מינורי בבריכה

מורן פותחת את הירחון הפנימחברתי, ורואה את החבר שלה מתועד בבריכה בפעילות נופש עובדים בקייץ, כשהוא מעורבב עם כחצי תריסר רוחצים ואיזה פליצה לידו. כלומר, בקרבתו. במרחק מגע.

 "זאתי, מה עושה כל הזמן ליד אלירן?" שואלת מורן הידועה בתשוקתה להיות מוטבעת, כלומר- לטבעת, והמועמד, איך נאמר, מצידו, מפגין קרירות משהו, אולי אטימות, שלא לומר סרבנות נחושה.
להערכתי, אם אתחוב את פרדיקציאתי, זה זמני, הוא עוד לא יודע, אבל הוא הוכרע.

"לא שאני יודע מה קורה ביניהם, ובכלל מי זו, אבל, מה זו הקנאה הזו?" אני שואל.

"זה ככה ב-עדה" מעידה חברתה מיטל, שהיא בכלל מעדה אחרת.

"אני רואה כל הזמן שמסתובבות סביבו בחורות" מורן מבהירה את תפישתה על העובדה שחגות סביב אלירן בנות.

אלירן, איך לומר, שרמנטי, ומקפיד בהופעתו. ראיתי, איך נאמר, נאים ממנו.

מורן נראית טוב. נחושה. לא רהיטות, לא אינטלקט, יהיה גם מי שיאתגר את הקביעה לחכמה, אבל יש יכולות ומיומנויות שרידה פרקטיות.

"תגידי," אני מעיק "מה המשותף לכל מי שסביבו?" ומוסיף להקשות "ואולי בכלל נראה לך שהוא יותר שווה, כשכל מיני ציפורות ומלכות מזמזמות לידו"?

"לא יודעת" היא מבטלת את הפלסף בהינף יד, ומצמצת "אני אראה לזונה הזו מה זה." וטופחת להמחשת רצינותה על התמונה.

Share

מינורי בהדדיות

גליה בת ה-35 נראית פצצה. נבונה, הומור, כולל עצמי, רהוטה, מודעת- כך לפחות מעידה על עצמה. מטופחת- רזה שלא כדרך הטבע. הגדילה, הגביהה, עבתה, השביחה – בקיצור, נגעה. בציצים. בארבי-יתית במובן הפרופורציונאלי של המלה.

עובדת במשרה נחשקת. אם לשניים, נשואה לבעל ה(כמעט)אולטימטיבי- סמנכ"ל לשעבר בחברת היי-טק מצליחה. מימש. נראה מצוין.

 ו-כן הם בהליכים. פרידה. כעת לא עובד, וגם הזרע שניפק הביא לה בן ובת יפהפיים שאחד עם קשיים. והוא גם לא קיים את חובותיו. המיניות. אבל עמד על זכותו לקיים עם אחרות.

"אז הוא דחף, אותי (כלומר אותה) להזדיין עם ערסים." היא מבארת כשמספרת על הרומן האחרון.

"ולמה זרקתי את העארס?" היא ממשיכה לתאר מציאות נתפשת "הוא קבלן. עם מכונית מפוארת. ועשינו את זה במלונות. והוא אף פעם לא נתן לי לשלם. מה הקטע שלהם, אלה, עם התשלום?"

"הוא נשבע לי שהוא לא אוהב את אשתו. הבטיח לי שהוא לא שוכב איתה. שיקר לי. הוא כן, המניאק. זרקתי אותו. איזה מין דבר זה, למה הוא עושה את זה ואני לא?" היא צוחקת. או שלא.

אוקטובר 2007

Share

מינורי במורבידי #1

דודה סטלה מציינת שבתאריך המסוים ההוא, היורצאייט– יום השנה לסבא.

"את יודעת דודה סטלה" אני משיב "אין לי יחס למאורעות כאלה. כזכור, לא ערכתי לוויה לאמא."

"כן" משיבה הדודה "גם אני מבקרת רק לעתים רחוקות בקברו של ראובן" בעלה שמת.

האם מי שפוקד אחת לשנה, דומה יותר לזה שלא מבקר כלל, או לזה שמבקר בתכיפות?

Share

מינורי בבטיחות הדעת

תל אביב, יולי, צהריים. בוהק גיהינום. חם רצח. לח מוות. בתי ואני יוצאים מהמרפאה, לאופנוע. הכלי רותח, המתכת על סף התכה. היא מתכוננת נפשית, שישבנה יבעבע תחת מגע המושב. יש לו, לישבן ולה ניסיון.

באופנוע מימיננו דמות מתכוננת לנסיעה. לובש מעיל רוכבים כבד, עוטה אפוד זוהר מעל המעיל, גורב מגיני ברכיים של רולר בליידס, חובש קסדה תקנית מלאה, כסה ידיו בכפפות (או כפף אצבעותיו בכסיות- מה לelef עזאזלים הפועל לעטיית כפפות ייעודיות משובחות?) ללא קשר לחום, גם בחורף, כזה מיגון לא ראיתי בחיים.

