התנהלות פוליטית

 באין אחו פרט–חברה–ריבון

לכאורה, תיוג ‘פוליטי’ לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות חברה במובן הרחב ומדינה.

בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסוימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות.

התנהלות שלילית

השימוש במינוח ‘פוליטיקה’, על פי רוב שלא לומר ‘תמיד’, הוא שלילי; מתייג התנהלות

  • מניפולטיבית,
  • לא ישרה,
  • מטעה,
  • hidden agenda,
  • מקדמת נושאים שמקדמים את טובת המקדם,
  • פחות’ או אף פגיעה בליבת העניין,
  • הקצאת משאבי עיסוק וארגון בסוגיות שוליות ולא ליבתיות,
  • חבירה למוקדי כוח לשם צבירת כוח.

טיפול במשאבי כלל

טיפול בסוגיות פרט–חברה–ריבון מורכב בשל

  • ריבוי פרטים,
  • שוני באינטרסים, לעתים עד כדי ניגוד, בין חלקי הפרטים,
  • בשל מורכבות הסוגיות, ניבעים פערים בין הנתפס/ נראה לבין המעשה בפועל,
  • עומק ומורכבות ההשלכות של מעשים.

כך, טיפול במשאבי כלל מכיל חשש/ חשד מובנה, שהעוסק בהם, מקדם את טובתו האישית, עד מועל בתפקידו – פוגע בכלל, בשם פעילות נתפשת למען הכלל.

העוסקים בסוגיות ‘פרט–חברה–ריבון’ באופן מקצועי, להלן ‘פוליטיקאים’, מתנהלים באופן מובחן; מכיוון שהם מטפלים בסוגיות של ריבוי פרטים עליהם לעמעם מסרים, לנסח אותם באופן כזה שניתן יהיה לקדמם בסביבה מורכבת, רבת פנים ואינטרסים.

‘פוליטיקה’, תיוג מילולי לתיאור מצב התנהלותי, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות, שמביע את אי-נוחות המתייג ממצב של עודף עיסוק תודעתי בנושאים שאמורים להיות בשולי ליבת העשייה, וזאת כדי להניב רווח לעוסקים בכך, כתחליף לעיסוק בליבת הדיסציפלינה.

מורכבות טיפול הקידום אינטרסים מורכבים, לא תמיד ברורים עד תומם, אבסטרקטיים לעיתים, לטנטיים – לא כל מה שנראה אכן קורה, ולהיפך – לא כל מה שקורה, נראה או מובחן מראש.

מחוץ לפוליטיקה

כאשר מובחנת התנהלות מסויימת, אופיינית, משוייכת לכאורה למילוי אינטרס מסוים, כשבפועל  מסתירה מארג אינטרסים אחר, מושאל הביטוי ‘התנהלות פוליטית’, כתיוג אופייני להתנהלות אופיינית לריבוי אנשים ואינטרסים, גם אם מופעל בקנה מידה קטן יותר.

Share

השאר תגובה