כך זה לא יכול להמשך

מכיר את

'כך זה לא יכול להימשך.'

פיזיקלית, סוציולוגית, פוליטית,
אם יש מצב מסוים-
קיימת הערכות סט התנאים, המרכיבים והיחסים ביניהם,
לא רצוי ככל שיהא, בנאלי ומתבקש ככל שיהיה:
זה המצב.

השארת, קיבוע, שימור והנצחת המצב הם ברירת המחדל האפשרית, הזמינה ביותר-
המצב קיים;
יציב אורגנית, חשוף לכוחות כלייה ובלייה חיכוכיים מהסביבה האופפת.

הסיבה לכך שהקונפליקט הפוליטי,
בדגש מול הפלשתינאים,
נמצא במצב הקיים הוא שמפגש ההסכמות בין שני הצדדים, שרואה פתרון מוסכם, אפשרי ליישום מכיל רק חלק קטן מהם.
המאסה המסכימה, קטנה מכדי לשנות את שיווי המשקל שמתחזק את המצב הקיים.

צדדים שונים

סוגיות האבחנה בין תפישות שונות של אותו צד, בין מי שמהווה אופוזיציה לרוב המקיף אותו,
מניעי ה'למה מוכן להגיע להסכמה עם היריב [חברו לקונפליקט-  🙂 אוקסימורון]'-
מרתקות. אותי.

בראייה (שמתיימרת להיות) אובייקטיבית, ער לשוני מהותי בין הצדדים המאובחנים, ברמת התפישה בין רווחת הפרט לשימור מסורת הקולקטיב.

אינדיבידואלית

  • רמת המודעות הדמוקרטית,
  • רמת האדיקות הדתית,
  • טולרנטיות לשונה,
  • המוטיבציות האישיות של הפרטים ושל מנהיגי הקבוצות שונות בין שני הצדדים,
  • תפישת תרבות האלימות* – סף הכניסה לאלימות.

קולקטיב

  • מאפיינים, גודל ומשרעת קבוצות היסוד המהוות מוקדי הזדהות להתכנסות מזדהה של אינדיבידואלים
  • מאפייני הדת,
  • תפישות לאומיות שונות.

האצת שינויים סוציולוגיים

בדומה לפיזיקה, הסוציולוגיה עובדת. גם אם איננו מודעים לה או מתמללים את תהליכיה.
ההיפר תקשורתיות מהווה את הגורם המאיץ הסוציולוגי בעידן הנוכחי;
התיווך, המסך המנגיש, המאפיינים את יישומי התקשורת הדו כיווניים, מקרבים את הפרט לדומים לו מעבר למראה העין ושמע האוזן האנושית, הספר, הספורדי, העיתונות הרדיו והטלוויזיה החד-כיווניים.

מתבקש לחשוב שבהתפתחות הגלובלית בעקבות האצת אמצעי ייצור התוכן שעובד אדמה במספטומיה דומה יותר לקולגה מהרי האנדים מלפני 4,000 שנה.
אז זהו שלא.

טריוויאלית, יש דינמיקת תנועה, הגירה שמאפשרת תקשורת שיתוף, ואפילו מעבר גנים.
עומק הידע של שניהם היה רדוד בהשוואה להיום.
סף הכניסה לדיסציפלינות האלה היום הונמך ברמה כזו במשכי זמן מזעריים הם יכולים לקיים אינטראקציה- שפת התקשורת השנייה שלהם היא אנגלית, שניהם מתפעלים וורד ואקסל, ויש להם פייסבוק/ אי-מייל לשחלף מידע.

כך, דינמיקת השינויים הסוציולגיים- רכישת ההשכלה על ידי שכבות הולכות ומתרחבות באוכלוסיה, מאיצה כעת ובהמשך אף יותר, את תהליך הדה-ריבוד.

ההתכות וההתרכבויות על מבנים חברתיים קיימים, יהיו במגמת חיזוק והאצה.

בעקבות התקשורת, הנגשת הידע והנחלת השכלה לחלקים נרחבים יותר באוכלוסיה תהליך ההשטחה יואץ ויועצם:
פחות אנשים ישלטו על יותר משאבים ותשתיות,
הפערים בין העשירון הלפני עליון לתחתון יפחתו ביחס לפערים בין העשירון העליון לזה שלפניו.