מתפתחת שיחה על הדגם החדש שלי, ועל האופנוע הוותיק, עתיר- 1,200, הסמ"קים שלו. מניח, שהאיש רופא. רציני. זהיר. בקיא. העדפות ברורות. מנומקות. הוא לא מתגבר על תשוקתו לדו-גלגלי.

נפרדים ב"שמור על עצמך" ממני, ו"אכן עושה זאת" ממנו.

"אתה יודע", אני לא מתאפק "בחיים* לא ראיתי בנסיעות כביש רוכבים עם מגני ברכיים."

הוא מסביר לי ש"במקרה של תאונה, אין ביטוח על שיקום מפרקים."
כמה שעות קודם קבלתי sms מחנה'לה, גרושת חבר, שרכש ענתיקת חיפושית קבריולט- נטולת גג, מהסיקסטיז, שמשמעותו- הרכב פטור מחובת התקנת חגורות בטיחות. היא תובעת ממני: "דבר בבקשה עם אליק, רכש מכונית ללא חגורות בטיחות."

בתור מה אבקש? בתור 'קול הסבירות?' בשם מי שרוכב עם בתו, על דו-גלגלי, כשהיא במושב האחורי, ללא חגורה, במהירות שהקבריולט, רבועת הצמיגים, מעולם לא נסעה ולעולם לא תגיע?

 


* יולי 2007,
9 שנים אחרי, מיגון ברכיים היה לנפוץ.

Share

מינורי במודעות עצמית

"אני מאוד מודע לעצמי" היא הצהרה ששמעתי. רבות.

בדרך כלל, זהו משפט חיזוק תקפות א-פריורית של מי שתיכף ישחרר עדות עצמית.

האם ברוב המקרים, עדות על מודעות עצמית באה בסמיכות לאמירה אישית מפחתת?

האם ישנה הסכמה בין מי שמעיד על מודעותו העצמית המפותחת לתפישת השומע על מידת המודעות של המעיד?

האם מי שחושף/ת את מה שמייחס לו כשלון, שמייסר עצמו, שמפחית בערכו, מבטא מודעות עצמית?

האם מודעות עצמית היא פיצ'פוץ' במצבים רגשיים לא נעימים, שעצם הנבירה בהם, מפיקה ההנאה?

מרץ 2007

Share

השתניתי

בחוויתי נתקלתי במעט מאוד אנשים, ששינו את סט התפישות וההתנהגויות הנלוות אליהן באופן משמעותי. לתפישתי.

שמעתי יותר אנשים שמעידים על עצמם "השתניתי".

עדות זו, מעידה על

  • היות המעיד ביקורתי שלילית לסט התנהגויות או תפישות שלהערכתו לא קדמו אותו למקומות אליהם שאף להגיע,
  • שהביאו אותו למקומות אליהם לא רצה להגיע,
  • ובעיקר הבעת תקוותו שהחליף את סט התובנות וההתנהגויות באחרות. מקדמות חיובית.

לא זוכר שנתקלתי במי שהיה חסר ביטחון עצמי, והפך לאישיות בטוחה, בקמצן שהפך נדיב, ברציני שהפך ליצן.

Share

מינורי במשאב האנושי

נעמי סמנכ"ל בחברה עסקית חשובה. אחראית על משאבי האנוש. בפרשנותה המעשית את התפקיד, מטפלת בפרוצדורה, ביורוקרטיה, אדמיניסטרציה על שלל היבטיהם. בין התגמולים על פרשנות זו – אינה מואשמת בחמלתיות יתר או אפילו כמי שמטפלת בסוגיות אנושיות. מכניסטית. גם בתגובות הרגשיות. אינטליגנטית, משכילה, חדה, אגרסיבית, קשוחה, דפנסיבית, טריטוריאלית, תגובתית, חורצת, חותכת במהירות אפקטיבית בין עיקר לתפל.ממוקדת כמו שחברה עסקית בעולם גברי מעודדת אותה להיות כדי לשרוד וכופה עליה על מנת להתקדם. כך לתפישתה לפחות. התנהלותה זו, מתוייגת 'כניהול גברי' כזה, 'עם ביצים' כאלה. אישית, לא הכרתי גברים שהתנהלותם כה סטריאוטיפית.

רואה אותה עם משקפיים אחרים מאלה שזוכר, היפר מעוצבים. מתייחס לכך. משיבה לי שהם נרכשו בחנות ידועה, סופר מוקפדת, בנווה צדק.

"אבל מה," היא מוסיפה, "עשו לי תרגיל בקנייה." "לך? איך? מה?" מתעניין.

"מדדתי, התלהבתי, התחבטתי עם המחיר הנקוב על מסגרת המשקפיים והחלטתי לרכוש."

