כיבוד אמונה ליברלית

משך הקריאה: 1 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

מאמינים, בשמירת מצוות, במלואן או חלקן, מצפים מסביבתם לכבד את פרקטיקת אמונתם.

  1. הסביבה נותנת לגיטימיציה לדרישה בשל-
    • האמפטיה- המעמסה, הקושי, לקיים את הפרקטיקה,
    • הרציונל- המעשה נעשה ‘לשם שמיים‘ לא להפקת ערך או תועלת אישית מקדמת.
  2. למאמין חשוב הכיבוד-
    • הן בשל עצם ההקלה שבפרקטיקת היישום,
    • והן בשל החיזוק שמקבל לאמונה.
      • אמונה מצריכה חיזוק מתמיד למאמיניה, אחרת תתרופף, שכן המציאות הלוגית, בהגדרה, לא תומכת בה.

      אמונה מכילה מרכיב אינהרנטי של מיסיונריות- שאיפת המאמין שסביבתו לא רק תקבל את אמונתו ותקל עליו את קיומה, אלא תתן לו תמיכה בהיות מאמינים נוספים מקבלים את האמונה.

      • תפקיד המיסיונריות היא לחזק את המאמינים בהגדלת כמות החולקים איתם את אמונתם, ונתינת לגיטימציה לאמונה.
      • היהדות, היא דת כאילו לא מיסיונרית;
        • מי שאינו יהודי- חלק מתחכום מרשים, אין ליהדות עניין בלגיירו,
        • אך בהחלט מיסיונרית כלפי מי שנתפש כיהודי אך לא מאמין.
  3. אישית-
  • אינני מאמין למאמין שמצהיר ש”איש באמונתו יחיה“, זה אוקסימורון.
  • מכבד יותר את המאמין שמבקש לגייס את סביבתו לאמונתו מאשר את מי שעוטה על עצמו את ארשת הליברל ובעצם מסתיר את רצונו.
Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share