סלפי תפישתי, הארות

משך הקריאה: 5 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

שאיילון סלפי תפישתי

קובץ, גרסת השאיילות– תכני השאיילון

להורדת הקובץ בגרסת אקסל: percep_selfie

הארות על השאיילון

• בנאלי ומתבקש ככל שיהא, אין בניסיון האבחנה ‘טוב’ – ‘לא טוב’, ולא ‘צודק’ – ‘לא צודק’ בין שמרנות לבין חופשנות.
• בעוד שמהות ‘ימין’ נותרת בשמרנות של אידיאות מאובחנות דתיות, לאומיות וכלכלת שוק חופשי- רעיונות ראשוניים,
  ‘שמאל’ מקושר לאוסף פרטים עם קשרים וזיקה הדוקים- חברה.
  ביישום רעיונות חברתיים יש ריבוי מבנים מדיניים, הטרוגניות רעיונית שבו זמנית תמכו בסוציאליזם ובקומוניזם, כשלעתים, מידת הליברליות הייתה פחותה ממשטרים ימניים רפובליקניים שמרנים מובהקים.
• שמרנות מתמקדת בצמצום לרעיונות קיימים והפשטתם,
  ליברליות מתבדרת בריבוי רעיונות שחלקם מורכבים ונוגדים לעתים בתפישת החופשנות.
• שמרנות נבדלת בין מיישמיה לפי האדיקות-
  • מידת הקרבה לרעיון הראשוני,
  • מידת הסובלנות לגילויי הפרתו.
  • מידת האנרגיה המוקצית לשימורו.
• ליברליות פרוגרסיבית בחתירתה לפלורליזם רעיוני, עשויה להתבדר, לאבד קשר לגרעין רעיוני, נטולת הקשר, ומטפלת בטעם אישי של פרסונה או מיעוט.
• מיעוט, מטבעו, חלש. מי שמגן עליו צריך להיות חזק, ליברל, שלא בא ממנו, והאינטרס שלו להגן על המיעוט הוא אבסטרקטי- לא בשל היותו מיעט הנהנה מהזכות אלא מאבסטרקטיות של התגמול בלאפשר למיעוט זכות. כלומר, מראש, ליברליות מחפשת את תמיכת מי שנהנה מהיותה מהמעלה השנייה לא הישירה.
• הקו המפריד, התיחום, החלוקה בין שמרנות לליברליות היא מאובחנת אך לא מוחלטת.
  ‘התנגשויות סותרות חלוקה’ ביניהן הן תוצר של
  • טעמים אישיים שונים,
  • טעמים אישיים משתנים,
  • התאמות לסולם ערכים אישי שונה,
  • השפעות של דמויות מפתח על הנשאל,
  • התאמה למצבים סוציאליים,
  • ו-קידום ומיקסום טובין אישי.
• שמרנות אמונית נוטה לשימוש בטקסים וסמלים.
• יש להבחין בין טקסים לבין רוטינה.
  בטקס יש מרכיב הפוך מ’חיפצון’ בו נוטלים אובייקט, ובאמצעות הסמלה עושים לו טרנספורמציה- מייחסים לו ערך ומשמעות אחרת- הסרת, עורלה, שבירת כוס, דגל, ששה נרות, וכד’.
  ‘ייצוג’, בשונה מהסמלה, מנטרל מרכיב אמונתי מיסטי.
• בשמרנות יש ציפייה להיתפש כ’ערכיים’ – שכן יש בה
  • מטפלים בצביון מאישי על מצע של קהילה,
  • השתה בהסכמה של מגבלות מוסריות על הנטייה האנושית לקידום אינטרסנטי בלתי מבוקר.

  ככאלה, שמרנים לעתים, תופשים עצמם כערכיים יותר, שכן סרים למרות אינסטנציות גבוהות יותר מאשר אשם או גופי אכיפת חוק, אלא גם של כוחות עליונים מוסריים.

• שמרנים, לעתים קרובות, מתוסכלים שלא מקבלים את הכבוד וההערכה ש’מגיעים’ להם לתפישתם, אך לא מקבלים אותם, רגשי נחיתות מול מי שמזלזל באימוץ רעיונות מטפיזיים, פשוטים ומפשטים.