שתי אפשרויות יכולות להיות במצב זה:

  1. 'יש עתידיזציה'
    רגרסיה למבנים מסורתיים קיימים, בהתאמות לעידן,
    התכנסות אינדיבידואלים לערכי יסוד ערכיים מוסכמים מושתתי חתירה לרווחה אישית וזהות קבוצתית רחבה- לאומית, מאובחנת.
  2. פייסבוקיזציה-
    פרוגרסיה ליצירת מבנים חברתיים שונים,
    פרגמנטציה של אינדיבידואלים עם תחומי עניין אד-הוקים, ש'לא שווה למות עליהם'.

האם תהיה הסכמה שתסיים את הסכסוך בעתיד?

בעבר, גרסתי שהסיכויים לכך גדולים, אם כמה תנאים יתממשו.
היום פחות*.

ב-67, בעקבות המלחמה, הסיטואציה השתנתה מהותית.
מאז הייתה תנועה והתפתחות, אורגנית. לא שינוי מהותי.

המצב כפי שהוא היום ימשיך לנוע, ברציפות, בדינמיקה מתפתחת, גם אם לא בהתערבות פולשנית משנה סדרי עולם או לפחות מקום מאובחנים.

כך, אם לא יגיע הסדר מלאכותי, הכופה עצמו על התניות והנחות מקדמיות של הרוב, משנה סיטואציה, המצב כפי שהוא כיום ישתנה. מהותית על ציר הזמן כחלק מאבולוציה סוציולוגית.

נבואה

הנבואה ניתנה לנבונים, ואני כשוטה לא כדאי שאתנבא,

מה שכמובן אעשה בפסקה הבאה:

על אף הניסיונות, שמצדד בכל ליבי שאכן ימשיכו-
בא מבית המדרש התקשורתי (האופטימי נדיב אנרגטית), שתקשורת שלא הבשילה למעשה עדיפה על הימנעות מתקשורת,
בשונה מבית המדרש המעשי (פסימי חסכן אנרגטית), שאם מעשה לא יבשיל יגרם נזק של אובדן תשומות או תשתיות להסדר הבא,
לא יודע להעריך אם ייקבע הסדר עם הפלשתינאים כמו עם המצרים.

מניח שתהליכי ההאצה יוגברו, לכן מעריך שרבולוציות, תפניות דרמטיות לא תקרינה.
כך, משער שתהליך הפייסבוקיזציה יגבר,
במקביל למיעטים פרגמנטייים ביחס 'יש עתידיים', וקיום חיכוכיים שקבוצות מאובחנות תרצנה להתקיף/ להתגונן מקבוצות מאובחנות אחרות, על בסיס עניין משותף של קרבה למשאבים, ופחות אידיאולוגיה מקדמית מונחלת.

והתחזית:

כך, זה לא יימשך.

גבולות הסכסוך הגיאוגרפי כפי שאנחנו מכירים באוקטובר 2013 כנקודת חציון בזמן, ישתנו מהותית ב- 2060.

התמורות הסוציולוגיות של הצדדים בעקבות הנגשת המידע תגרום לשינוי בהתכנסות של ההמונים.

לא יודע לחזות לאיזה כיוון ההשפעה התקשורתית ושינוי הסוציולוגי ישנו את הגבולות כפי שהם כיום. גם אם מפתה לרתום אמונות מקדמיות, חשקים ותקוות שיוכיחו שהתזה מקדמת את הרצון המקדמי או את היפוכו.


* לכאורה אוקסימורון. נופל, כביכול למלכודת 'טוהר הנשק'.
אז זהו שלא.

תרבות- מערך ערכים אסתטים, משותפים לקהילה.
גבול האלימות, הסף המשחרר תגובות אלימות, הטולרנטיות אליה, היא עניין תרבותי.
תרבויות נבדלות, בין היתר, ב-

  • תצורות חינוך, עונשים,
  • אופן דיבור, ניסוח, עוצמה, שייתפש כלגיטימי/ אלים,
  • בביטויי ידידות כטפיחות פיזיות הדדיות, או ביטויי שמחה- יריות באוויר.

 

** אישית, עדיין, כעת, רוצה לקחת מקדם ביטחון,
ומוכן להקצות משאבים רבים להמשך הדברות לטובת הסכם.

Share

השאר תגובה