סבירות וניהול

חתירל’ה

הלוואי וכל הדילמות בחיים היו חד משמעיות כמו שאתה מתאר: או שזה מסיג אותך מהמטרות או שזה מקדם אותך. יש הרבה איזורים באמצע ובכל אליה יש קוץ, החיים לא מושלמים, הפוקוס הוא לתעל אותם לאפשרות הטובה יותר

איך אומרים בפוליטיקלי קורקט החדש – לא התבטאתי נכון, לא הובנתי.

הלוואי וכל הדילמות בחיים היו חד משמעיות
רוב הדילמות אינן חד-משמעיות, אינן רבועות, אנחנו מתקשים לאמוד את גודלן.
אם היו כאלה לא היו אלה דילמות, אלא צמתי T, שהיה עלינו להחליט האם לפנות ימינה או שמאלה,  כאשר דילמות אישיות הן מורכבות הרבה יותר, בבחינת לא ברורה הסוגיה על ריבוי ומורכבות רבדיה, וממילא לא דרכי הטיפול בה.

כמו שאתה מתאר:
לא, אינני מתאר דילמות בחיים כחד-משמעיות.
כנראה שנתפש כנחרץ וכחד משמעי.
לא לכך מכוון, ולא מתנער מהרושם שיוצר.

או שזה מסיג אותך מהמטרות או שזה מקדם אותך.
אין בי את הפרקטיקה המתמקדת הזו של בחינת סוגיות ב-או שזה מסיג או מקדם.
מה שניסיתי לומר,

יש הרבה איזורים באמצע
כן, החיים אינם בצד אחד של סוגיה ולא בצדה האחר, ולא באמצע, אלא תחומים במכלול אפשרויות על רצף, אופקי, ברבדים, ובממדים נוספים כזמן, אנרגיה, הבנה, סנטימנט – אינסופי, ולא באמצעו של דבר.

ובכל אליה יש קוץ,
אם הכוונה שערך הדברים אינו מוחלט הן בעוצמתו ובעיקר לא בהיותו חיובי או שלילי, גם לכך מסכים

החיים לא מושלמים,
אם הכוונה, ב’מושלם’, שאין בהם טוב מוחלט, כייף מתמיד, אין על מהלכם שליטה מוחלטת – הם אכן לא מושלמים.

כך דומם, מת הפח בו חיים – הגעת לשלמות. כלומר ביחס לאלטרנטיבה שאינה חיים, החיים כן מושלמים.

הפוקוס הוא לתעל אותם לאפשרות הטובה יותר
נכון וזה העניין;

כזכור, אני לא בא משולחן ערוך.
אין לי פרוטוקול, flow chart, אלגוריתם של במצב כזה אחרת, ובמצב אחר כך.

בהבחנתי בין בסיס קונסרבטיביות לפרוגרסיביות אני מבחין בין

אמוניות לאומניות התכנסות הזדהותית חתירה לרציונליות, אינדיבידואליות, חופש פרט, שיוויון, שלום אוניברסליים.
בהבחנה בין ‘שמרנות’ ל’קדמה’ ישנם שני ממדים של שונות:

  • ערכים שונים. ברור.
  • מצבים שונים
    • אמוניות הוא מצב.
    • פרוגרסיביות הוא שאיפה ל-

מה שניסיתי לומר, בהקשר שיחתנו, וכשלתי, שכערך מכוון, שלהבנתי, שאינה טובה מזו של אחר או שלך, בניהול חיים, בהתממשקות עם סוגיות שהחיים מזמנים, בעולם מורכב, כאוטי כדאי, [גם]

  • לחתור להתנהלות רציונלית מוכוונת רצון חותר מטרה, בבקרה מתמדת,
  • כשחלק מכך הוא להקיף עצמי בסבירות, להקטין את ההתממשקויות עם האי-סבירות שנתפשת כמאגניבה וקולית, ובעצם סופחת משאבים מנטליים רגשיים שהיו מתועלים ליצירת תוצרים שהיו משמחים אותי יותר.

ואולי לא הלוואי, זה פשוט לא חד ממדי ואני לא מכיר מצב שהכל פרפקט.

באמונה, בייחול לטוב מוחלט, חשש מרע מוחלט, יש מצבי פרפקט.

באלגוריתם התנהלותי יש בחירה מכרעת בין שתי או יותר אלטרנטיבות.

אני מדבר על חתירל’ה, אחותה של השאיפה ל-, בת הדודה של חתירה ל-.

Share

השאר תגובה