• שלטון ריכוזי ‘סומך’ פחות על אזרחיו. מאפשר להם נקודות החלפה בבחירות.
  שלטון ליברלי נתון לביקורת מתמדת על פעולתו.
  חתירה של אזרחים לשלטון ‘משילותי’ מעיד על כך שהם לא ‘סומכים’ על עצמם, כלומר על אזרחים עמיתים אחרים שיתרמו למלאכת השליטה וניהוג המבנה החברתי-מדיני.
• לדעתי, יש נטייה אנושית שנותרת יציבה, ‘טביעת הטייה שמרנות-אמוניות – חופשנות-רציונלית’ לאורך זמן. לעתים רחוקות, שלא לומר לעולם 😉 שמרן לא יהפוך ליברל, רציונליסט לאמוניסט, ומשער שבאותה מידה גם לא להיפך.
• יותר בעלי תפישה ‘שמרנית’ רוצים להיתפש כ’ליברלים’.
  מעט ‘ליברלים’ רוצים להיתפש כ’שמרנים’. למה?
• אם שואלים מישהו האם מפתיע את עצמו ביחס לציפייה מעצמו האם הוא יותר ליברלי או יותר שמרן, מי שמעיד על עצמו כליברל יותר ממה שציפה מעצמו, (כמעט) מעיד על עצמו שהוא שמרן. ולהיפך.
• באנגליה יש מפלגה ‘שמרנית’, ובארה”ב את ‘רפובליקנית’.
  בישראל חלק ממינוחים אלה נתפשים כטעונים שלילית, ואנשים נרתעים מתיוגם כ’שמרנים’, רפובליקנים.
• מניח שאנשים מחזיקים בהטיותיהם ובתפישה עצמית של נאורות וליברליות.
  אני מחזיק בפרדיגמה, הנחה מקדמית, דעה קדומה, 😳 ובה מצפה לראות הטיה של ממלאי השאלון, שתופשים עצמם יותר כחותרי ליברליות ממערכת תפישותיהם לו היו נשאלים באופן שונה, לא במקבץ, לא כאן וכן הלאה.
  כלומר, קונקרטית, בצבר שאיילות זה, יש ‘מורא’ החשש העצמי להיתפש כקלריקל שמרן ימני, ומתוך כך צופה הסטה של תשובות ‘דרום-מערב’ כלומר שמאלה ומטה, לעומת שאלון שהיה מורכב מפריטים ספורדיים שלא היו נמצאים על פלטפורמה אחת, ביחידת זמן רציפה.

הרעיון

אנשים חולקים גישות אופייניות לסוגיות שונות.

בהיבטים מדיניים ישנה חלוקה שנולדה במהפכה הצרפתית, בה נטבעו מושגי ימין ושמאל, לפי חלוקת ישיבה האספה הלאומית- בית הנבחרים הצרפתי, לפי

• ימין, שביקש לשמר את הסדר הישן-
  אמונה דתית, סדר חברתי של זכויות יתר למלוכה-אצילים ולכמורה.
• שמאל, בגירסתו הפסאודו ליברלית עסקה בטרור רובְּסְפֶּרְיָאנִי שחתר לסוג של גאולה גם אם יש צורך באלימות חשוכה כדי להגיע ליעד, שחתר ליצירת סדר חדש-
  שיוויון זכויות, חרות, חילוניות.

מאז, לחלוקה דיכוטומית זו, נוספו נדבכים מתווכים ומטשטשים. הסוגיות התרבו, התמרכבו, החשיפה למידע ודעות התעצמה.

ההפרדה בין שמרנות לליברליות אינה רק תוצר של ‘האם אתה בן אצולה שרוצה לשמר את זכויותיך, או בן המעמד השלישי שצמא לזכויות’, אלא במקום של ריבוי אינטרסים תפישות, הטיות וטעמים.

כך, מי שיעיד על עצמו

• אני מתנגד להפלות,
• אני תומך בזכויות מיעוטים שאני לא נמנה עליהם,

ניתן יהיה לסווגם, בהתאמה, ל-

• שמרנות,
• ליברליות.

ועם זאת, יכולים להיות מצבים רבים של גיוון שלא תואם חלוקה בסיסית ברורה.

עולות שאלות, מה משפיע על היות מישהו ‘שמרן’ או ‘ליברל’, באיזה נושאי ליבה, כמה ‘אדוק’, האם יש השפעה לתוצר המכניקה המחשבתית, האם לדי.אן.אי התרבותי, כמה מוטה בשל העדפה אישית זמנית, או התכנסות סוציולוגית הזדהותית.