"נו…" אני ממתין לשוס "ואז, עדכנו אותי שזהו המספר הקטלוגי, לא המחיר, שהוא הרבה יותר יקר."

"או.קי.", אני מקשה "אם כך, למה קנית?"

"זה בדיוק הענין, לא יכולתי" היא מסבירה "הם פיתו אותי, ואני כבר רציתי אותם."

יוני 2007

Share

מינורי באמונות

שמנצ'יק, חבר עתיק. צ'חצ'ח אשכנזי חסר אמונה, חסר אינטליגנציה רגשית.
האמנם?
נשאל באיזה מידה הוא מאמין/דתי.

"לא מאמין, לא דתי" ובהמשך המשפט מוסיף שהולך עם חמסה, שצמודות לה שמות ילדיו, וגם למראשותיהם ספרים. מתחת לזה של הגדול תהילים.
לא, הוא לא מייחס לכך חשיבות. אבל גם לא ישים שם את מדריך הטלפון של חיפה והצפון, כי את התהילים קיבל מסבא שלו.

ואני אומר ש-יש שונות של דרגות של אמונה, לא של חוסר אמונה. חוסר אמונה חסר מידה. אז אולי זו לא אמונה, זה יישום פרוצדורה?

אז מה אם אני אומר?

Share

מינורי בקצה, באבסורד

מוני יזם באופיו. מעודכן בכל טרנד וחידוש טכנולוגי. בקיא בבאז וורדז, שולט במלים הנכונות, בכלכלה הגלובלית. בהתנהלות היומיומית הוא הבעלים של כל חידושי הטכנולוגיה. לא סתם רוכש, חמוש באידיאולוגיה אסטרטגית; לא מייד עם צאתם לשוק, אלא, לאחר השקתם, כשתצא הגרסה עם הפשרות, עיגולי הפינות, במותג הנחות מעט– אחרי הקנאק של הורדת המחיר, אז ירכוש. בכסף שאין. באשראי. בתשלומים ארוכי טווח.

מצויד בתובנות מוצקות על האסטרטגיה הגלובלית. החלומות בהתאם. היישום פחות. כלומר, הרצון לא מסונכרן עם העשייה. מכך יוצא – עם התוצאה.

בשיחות, ייקח כל סיטואציה, ימתח אותה לקצה, לאבסורד, יעצב את עמדתו, ואז: "אם כך – לא ישים או לא נכון".

האם זהו המתכון לאי העשייה, או, לצידוק הכשל?

 יולי 2006

 

Share

לאומיות, לאן

ז'ורז' קלמנסו, ראש ממשלת צרפת בתחילת המאה ה- 20, אמר, שהוא "פטריוט אך לא לאומן" והסביר-

  • פטריוט הוא מי שאוהב את ארצו
  • לאומן הוא מי ששונא את האחרים. 

בעבר סברתי, שממד ההזדהות הלאומית תפחת ובעתיד כלשהו תיעלם. ייחסתי

  • עצמאות אינטלקטואלית לחתירה המתנערת מגילויי זהות פטריוטית באשר היא,
  • משמעות פרקטית לקוזה נוסטרה אד-הוקי למכלולי חיים,
  • ולתרבות- ערכי הנאה, מקדמי חיים שיתופיים.

עם הזמן פחות נחרץ שזו המגמה,
ועדיין מעריך, שבעתיד המגמה בלתי נמנעת.

Share

מינורי בכשפים

את ץ' מכיר מהסבלות, ניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. ב- Noah's Ark, עשרות ג'ובים של תיירות בגובה המותניים, מצבים אנושיים, גרפיקה אנושית מרצדת, תריסרי סרוויס אנטרנסס, אלפי מדרגות, ושעות משאית טוונטי סיקס פוטר- מיותר לציין ללא רישיון. תנועה באי הנוצץ והמחוספס כזכוכת מנופצת. להמשיך לקרוא מינורי בכשפים

Share

מינורי בהוכחה לקיומו של האל

או, ברוחניות

את ץ' מכיר מהמובינג בניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. עשרות ג'ובים של תיירות אותנטית בגובה המותניים, מצבים אנושיים, עשרות תריסרי סרוויס אנטרנסס, מאות שעות משאית, תיבת נח, 26 פוטר (- מידת אורך), אלפי מדרגות, תנועה באי הנוצץ, המחוספס.

אף על פי שהמלנכוליות כבר אז נתנה את הטון, הוא היה בשלב טרום ההסברים. אלה הגיעו בהמשך, התפתחו, טופחו, תפחו והצטיינו, תואמים את הכשלים, שלובים בהם;
הרחיב על האנווירוינמנט הקיבוצי כגורם, כמאיץ וכמכריע בתוצאה המכזיבה. להמשיך לקרוא מינורי בהוכחה לקיומו של האל

Share