בכלל חוסך

רשתות מכירה מראות, לעתים, את המחיר שהן מבקשות על המוצר, לצד מחיר קודם.
זוכר חביירה שמתפארת במסע קניות בניו-יורק על רכישות מצוינות שערכה, ופירטה כמה חסכה בין המחיר הנקוב למחיר ששילמה בפועל.

דגמנה מבחינתה צרכנות נבונה ובה היא בעיקר חסכה.
התנהלה לאור הנחה שאת הרכישות עליה לעשות מפני שהיא בכלל חוסכת.

למה? היא היתה רוכשת בכל מקרה?
נתנה דרור לרצונה להיות בעליה של טובין.

על (דומה ל)זה סיפר סבא אליהו 'על ההוא שכדי לחסוך, המליץ, במקום לרוץ אחרי אוטובוס לרוץ אחרי מונית.'

כעת מעגנים את הנושא בחוק, בארץ, שיהיה סדר- תיקוף מחיר קודם, והגדרה שאחרי 35 יום המחיר כבר לא 'חדש'. 

ואני שואייל,

  • מה זה משנה מה היה המחיר הקודם, ומה שיעור ירידת המחיר למימוש הרצון העכשווי לרכש?
  • האין בעשיית הסדר הרציונלי, תעתוע לקבלת החלטה לא רציונלית?
Share

השאר תגובה