודים.  
תפישות וטיפוסים, תפיסות ופספוסים.  
כיף, פכים, ופקפוקים.
תובנות עבשות, טוגנים מיובשים, תופינים יבשים.
טיולים, טיטולים וירטואליים, טלטולים מנטליים,
טלטלות מנטליות, ריטואלים ויראליים, טרטורים טוטאליים.
טרחות מעיקות, תעוקות מרוחות. מריחות מעיקות
קופסאת תכשיטים, כליא ברקות.  
פטפוטים, טפטופים ופתפותים,
אחיזות מציאות, אחיזות מצוצות, זחיחויות מצויות.
תחזיות צפויות.    
מלים ונמלים, משמימים ומשעממים.  
המהומי מהות, מהויות מעומעמות, המהומים מעומעמים,
עמעומים מהומהמים, נהיות ואהממים.  
דעות מגבלות. גילויי הודעות גבוליות.  
הגדרות, גירודים, גידורים.
הגיגים, געגועים, ג'יעג'ועים.
געיות והטעיות, ג'עג'ועים מוטעים.  
חידודים מדכדכים, דכדוכים קהים.  
הערות על תודעות גבוליות. הארות על גבולות תודעתיים.
הארות על גללים תודעתיים. חארות.  
פסיפס מילולי, מוזאיקה תובנתית, קלידוסקופ אסוציאטיבי.
פרוטיי, פירותיי, פרוטותיי,
התפרדויותיי פרודותיי התפטרויותיי,
התפרעויותיי הפרעותיי פרעותיי,
התרפטויותויי תירפויטויותיי פאתטויותיי.
פיטפוטיי פריטותיי התרפטויותיי
התרופפותיי הפטורותיי  
אמיתות לא נכונות, נכונים לא אמיתיים. התעמתויות מוכוונות.
זבזובים קלישאתיים, קלישאות מזובזבות.  
בזבוזים כושלים, שיקולים כוזבים.  
ציוציי ציציותיי צוויצצוויותיי.
קושיות, תהיות ומענות, טעויות ותעיות.
טעויות גלויות, טעויות גועליות, גילויים מוטעים.
השתאויות משועשעות, שעשועים משתאים, השתעלויות ושלשולים.
שילשולי לשון, לשלושי פונפון, נפנופי לשון.
פניני לשון.    
הכללות מקולקלות, קללות מלוקקות, לכלוכים מקוללים,
כללים קלוקלים, מולקולות לחות.  
תכנים שאבד עליהם הכלח, קלחים מעובדים לעוסים.  
ניסוחים, ניכוסים וכינוסים.
אסירות תודה, עושר תודעה, עצירות תודעה.
כניסות ויציאות.  
מירוקים, קירקורים, קימורים,
ריקוקים, ביכורים, ביקורים.
תיאורים, טיהורים, זיהומים שפתיים.
זיכוכים, זיכויים, זיקוקים,
זיחוחים, שיחוקים, חיזוקים,
חיזויים, קיזוזים וקידוחים.
פירותיי,  פירוטיי,  פרוטותיי, 
פרזותיי פרסותיי פעיותיי,
 פעוטותיי,  פיטפוטיי,  פתפותיי,
טיפטופיי,  פימפומיי וטמטומיי.
פרשנות מנסחת, ניסוח פרשני.  
Share

תלונה אפשרית

בהדרכה 'רכה', הורות, ניהול אנשים מתוך סמכות ורציונל
לא מתוך היררכיה, משמעת או חשש,

בדיעבד,

הילד, החנוך או המנוהל
יתלוננו, שההורה, המחנך או המנהל
לא נקט בפעילות שהוא חשב שיש לנקוט
וזאת מחשש מתגובתו.

Share